נתונים שהוצגו למשרד התקשורת מעלים תהיות רבות בנוגע לצורך בהמשך מימון קופת התמרוץ, המיועדת לסבסוד פריסת תשתיות אינטרנט באזורים מרוחקים על ידי חברות התקשורת. הנתונים מראים כי בשנתיים האחרונות הועברו לקופה 174 מיליון שקלים, אך לטענת גורמים בקרב החברות הסלולריות, הצרכים בפועל היו נמוכים בהרבה.
במכרז הראשון, שנערך במרץ 2022, נבחרו 287,000 משקי בית באזורי התמרוץ, והסבסוד עמד על 82 מיליון שקלים, כלומר בממוצע 285 שקלים למשק בית. במכרז השני, מפברואר 2023, נבחרו 130,000 משקי בית, עם סבסוד של 77.5 מיליון שקלים, שהם 596 שקלים למשק בית בממוצע.
כיום, לאחר שני המכרזים, נותרו עודפים של 15 מיליון שקלים בקופת התמרוץ, כך טוענות החברות. סכום זה מספיק לסבסוד של 3,000 שקלים לכל אחד מ-5,000 משקי הבית הנותרים באזורי התמרוץ שטרם הוקצו. מרבית משקי בית אלו נמצאים בכפר עקב שבירושלים, מעבר לגדר ההפרדה, ומאוכלסים ברובם על ידי פלסטינים, כך שכלל לא ברור אם ניתן לבצע שם פריסה באמצעות חברות ישראליות.
אם יוחלט להאריך את הצו ולגבות מהחברות 90 מיליון שקלים נוספים, הדבר יוביל לסבסוד של כ-18,000 שקלים לכל משק בית שייבחר במכרז השלישי, כלומר פי 41 יותר מהסבסוד הממוצע במכרזים הקודמים. זאת בזמן שהקופה כבר מכילה די כספים כדי לממן את סבסוד הפריסה ביתרת האזורים.
מנתונים אלו עולה כי הצורך בסבב נוסף של גביית כספים מוטל בספק. חברות התקשורת טוענות כי מדובר בפגיעה כלכלית בהן, במיוחד בתקופה מאתגרת זו, וכי הכספים שייאספו לא יופנו לצורך קידום הפריסה, אלא ייצרו עודפים משמעותיים נוספים בקופה.
החוק מאפשר לשר התקשורת ולשר האוצר להפסיק את הגבייה במצב שבו הקופה אינה נדרשת עוד, או לשנות את שיעור הגבייה. לאור זאת, משרד התקשורת הבהיר כי בכוונתו לגבות פחות ממה שהחוק מתיר לו. כלומר, על פי החוק הגבייה קבועה על 0.5% מהכנסות המפעיל, וכפי שנחשף השבוע, הגבייה תהיה כמחצית מכך בקירוב. נקודה נוספת שיש לזכור בהקשר זה היא שבזק נושאת במחצית מעלויות הקרן, ולכן ייתכן שכפי שקרה בעבר, בזק התחייבה לפרוס תשתיות על חשבונה באזורים שלא תכננה לפרוס בהם, בתמורה להתחייבות המשרד שלא להקים קרן תמרוץ נוספת, מה שפשוט השתלם לה. יש לציין כי נותרו עתה 40 אלף משקי בית בסך הכול, שבהם חסרה פריסה, ולכן חלק מהמפעילים היו שמחים מאוד אילו המשרד היה סוגר עם בזק עסקה שתשלים את הפריסה, ובכך יסתיים העניין.
