ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום את הצעת החוק של ח"כ אברהם בצלאל, (שקיבל סיוע משמעותי בהכנת ההצעה מוועד עובדי פלאפון), המבקשת להסדיר פריסת אתרי סלולר על גגות מבנים שבבעלות מינהל הדיור הציבורי או מושכרים על-ידי המדינה. ההצעה צפויה לעלות לקריאה ראשונה במליאת הכנסת בקרוב, ומהווה צעד נוסף בניסיון להתמודד עם מצוקת הפריסה של תשתיות סלולר בישראל, ובפרט בפריפריה ובאזורים צפופי אוכלוסין.
מטרת החוק היא לאפשר לחברות הסלולר גישה פשוטה ומהירה יותר לנכסי מדינה – כגון מבני מגורים ציבוריים, בנייני משרדים ממשלתיים ונכסים אחרים – לשם הצבת אנטנות סלולריות. זאת, נוכח הירידה בהשקעות של חברות הסלולר בתשתיות בעשור האחרון, בשל רווחיות נמוכה יחסית, תחרות אינטנסיבית ושחיקה מתמשכת בהכנסות.
במהלך הדיון בוועדה נשמעה התנגדות החברות הסלולריות, שדרשו כי ההצעה תוגבל אך ורק למפעילים בעלי רישיון סלולר תקף. החברות הזהירו כי פתיחה גורפת של נכסי מדינה לשחקנים שאינם בעלי רישיון – לרבות חברות תשתית פרטיות או יזמים שאינם מפעילים סלולריים – עלולה ליצור כאוס רגולטורי, לפגוע באיזון בשוק ולפגוע בתמריצים להשקעה ארוכת טווח.
היועץ המשפטי של חברת פלאפון, ג'קי דבי, ציין כי להצעת החוק יש תכלית ברורה לאפשר פריסת תשתיות סלולר דרך שימוש במבנים של המדינה, ולייצר הכנסות למדינה שכיום היא לא מקבלת. "המכרז והתיקון להצעת החוק הפכו את זה לעסקת נדל"ן, התכלית שונה לגמרי מהבסיס לעודד פריסה מהירה וכסף שיזרום למדינה" אמר.
נציג המשרד להגנת הסביבה, סטליאן גלברד, ציין כי ללא החוק למשרד להגנת הסביבה יש קושי לשים אנטנות על גגות של דיור ממשלתי, וכי עד לאחרונה מנהל הדיור הממשלתי התנגד לכך בתוקף. "אין לנו דרך להסביר לציבור שזה בטוח וסביר לשים אנטנות לכן חשוב שיהיה חוק ולא מכרז או הסכם", אמר. לדבריה של נציגת משרד המשפטים, נועה מושייף, ההסדר לא יכול לחול על חוכרים פרטיים מכיוון שזו פגיעה משמעותית בזכות הקניין.
נציגת משרד התקשורת, שונית שחר, הוסיפה כי הצעת החוק חיונית להמשך תפקוד של המשק, אך קיימים למשרד הערות לנוסח. "זה צריך לחול על כל קרקע ציבורית ולא רק מבנים, זה ישרת את החזון של הצעת החוק", אמרה. נציג נוסף ממשרד התקושרת, רוני חורי, ציין כי אלפי אנשים ניצלו ב-7 לאוקטובר בזכות התקשורת הסלולרית. לדבריו של חורי, חסרות 1,500 אנטנות ברחבי הארץ והצורך הוא מתמשך. "לא ייתכן שכל אחד מחזיק את הנכסים כאילו הם שלו והמדינה לא יכולה לעשות כלום ואנחנו תקועים עם כמות אנטנות חסרות, בונים עוד בניינים ועוד כבישים ואין כיסוי סלולרי", אמר.
מנגד, משרד התקשורת דווקא הציע מודל רחב יותר, שיאפשר גם לגורמים שאינם מפעילים סלולריים לנצל את נכסי המדינה לצורכי תשתית. בכך ניסה המשרד לקדם תחרות נוספת בתחום התשתיות – בדומה למגמות עולמיות בתחום ה־Neutral Hosts (מארחים ניטרליים) – ולעודד השקעות חדשות.
הצעת החוק מגיעה על רקע אתגרי רווחיות מתמשכים בשוק הסלולר הישראלי. בעשור האחרון, ובעיקר לאחר רפורמת כחלון (2012), נרשמה ירידה חדה במחירי החבילות לצרכן – אך במקביל גם קיטון דרמטי בהכנסות למפעילים. כתוצאה מכך, השקעות החברות בפריסת אתרים חדשים, בעיקר באזורים כפריים או במבנים ממשלתיים, הצטמצמו באופן ניכר.
דו"חות חברות הסלולר מצביעים על כך שרשתות הדור החמישי (5G) אינן מגיעות לפריסה אופטימלית, בין היתר בשל מחסור באתרים זמינים להצבת ציוד תקשורת. החוק המוצע נועד לצמצם את הפער הזה ולהעניק לרשויות המדינה כלים תפעוליים לתמוך במאמצי הפריסה, מבלי להידרש להליכי אישור פרטניים ומורכבים מול כל גורם ממשלתי או עירוני.

















באמת הגיע הזמן שהמדינה תתעורר לתת מענה לבעיות כואבות ברשת תקשורת שאף אחד לא יכול היום בלעדיה.