ניר אטרצ'י, מנכ"ל אריקסון ישראל: "הדור החמישי הוא מנוע הצמיחה המרכזי של שוק הסלולר בישראל"

בזמן שחברות הסלולר בישראל מתמודדות עם שחיקת הכנסות, תחרות אגרסיבית ותמריצים רגולטוריים מוגבלים, יש מי שמאמין כי הפתרון טמון דווקא בקפיצה קדימה. ניר אטרצ'י, מנכ"ל אריקסון ישראל, מתבונן על השוק המקומי דרך עדשה טכנולוגית־עסקית ומצביע על מנוע צמיחה ברור: הדור החמישי. בראיון ל"זמן אוויר" הוא מדבר על חשיבות סגירת רשתות דור 2 ו־3, מסביר מדוע פריסת ה־5G בישראל מפגרת אחרי העולם, חושף את המודלים העסקיים החדשים של חיבוריות מבודלת, וגם מתייחס לשאלת הקונסולידציה הצפויה בשוק ולחזון הדור השישי שכבר נמצא מעבר לאופק.

אילו מגמות מרכזיות אריקסון מזהה היום בשוק הסלולר הישראלי, ומהן ההזדמנויות והאתגרים העיקריים שאתם רואים?

"שוק התקשורת הישראלי נמצא במצב מאתגר בשנתיים האחרונות – מצב מתמשך של לחימה, ירידה בתנועת תיירים נכנסת ויוצאת – וכל אלה הציבו את החברות במצב מורכב. מצד שני, ראינו במיוחד בתקופה הזו שהטכנולוגיה הסלולרית היא קריטית – הן בפן העסקי והן בפן האישי, ובמקרים מסוימים אף מצילת חיים. דוגמה לכך היא ההתראות האחרונות של פיקוד העורף, שהתבססו על Cell Broadcast ואפשרו מתן התרעה מוקדמת".

"בסך הכול, ראינו שהתקשורת הסלולרית חיונית לתפקוד המשק. במקביל, ההכנסות של החברות בתקופה הזו היו מאתגרות והקשו על ההתפתחות. עם זאת, כל חברות הסלולר שפרסמו דוחות הציגו גידול קל של 3–5 אחוזים בהכנסות, שיפור ב – ARPU וברווחיות. הגורם המשותף לנתונים האלה הוא מנוע צמיחה ברור – הדור החמישי. מספר מנויי דור 5 גדל, ההכנסות מהם גבוהות יותר, והטכנולוגיה מאפשרת יישומים שלא היו קיימים בעבר. הדבר מתחבר למגמה רחבה: סגירת רשתות דור 2 ו-3, מיקוד ברשתות דור 4 ו-5, ומעבר מתפיסה של best effort ל-differentiated connectivity – חיבוריות מבודלת באמצעות Network APIs – כדי להעניק חוויה טובה יותר ללקוח ולמקסם ערך לחברות".

בוא נחדד את הנקודה של סגירת רשתות דור 2–3. למה זה צעד נכון מבחינת החברות, ומה הוא מעניק להן?

"ראשית, זה חוסך עלויות תחזוקה גבוהות. מדובר בעיקר בהוצאות תחת סעיף אופקס, שכן אלה מערכות ישנות שלא מושקעים בהן פיתוחים אלא רק תחזוקה. מעבר לכך, רשתות הדור השני והשלישי צורכות הרבה יותר חשמל ופועלות ביעילות נמוכה. לעומתן, רשתות דור 4 ו-5 יעילות בהרבה – הן מבחינת ליבת הרשת והן מבחינת מוצרי הרדיו – ומאפשרות תפוקה גבוהה יותר בצריכת חשמל מופחתת. בסוף, השינוי הזה משחרר משאבים ומפנה אותם לטכנולוגיות מתקדמות יותר".

מנקודת מבטך – מה ייחודי בשוק הישראלי בהשוואה לשווקים אחרים בעולם?

"בישראל יש רגישות גבוהה יותר לשירותים קריטיים, הנובעת מהמצב הביטחוני. הדבר בא לידי ביטוי בהשקעות בגיבוי לאתרים סלולריים במצבי חירום, או בצורך לספק מענה ברשתות בעת אירועי קיצון כמו ירי טילים או הפגנות. במצבים כאלה נדרשת הסתכלות על הרשת בכמה רבדים – מתן שירות בסיסי לכולם לצד שירות פרימיום למי שמוכן לשלם על תקשורת מובטחת גם במצבי עומס. התפיסה הזו קיימת בעולם, אך המאפיינים בישראל חידדו את הצורך בה, ולכן המודלים של differentiated connectivity מתפתחים כאן בקצב מואץ".

פריסת רשתות 5G בישראל נחשבת לאיטית יחסית. מה הסיבות לכך? האם מדובר בחסמים רגולטוריים, תשתיתיים או כלכליים?

"בעולם, ממוצע פריסת אתרי 5G עומד על כ-50%. בישראל אנחנו סביב 30% בלבד. יש לכך שתי סיבות עיקריות: ראשית, מצב פיננסי מאתגר של החברות, במיוחד לאור ירידת הכנסות מהרומינג. שנית, תוכנית התמריצים של משרד התקשורת שאפשרה הנחות משמעותיות בדמי אגרות התדרים הסתיימה לאחרונה, וזה מקשה על החברות. קיימת תוכנית המשך עם יעד של 80% פריסה עד סוף 2027, אך בעיניי היא לא מספקת. צריך לעודד את ההשקעות באופן משמעותי יותר".

מעבר למהירות גלישה גבוהה יותר – אילו יישומים עסקיים וחדשנות טכנולוגית מביא איתו הדור החמישי?

"הדור החמישי מביא שתי בשורות מרכזיות. הראשונה היא סלייסינג – חלוקת הרשת לנתחים ייעודיים עם התאמת משאבים לצרכים שונים. כך ניתן לספק חוויית גיימינג עם latency נמוך, תעדוף תקשורת לעסקים באירועי עומס, או העלאה מהירה של תוכן למשתמשים עסקיים. השנייה היא Network Exposure APIs – חשיפת ממשקי רשת שמאפשרת לאפליקציות חיצוניות, כמו בנקים או חברות ביטוח, לנצל יכולות מתקדמות. למשל, לזהות אם הוחלף סים בשעות האחרונות ולמנוע הונאות, או לבצע אימות משתמש שקט במקום באמצעות SMS. לפי סקרים ופעילויות בשטח, יישומים כאלה יכולים לייצר עד 30% תוספת על ה־ARPU המקובל היום".

בישראל הפעילות המרכזית של אריקסון היא אספקת ציוד. האם קיימות גם פעילויות אחרות, כמו מחקר או פיתוח?

"בהחלט. מעבר לפעילות המסורתית בליבת הרשת וברדיו, אריקסון רכשה לפני שלוש שנים את Vonage, שמחזיקה בישראל מרכז פיתוח עם כ־130 עובדים. המרכז מתמקד בתחום -CPaaS ו-Network APIs, ומאפשר חיבור בין רשתות סלולר לבין קהילת מפתחים עולמית. בנוסף, ישנה פעילות של חברת Ericom שנרכשה לא מזמן".

איך אתה רואה את מבנה השוק הישראלי מבחינת מספר השחקנים?

"היום יש בישראל חמש חברות סלולר פעילות (MNO) הפועלות על שלוש רשתות רדיו, בנוסף לכמה MVNO. מדובר במספר גבוה יחסית לגודל השוק. בארה"ב שלוש חברות מספיקות, ובאירופה הממוצע הוא ארבע. לכן טבעי שנראה תהליכים של קונסולידציה גם בישראל".

האם לדעתך הציבור בישראל מוכן לשלם יותר עבור שירותים פרימיום, כמו רשת מתעדפת או סלייס ייעודי?

"לפי סקרים שלנו, בהחלט כן. לקוחות מוכנים לשלם עד 30% יותר עבור שירותים כאלה, במיוחד לקוחות עסקיים או לקוחות פרטיים עם מאפייני שימוש מיוחדים כמו אלו הדורשים קצבי העלאה גבוהים או מנגד קצבי שיהוי נמוכים לגיימרים".

כיצד אתם רואים את המעבר לעולם של דור 6?

"הדור השישי עדיין בשלבי מחקר ופיתוח, והיישומים הראשונים צפויים לקראת סוף העשור. הוא יביא יכולות של רשתות חכמות עוד יותר, עם חיבוריות המשלבת בינה מלאכותית".

מה חסר לדעתך בשוק הישראלי כדי שהתחרות תהיה בריאה יותר?

"חסר מדד שקוף ואובייקטיבי לאיכות רשת. כיום התחרות מתמקדת במחיר, אבל אם יהיה בנצ'מרק אמיתי – כמו שנהוג בשווייץ למשל – התחרות תעבור גם לאיכות, וזה ישרת את הלקוחות".