השבוע התרחשו בשוק תשתיות התקשורת העולמי שני אירועים אשר לכאורה אינם קשורים זה לזה, אולם בהסתכלות שנייה הם מעוררים שאלות ותהיות שכדאי לעקוב אחריהן.
באירוע הראשון, חברת AST SpaceMobile, הבונה את רשת הפס הרחב הסלולרית הלוויינית, או בשמה המקצועי רשת NTN (Non-Terrestrial Networks), המאפשרת תקשורת ישירה לטלפונים סלולריים – הודיעה על השלמת הרכבת מערך הלוויינים החדש שלה. מערך זה מיועד ליישומים מסחריים וממשלתיים כאחד. הטכנולוגיה של AST מאפשרת תקשורת ישירה מכל סמארטפון רגיל, כולל שיחות קוליות, וידאו וגלישה באינטרנט, באמצעות לוויינים. מדובר בפתרון טכנולוגי המיועד לתת כיסוי גם באזורים שאינם תחת כיסוי סלולרי, או במצבי חירום כמו מלחמה, מתקפת סייבר, רעידות אדמה ושיטפונות.
בשבוע שעבר הודיעה החברה על השלמתם המוצלחת של הרכבת חמשת הלוויינים המסחריים הראשונים שלה, הנקראים Bluebirds, וסיום הכנתם לשיגור בחלון הזמנים של שבעת הימים הראשונים של חודש ספטמבר 2024. לכל לוויין יש מערכי תקשורת בגודל של 693 רגל (כ-211 מטרים). חמשת הלוויינים הראשונים הללו בנויים על בסיס לוויין הניסוי הראשון BlueWalker 3, שעבר בהצלחה את כל הבדיקות שנעשו על ידי AT&T ושותפים נוספים, בהם Verizon, Rakuten Mobile, Bell Canada, Orange, Telefonica, TIM ועוד רבים אחרים.
לאחר השיגור יהיו בחלל הקרוב (LEO – Low Earth Orbit) למעלה מ-5,600 תאים בספקטרום הפס הנמוך המיועדים לשימוש בארצות הברית על ידי Verizon ו-AT&T, שיחלקו את השידור בתדרים משותפים, וכן עבור רשתות סלולר נוספות בעולם.
כאן המקום להזכיר של – AST יש בישראל מרכז פיתוח ואנחנו לא יודעים מה חלקו בפרויקט. את הפעילות המסחרית שלה מלווה חברת JointNess Group של איש העסקים אורן גבאי.
פריצת הדרך נעוצה בהתפתחות של שני מרכיבים מרכזיים: הראשון הוא הירידה במחירי השיגור וייצור לווייני תקשורת, המאפשרת שליחת לוויינים במסלול החלל הנמוך (לווייני LEO) הקרוב יותר לכדור הארץ במחירים נמוכים יחסית. השני הוא התקינה הסלולרית המתפתחת התומכת בתקשורת לוויינית במכשירי סלולר סטנדרטיים.
לפי נתונים עדכניים מחברת המחקר Northern Sky Research, שוק התקשורת הלוויינית צפוי לצמוח מ-7.3 מיליארד דולר ב-2021 ל-19.2 מיליארד דולר עד 2030, עם שיעור צמיחה שנתי ממוצע של 11.4%. זאת בעיקר הודות לירידה משמעותית בעלויות השיגור, שירדו מכ-18,500 דולר לק"ג ב-2010 לכ-2,720 דולר לק"ג ב-2022, ירידה של למעלה מ-85%. אם במשך שנים התקשורת הלוויינית הייתה בעיקר נחלתם של מעצמות וצבאות שהתבססו על רשתות נפרדות וכן מערך גיבויים בתצורות שונות, ההתפתחות החדשה תציע פתרונות סלולר מבוססי תקשורת לוויינית לכל דורש ובמחירים שווים לכל כיס. ההערכה היא כי עלויות השימוש לא יעלו על מחירי הנדידה הבין-ארצית הקיימים כיום.
האירוע השני הוא של חברת Vodafone, שמקטינה ב-10% את השקעתה בחברת המגדלים Vantage Towers תמורת 1.4 מיליארד יורו, ובעצם יורדת לאחזקה של 44.7% בחברה המשותפת. חברת Vantage Towers היא אחת מחברות מגדלי התקשורת הגדולות בעולם ומהמובילות באירופה. לחברה כ-84,000 אתרי תקשורת ב-10 מדינות ושווייה מוערך בכ-22 מיליארד דולר.
לכאורה מדובר בשתי הצהרות שאינן קשורות זו לזו, אולם קשה לפספס את העובדה כי במקביל לכך שהחברה מגדילה את השקעותיה ומעורבותה בפעילות של חברת AST SpaceMobile, היא מצמצמת את אחזקותיה בתחום מגדלי השידור. בכך היא מפזרת ומקטינה את התלות והסיכון, ובעצם אולי מאותתת לשוק כי זוהי תחילת הדעיכה של מגדלי השידור הסלולריים.
כמוה גם חברת American Tower, משקיעה נוספת ב-AST SpaceMobile, שעיקר פעילותה העסקית היא מגדלי שידור. השתיים מזהות יחד את האיום מחד והפוטנציאל מאידך בפתרונות אלו כתחליף להקמת מגדלי תקשורת. בתחילה באזורים הדלילים באוכלוסייה, שם הן צופות כי עלויות התשתית הלוויינית ההולכות ויורדות ישלימו ואף יתחרו על השירותים שאותם מציעות חברות המגדלים למפעילים סלולריים בעולם.
ומה קורה בישראל? נראה שבניגוד למגמה. לאורך שנים ובאיחור ניכר אחרי העולם, נעשים בישראל ניסיונות של גופים פיננסיים וקרנות השקעה, בהן אלומה, קרן תש"י, קיסטון, נוי ועוד, להציע לחברות הסלולר לרכוש מהן את מגדלי השידור ולבצע איחוד מגדלים במטרה להגיע למיצוי כלכלי של פוטנציאל המגדלים. זהו גל חדש של ניסיונות לקידום עסקאות Sale and Leaseback בשוק הסלולר, אך לא נראה שיש לו סיכוי רב.
לפי נתוני משרד התקשורת, בישראל קיימים כ-8,500 אתרי שידור סלולריים, מתוכם כ-2,500 מגדלים עצמאיים. עלות הקמת מגדל סלולרי בישראל נעה בין 500 אלף ל-2 מיליון שקל, תלוי בגובה ובמיקום. לעומת זאת, עלות השתתפות ברשת לוויינית עשויה להיות נמוכה משמעותית בטווח הארוך.
שני האירועים בארצות הברית מרמזים שאולי נכון יהיה אם החברות הסלולריות יחשבו מסלול מחדש. אל מול מעורבותן הגבוהה של חברות המגדלים בשוק ה-NTN ובחברת AST SpaceMobile, וניצני הגסיסה של מגדלי השידור הסלולריים, ייתכן שאנו עומדים לפני שינוי מהותי שיקטין את התלות באנטנות סלולריות.
