שבע מהחברות המובילות בתעשיית התוכן והתקשורת הגישו תביעה משותפת כנגד חברת Meta Platforms Inc., המפעילה את פלטפורמות פייסבוק ואינסטגרם, בבית המשפט המחוזי בתל אביב. התביעה, שסכומה מגיע ל-2.6 מיליון שקל, מתמקדת בטענה שמטא מאפשרת ואף מרוויחה מהפצת פרסומות לשירותי טלוויזיה פיראטיים המפרים זכויות יוצרים.
התובעות הן שחקניות מרכזיות בשוק התוכן הישראלי: זיר"ה (זכויות יוצרים ברשת האינטרנט), סרטי יונייטד קינג הפצה, יס שרותי טלוויזיה ותקשורת, הוט – מערכות תקשורת, צ'רלטון (ערוצי הספורט), שידורי קשת וערוץ הספורט. יחד, חברות אלו מחזיקות בזכויות על מאות ערוצי טלוויזיה, אלפי שעות של תוכן מקורי ובינלאומי, וכן בזכויות שידור בלעדיות לאירועי ספורט מובילים כמו ליגת העל בכדורגל והליגה האנגלית.
על פי כתב התביעה, הפעילות המפרה מתמקדת בשיווק "שירותי תוכן פיראטי – IPTV מפרים" המציעים את תכני ושידורי התובעות ללא אישורן ובמחיר זעום יחסית להיקף התוכן המוצע באופן לא חוקי. התובעות טוענות שמטא, עם למעלה משני מיליארד משתמשים, מאפשרת לגורמים פיראטיים לפרסם ברשתותיה מודעות לשירותים המפרים, כאשר חלק מהפרסומות אף מופיעות כמודעות ממומנות.
המנגנון הכלכלי של מטא, כפי שמתואר בתביעה, מורכב ומבוסס על הכנסות מפרסום המותאם לפרופיל המשתמש, קליקים על מודעות (PPC), חשיפה למודעות (CPI), מכרזים על שטחי פרסום ואיסוף נתונים על משתמשים. ניתן ללמוד על רווחי הענק של הנתבעת מפרסום מהדוחות השנתיים שהיא מפרסמת.
התובעות מאשימות את מטא בכך שהחברה מאפשרת, בין אם בידיעה מוחלטת ובין אם על דרך של העלמת עין מכוונת, לגורמים שונים לקדם פעילות מסחרית המנוגדת לדין. באופן מעיק במיוחד, התביעה מתארת כי "חלק נרחב מהפרסומים של השירותים המפרים אף מופיעים כמודעות ממומנות, וזאת בניגוד מובהק לכללי הפרסום של הרשתות עצמן, מה שמעיד לא רק על ליקוי חמור באכיפה אלא גם על עצימת עין מדאיגה".
התובעות מציינות כי "מפעילות זו יש מרוויחים שני גורמים עיקריים: המשתמש – שמפיץ ומוכר את השירותים המפרים וגורף רווחים ישירים ממכירתם, והנתבעת – שנהנית מהכנסות מפרסום ממומן, מתנועת משתמשים מוגברת ומדרכים נוספות להרוויח ולהפיק רווח מפרסום בפלטפורמות שלה".
אחת הטענות המרכזיות בתביעה נוגעת ליכולותיה הטכנולוגיות של מטא. "בידי Meta מצויים מלוא המשאבים והיכולות הטכנולוגיות הנרחבות, לרבות שימוש שוטף ושיטתי באלגוריתמים מתקדמים לצורכי ניטור, סינון והסרה של תכנים, כפי שהיא עושה כן בכל הנוגע לפרסומים בעלי אופי פורנוגרפי, תוכן שנאה, או פרסומים המנוגדים למדיניותה".
התובעות מדגישות כי "יש בידי הנתבעת את כל האמצעים, הידע והיכולת ליישם מנגנון ניטור דומה גם ביחס לפרסומים מפרי זכויות, אלא שהיא בוחרת שלא לעשות כן, או לעשות זאת בצורה חלקית, לקויה ובלתי אפקטיבית".
התובעות מבקשות מבית המשפט מספר סעדים: צו עשה קבוע המורה למטא להסיר את כל הפרסומים לשירותים המפרים, צו עשה קבוע המורה להפעיל אמצעי סינון למודעות פרסום לשירותים בלתי חוקיים, צו מניעה קבוע שמורה שלא להפר את זכויות היוצרים באופן ישיר או עקיף, וכן צו למתן חשבונות שיורה למטא למסור מידע מפורט על כל ההכנסות מפרסומות של שירותים כאלה.
מבחינה משפטית, התביעה מבוססת על סעיף 48א לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, העוסק בהפרה עקיפה של זכות היוצרים להעמדה לרשות הציבור. התובעות טוענות כי מתקיימים כל התנאים הנדרשים להטלת אחריות: הועמדה יצירה לרשות הציבור ללא רשות, מטא פועלת על דרך עיסוק באופן המקל את הגישה לתכנים המפרים, הפעולה נעשית במטרה להפיק רווח, והחברה ידעה או היה עליה לדעת על הפעילות הבלתי חוקית.
סכום התביעה של 2.6 מיליון שקל נקבע על ידי התובעות "לצרכי אגרה בלבד", כאשר הן מציינות כי יש לראות בכל מהפרסומים המפרים "משום הפרה נפרדת ועצמאית של זכויות התובעות". התובעות מוסיפות כי "בשל נוכח היקף ההפרות ומשך הזמן שבו הן מתקיימות, ניתן להניח כי סך הרווחים שהפיקה הנתבעת על חשבון התובעות – אינו נופל מסכום התביעה".
