משרד התקשורת נאבק בימים אלה בקשיים בלתי צפויים בפריסת רשת הסיבים האופטיים ברחבי הארץ, במיוחד ביישובים חקלאיים. המשרד, שמקדם פריסת תשתיות תקשורת מתקדמות בכל רחבי המדינה, נתקל בהתנגדות מצד חלק מהקיבוצים והמושבים.
במסגרת מתווה הסיבים, שעוגן בחוק התקשורת, נקבעה חובה לפרוס רשת סיבים אופטיים לכ-99.5% ממשקי הבית בישראל עד סוף 2024. אולם, מספר יישובים חקלאיים מסרבים לאפשר לחברות התקשורת להיכנס ולפרוס את התשתית, בטענה שיש להם כבר רשת סיבים משלהם או מסיבות אחרות.
לפי החוק, חברות התקשורת רשאיות להיכנס ל"קרקע ציבורית" לצורך הנחת רשת תקשורת, ללא צורך בהסכמת הבעלים. אולם, כאשר מדובר במקרקעין פרטיים, נדרשת הסכמת הבעלים או החוכר לדורות.
הסוגיה המשפטית המרכזית נוגעת לשאלה האם היישובים החקלאיים, שחתומים על הסכמי חכירה לדורות עם רשות מקרקעי ישראל, רשאים למנוע את כניסת חברות התקשורת.
לפי עמדת משרד המשפטים, הסכמי המשבצת של היישובים החקלאיים כוללים סעיף מפורש המאפשר פריסת תשתיות בתחום המשבצת, ללא צורך בהסכמת היישוב. יתרה מזאת, הסעיף קובע כי האגודות נדרשות לאפשר פעולות אלו.
"האגודה תאפשר למשכיר, לפועליו ו/או לפקידיו וכן לפועליו ו/או לפקידיו של מי שיבוא מטעמו של המשכיר כאמור לעיל, להיכנס למשבצת ולהוציא לפועל את העבודות הדרושות לכך," נכתב בהסכמי המשבצת.
משרד המשפטים מדגיש כי למרות שסעיף 21ב לחוק התקשורת מכיר בזכות החוכר לדורות להסכים לכניסה לקרקע, הסכמי המשבצת מגבילים זכות זו במפורש בכל הנוגע לפריסת תשתיות. בנוסף, חשוב לציין כי כל פריסת תשתית בתוואי הדרכים נחשבת לעבודה במקרקעין ציבוריים, ולכן אינה דורשת הסכמה של היישוב החקלאי.
לאור זאת, המסקנה המשפטית היא שאין לאגודות השיתופיות סמכות חוקית למנוע את כניסת חברות התקשורת ליישובים החקלאיים לצורך פריסת רשת הסיבים.
עם זאת, המצב בשטח מורכב יותר. חברות תקשורת מדווחות על קשיים מעשיים בכניסה ליישובים, כולל איומים והתנגדות פיזית. משרד התקשורת נאלץ כעת לשקול צעדים נוספים להבטחת פריסת הרשת בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו בחוק.
















