מפעילי הסלולר נגד מודל השקיפות של משרד התקשורת: "נתוני Ookla לבדם לא מספרים את כל הסיפור"

בענף טוענים כי כלי ההשוואה המתוכנן עלול להציג לציבור תמונה חלקית ומוטה של ביצועי הרשתות. הסיבה: הסתמכות רחבה מדי על מדידות crowdsourcing של משתמשים, בלי שילוב מספיק של בדיקות שטח מבוקרות. לצד הביקורת המקצועית, בחברות חוששים גם שהנתונים ישמשו בעתיד בסיס לתביעות נגדן

מפעילי הסלולר נערכים להתנגד למודל שמשרד התקשורת מבקש לאמץ לצורך הצגת ביצועי הרשתות לציבור. השבוע צפויות החברות להגיב על השימוע שפירסם משרד התקשורת. משיחות שקיים אתר זמן אוויר עם גורמים בענף עולה כי בחברות הסלולר סבורים שהסתמכות על נתוני Ookla בלבד, או כמעט בלבד, עלולה לייצר תמונה לא מלאה של איכות הרשתות בישראל.

הטענה המרכזית אינה נגד עצם פרסום הנתונים. בענף מבינים שהציבור זכאי לכלי פשוט שיאפשר לו להשוות בין ביצועי הרשתות באזורי מגוריו, וכי שקיפות יכולה להגביר את התחרות על איכות השירות. המחלוקת היא על הדרך. לטענת גורמי מקצוע, אם משרד התקשורת מציג כלי רשמי להשוואה בין מפעילים, הוא אינו יכול להסתמך בעיקר על מדידות שמבצעים משתמשי קצה, אלא צריך לשלב אותן עם מדידות מבוקרות, ובהן בדיקות drive test רגולטוריות.

משרד התקשורת חתם לפני מספר חודשים עם Ookla, החברה שעומדת מאחורי אפליקציית Speedtest, על הסכם לאספקת שירותי מדידה והשוואת ביצועים בין חברות הסלולר בישראל. השימוע הציבורי בנושא https://zmanavir.co.il/cellular/32723 פורסם רק לאחר חתימת ההסכם, ובענף מותחים ביקורת גם על סדר הדברים הזה. לטענת גורמים בחברות, בחירת הספק והכיוון המקצועי נסגרו בפועל עוד לפני שהשוק הוזמן להעיר על המתודולוגיה.

למה המפעילים חוששים מהנתונים

עיקר הביקורת נוגע לאופי המדידות של Speedtest. מדובר במדידות crowdsourcing, כלומר מדידות שמבצעים משתמשי קצה שהורידו את האפליקציה ובחרו להריץ בדיקת מהירות. בעיני המפעילים, זו נקודת חולשה משמעותית: מי שמבצע בדיקה כזו אינו בהכרח מייצג את כלל לקוחות החברה. לעיתים מדובר בלקוחות שחווים בעיה נקודתית, ולעיתים במשתמשים טכנולוגיים יותר מהממוצע.

בנוסף, לא לכל החברות יש אותו תמהיל לקוחות ומכשירים. בחברה אחת עשוי להיות שיעור גבוה יותר של לקוחות עם מכשירים חדשים ותומכי דור 5, ובחברה אחרת שיעור גבוה יותר של מכשירים ישנים. גם סוג החבילה משפיע: לקוח בחבילת בסיס או בחבילה מוגבלת עשוי לקבל תוצאה שונה מלקוח בחבילת פרימיום, גם אם שניהם מחוברים לאותה רשת.

בענף טוענים כי כל אלה עלולים להשפיע על התוצאה הסופית בלי לשקף בהכרח את איכות התשתית עצמה. לכן, לשיטתם, נתוני Ookla יכולים להיות שכבת מידע חשובה, אבל לא בסיס יחיד לדירוג רשמי של רשתות סלולר.

"המדידה לא תמיד מודדת רק את הרשת"

טענה נוספת נוגעת לשאלה מה בדיוק נמדד בבדיקת מהירות. בדיקה כזו אינה בוחנת רק את הרשת הסלולרית של המפעיל, אלא את כל הדרך שבין המכשיר לבין שרת הבדיקה. לכן, גם מיקום השרת, העומס עליו והאופן שבו הוא מוגדר יכולים להשפיע על התוצאה.

בחברות מציינים גם כי Ookla מפעילה מנגנוני סינון ובקרה נגד מדידות חריגות או ניסיונות תמרון, אך האלגוריתמים שלה אינם חשופים באופן מלא לבדיקה חיצונית. לטענתם, כאשר מדובר בכלי מסחרי זה דבר אחד, אבל כאשר משרד ממשלתי מבקש להציג נתונים לציבור ככלי רשמי, נדרשת רמת שקיפות גבוהה יותר.

המשמעות, מבחינת גורמי המקצוע בענף, היא שהמדד עלול לערבב בין איכות הרשת לבין משתנים נוספים שאינם תמיד בשליטת המפעיל. לכן הם סבורים שנדרשת הצלבה ובקרה חיצונית לפני פרסום הנתונים לציבור.

בעולם לא מסתפקים במדידה אחת

הטענה של המפעילים אינה שאין ערך לנתוני Ookla. להפך, בענף מכירים בכך שמדובר במאגר נתונים רחב ועדכני שיכול לספק תמונה חשובה על חוויית המשתמשים בשטח. אבל לדבריהם, כאשר רגולטור מבקש להשוות בין רשתות, נכון יותר לשלב כמה סוגי מדידה.

במודלים רגולטוריים שונים באירופה נעשה שימוש גם במדידות crowdsourcing וגם בבדיקות drive test מבוקרות, שבהן הרגולטור או גורם מטעמו בוחנים את ביצועי הרשתות בתנאים אחידים יותר. כך ניתן לצמצם את ההשפעה של מכשיר מסוים, חבילה מסוימת או התנהגות לא מייצגת של משתמשים.

בענף מצביעים גם על כך ש-Ookla עצמה הכירה בעבר בצורך לשלב בין כמה שיטות מדידה. כאשר רכשה ב-2021 את RootMetrics, המתמחה בבדיקות drive test, החברה הציגה את השילוב בין מדידות משתמשים, בדיקות מבוקרות ותפיסת צרכן כבסיס רחב יותר להערכת רשת. מבחינת המפעילים, זו בדיוק הנקודה: Speedtest הוא כלי חשוב, אבל לא אמור לעמוד לבדו כאשר המדינה מפרסמת השוואה רשמית.

השקיפות חשובה, אבל גם ההקשר

מנגד, צריך לומר כי המהלך של משרד התקשורת נועד לענות על צורך ציבורי אמיתי. במשך שנים אין בישראל כלי נגיש וברור שמאפשר לצרכנים להשוות בין ביצועי הרשתות הסלולריות לפי אזורים. מבחינת המשתמשים, איכות הקליטה והמהירות הן חלק מרכזי מהשירות, ולעיתים הן חשובות לא פחות ממחיר החבילה.

פרסום נתונים רשמי עשוי להגביר את הלחץ על החברות להשקיע ברשתות, לשפר את השירות ולאפשר לצרכנים לקבל החלטות טובות יותר. זו גם הסיבה שבענף לא צפויה התנגדות עקרונית לשקיפות עצמה. ההתנגדות צפויה להתמקד בשאלה איך מציגים את הנתונים, מה המשקל שנותנים להם, ואילו הסתייגויות יופיעו לצד המפה.

גורמים בענף אומרים כי אם המשרד יבהיר שמדובר בכלי אינדיקטיבי, המבוסס על מדידות משתמשים ואינו מחליף בדיקות רגולטוריות, עוצמת ההתנגדות עשויה לרדת. אבל אם הכלי יוצג בפועל כדירוג רשמי של איכות הרשתות, המחלוקת צפויה להחריף.

גם חשש מתביעות ייצוגיות

מעבר לוויכוח המקצועי, בחברות הסלולר חוששים גם מהשלכות משפטיות. ברישיונות הסלולר בישראל קיימות דרישות כיסוי וקליטה, ואם אתר רשמי של משרד התקשורת יציג אזורים שבהם ביצועי הרשת נמוכים, הנתונים עלולים לשמש בעתיד גם בהליכים משפטיים או בתביעות ייצוגיות.

בכיר בענף אמר לזמן אוויר כי "הבעיה אינה עצם פרסום הנתונים, אלא הדרך שבה הציבור ובתי המשפט עלולים לפרש אותם. ברגע שמשרד ממשלתי מציג מפה רשמית, זה כבר לא נתפס ככלי צרכני בלבד".

למרות הביקורת החריפה, בענף לא צופים מאבק פומבי רחב נגד המהלך. אף מפעיל אינו רוצה להיתפס כמי שמתנגד לשקיפות או מנסה למנוע מהציבור מידע על איכות הרשת. לכן, עיקר ההתנגדות צפוי להגיע במסגרת השימוע, בניסיון לשכנע את משרד התקשורת לעדכן את המודל, לשלב בו מדידות מבוקרות נוספות, ולהציג את נתוני Ookla ככלי עזר חשוב – אבל לא כמדד יחיד לביצועי הרשתות.