קרעי מציב דד-ליין לבזק ולדרג המקצועי: שבועיים להבנות על ביטול ההפרדה המבנית
שר התקשורת שלח את הצדדים למו"מ מואץ בניסיון להגיע להסכמות לפני הבחירות. קרעי מבהיר כי אינו מתכוון להחליף הפרדה מבנית אחת באחרת, ובכך מסמן הסתייגות מהרעיון להקים בבזק חברת תשתיות נפרדת
שר התקשורת שלמה קרעי שלח את הדרג המקצועי במשרד התקשורת ואת בזק למו"מ מואץ של שבועיים, בניסיון להגיע להבנות בסוגיית ביטול ההפרדה המבנית בקבוצת בזק. אתמול נפגשו נציגי בזק עם קרעי וצמרת המשרד לפגישה שבבזק ראו בה חשיבות גדולה מאד. מדובר במהלך שאם יבשיל עשוי לסמן את אחד השינויים המבניים המשמעותיים ביותר בשוק התקשורת הישראלי בשנים האחרונות, אך גם כזה שסד הזמנים הפוליטי והרגולטורי שלו צפוף במיוחד.
בשיחה עם זמן אוויר הביע קרעי אופטימיות באשר לאפשרות להגיע להבנות, ואמר כי הוא מאמין שניתן לסגור את הסוגיה. עם זאת, הוא הבהיר כי אם הצדדים לא יצליחו להגיע להסכמות בתוך פרק הזמן שהוגדר, הוא יצטרך להחליט האם לנסות ולגשר בין העמדות או להניח לנושא בשלב זה, עד שתימצא המתכונת המתאימה לקידום המהלך.
המשמעות המעשית של הדברים היא שקרעי אמנם מעוניין לקדם את ביטול ההפרדה המבנית עוד לפני הבחירות, אך אינו מאותת בשלב זה על כוונה לכפות פתרון על הצדדים אם לא תימצא הסכמה. מבחינתו, נראה כי ההעדפה הברורה היא להסדרה מוסכמת, שתאפשר למשרד התקשורת להתקדם לשימוע ציבורי כשהפערים המרכזיים כבר מצומצמים.
קרעי דוחה את רעיון חברת התשתיות הנפרדת
האמירה החשובה ביותר של קרעי נוגעת לגבולות הגזרה של המהלך. שר התקשורת אמר כי אינו מתכוון "להחליף הפרדה מבנית אחת בהפרדה מבנית אחרת". בכך הוא הבהיר, למעשה, כי אינו מקבל את הכיוון שאליו דחף חלק מהדרג המקצועי במשרד, שבחן מתווה של שינוי מבני בבזק שבמסגרתו תוקם חברת תשתיות נפרדת.
זהו לב הוויכוח. בזק מבקשת כבר שנים לבטל את ההפרדה המבנית החלה עליה, בטענה כי ההפרדה אינה מתאימה עוד לשוק שבו מתחרות קבוצות תקשורת משולבות המציעות סל שירותים רחב. מנגד, החשש המסורתי של הרגולטור הוא שביטול ההפרדה יאפשר לבזק לחזק את כוחה בשוק, בעיקר סביב תשתית הסיבים, השירותים הסיטונאיים והיכולת לשלב בין פעילות תשתיתית, קמעונאית ושירותים משלימים.
הדרג המקצועי ביקש, לפי ההערכות, לייצר מנגנון שיאפשר הקלה או ביטול של ההפרדה הקיימת, אך תוך שמירה על חיץ תשתיתי ברור בתוך הקבוצה. קרעי, לעומת זאת, מסמן כי מבחינתו פתרון כזה עלול לרוקן את המהלך מתוכן אם בזק תידרש להקים חברת תשתיות נפרדת.
זו עמדה משמעותית, משום שהיא מקרבת את הדיון לשאלה המרכזית: האם המדינה מוכנה לעבור ממשטר של הפרדה מבנית למשטר של פיקוח התנהגותי, שקיפות, חובות אי-הפליה ובקרה על שירותים סיטונאיים, בלי לפרק מחדש את בזק מבפנים. הערכה היא כי במשרד התקשורת עדיין יש חשש מובנה מאפשרות זו.
נזכיר כי מדובר בביטול ההפרדה המבנית בקבוצה בדגש על ביטול ההפרדה המבנית בין בזק ל-yes. בכל מקרה, וללא קשר למתכונת ביטול ההפרדה, בזק תקבל נכס מס של כ-1.2 מיליארד שקל.
סד הזמנים עד הבחירות הופך לבעיה מרכזית
לדברי גורמים שנכחו בישיבה, גם בקרב הדרג המקצועי במשרד התקשורת ניכרת כיום נכונות לסגור את האירוע ולקבל החלטה. אחרי שנים שבהן סוגיית ההפרדה המבנית נגררה בין ועדות, מסמכים, שימועים ודיונים פנימיים, נראה כי במשרד מבינים שהמשך דחייה אינו בהכרח מייצר פתרון טוב יותר.
אלא שגם אם הצדדים יגיעו להבנות בתוך שבועיים, הדרך לביטול ההפרדה אינה מיידית. משרד התקשורת יידרש לגבש את ההבנות למסמך מדיניות או לשימוע ציבורי, והמפעילים המתחרים, ארגוני צרכנים וגורמים נוספים בשוק יידרשו להגיב. תהליך כזה יכול לקחת לפחות חודש, ובפועל לעיתים אף יותר, בעיקר כשמדובר בנושא כה רגיש מבחינה תחרותית.
לכן, גם אם קרעי אופטימי, לוח הזמנים עד הבחירות הוא אתגר משמעותי. כדי שהמהלך יגיע לקו הסיום, לא יספיקו הצהרות עקרוניות. הצדדים יידרשו להסכמות מפורטות בשורה של סוגיות: אופן הפיקוח על בזק לאחר ביטול ההפרדה, חובות השקיפות שלה מול מתחרות, מנגנוני אכיפה, הגבלות על שיווק חבילות משולבות, והיחס בין הפעילות הקמעונאית של בזק לבין שירותי התשתית שהיא מוכרת לשוק הסיטונאי.
במילים אחרות, השבועיים הקרובים אינם רק ניסיון "לסגור פערים". הם מבחן לשאלה האם משרד התקשורת ובזק מסוגלים להגיע למתווה רגולטורי חדש, שמצד אחד יאפשר לבזק לפעול כקבוצת תקשורת מודרנית, ומצד שני לא יפגע בתחרות בשוק שבו היא עדיין מחזיקה בתשתית הנייחת החזקה ביותר בישראל.
העמדה של קרעי מחדדת את כיוון המדיניות: ביטול ההפרדה המבנית כן, אך לא במחיר יצירת הפרדה חדשה תחת שם אחר. כעת השאלה היא האם הדרג המקצועי ובזק יצליחו לתרגם את העיקרון הזה למתווה שהשוק יוכל לחיות איתו, והאם זה יקרה לפני שהשעון הפוליטי יגבור על השעון הרגולטורי.
















