אריקסון מסמנת את הדרך ל-6G: קודם להפוך את רשתות ה-5G למנוע AI
בכנס האנליסטים שלה בבוסטון הציגה אריקסון חזון שלפיו המפעילים לא צריכים להמתין לדור השישי: כבר כעת עליהם לבנות שירותי 5G שאפשר לגבות עליהם יותר, להכניס AI לתפעול הרשת ולהיערך לגידול בתעבורת העלאה. אלא שהשאלה המרכזית – איך ירוויחו מול ענקיות הענן – עדיין פתוחה
אריקסון ניצלה את כנס האנליסטים השנתי שלה בבוסטון כדי לשרטט מחדש את סיפור הדור השישי. המסר שהעבירה החברה אינו ש-6G יהיה פשוט רשת מהירה יותר, אלא שהרשת הסלולרית תידרש להפוך לשכבת תשתית חכמה המשלבת קישוריות, מחשוב, חישה ובינה מלאכותית.
באירוע, שנערך בספרייה הציבורית של בוסטון והשתתפו בו יותר מ-65 אנליסטים, לקוחות ושותפים, חזרו בכירי אריקסון על הטענה שהשוק אינו יכול להרשות לעצמו להמתין לסביבות 2030, המועד המקובל לתחילת עידן ה-6G. מבחינת החברה, המבחן האמיתי הוא אם המפעילים יצליחו להפוך את רשתות ה-5G למקור הכנסות חדש כבר היום – ובהדרגה גם לבסיס של יישומי AI, רובוטיקה, מערכות אוטונומיות ושירותים קריטיים לארגונים.
קודם 5G עצמאי, אחר כך 6G
אריק אקדן, סמנכ"ל הטכנולוגיות הראשי של אריקסון, הציג בכנס מסלול בן כמה שלבים. השלב הראשון הוא השלמת המעבר ל-5G Standalone, שיאפשר למפעילים למכור שירותים מעבר לגלישה רגילה: חלוקה וירטואלית של הרשת לנתיבים נפרדים, שכל אחד מהם מותאם לשירות אחר, אינטרנט ביתי על גבי הרשת הסלולרית, ממשקי API ושירותים קריטיים עם התחייבות לביצועים.
לפי הנתונים שהוצגו בכנס, רק מעט יותר מ-90 מתוך כ-390 מפעילים שהשיקו 5G מסחרי הפעילו גם רשת 5G עצמאית. זהו פער מהותי: בלעדיה קשה להציע את החלוקה הווירטואלית של הרשת ושירותי פרימיום מתקדמים, ולכן גם קשה להציג מודל הכנסות שונה ממכירת חבילות גלישה רגילות.
בשלב הבא, לפי אריקסון, AI צריך לעבור לתוך הרשת עצמה: אוטומציה בתחומים מוגדרים, חיסכון אנרגטי וניהול משאבים דינמי. החברה טוענת כי בחלק מהפריסות כבר נמדדו שיפורים ביעילות הספקטרלית באמצעות AI, אך המטרה הרחבה יותר היא להפוך את הרשת לאוטונומית יותר ולהתאים את הביצועים לצורך של כל יישום.
צוואר הבקבוק הבא: העלאה לרשת
אחד המסרים המעשיים ביותר מהכנס נוגע לכיוון התעבורה. במשך שנים נבנו רשתות סלולר בעיקר כדי לשרת הורדות: וידאו, סטרימינג, גלישה ואפליקציות צרכניות. אריקסון מעריכה שהשימוש ההולך וגובר ב-AI, משקפיים חכמים, מצלמות, חיישנים, רובוטים ויישומי וידאו יגדיל דווקא את הדרישה ל-uplink – העברת מידע מהמכשיר אל הרשת, אל הענן או אל מערכות AI שפועלות קרוב למקום שבו נוצר המידע.
לפי נתוני Ericsson Mobility Report שהוצגו בחודשים האחרונים, אצל יותר משלושה רבעים מהמפעילים שנמדדו קצב הגידול בתעבורת העלאה כבר היה גבוה מקצב הגידול בהורדה במהלך 2025. הכיוון הזה צפוי להתחזק כאשר יישומי AI יעבירו בזמן אמת וידאו, תמונות ונתונים מחיישנים לצורך ניתוח.
המשמעות עבור מפעילים היא לא רק גידול בהיקף התעבורה, אלא צורך לשנות את האופן שבו הם מתכננים קיבולת ואיכות שירות. אם בעבר הערך הכלכלי של רשת סלולרית נמדד בעיקר במהירות הורדה, יישומים תעשייתיים וקריטיים עשויים לתמחר יכולת העלאה מובטחת, שיהוי נמוך, מיקום מדויק ואמינות גבוהה.
מהירות כבר אינה הסיפור המרכזי
בטור פרשנות שפורסם במקביל לכנס, הוצג ההבדל העקרוני בין הדורות: 5G מחבר חיישנים ומעביר מידע; 6G אמור לאפשר לרשת לחוש, להבין ולהגיב למה שמתרחש בעולם הפיזי. החזון נשען על שילוב של תקשורת וחישה, מיקום מדויק, מחשוב מבוזר ו-AI שמקצה משאבי רשת לפי צורכי מכונות, רובוטים וסוכני AI.
אריקסון מכנה את החזון הזה "שכבת תשתית חכמה". הרעיון הוא שרשת סלולרית לא תסתפק בהעברת מידע בין מכשיר לענן, אלא תאפשר להריץ מערכות AI קרוב למקום שבו נוצר המידע, לזהות את מצב הרשת, לתעדף תעבורה ולהעניק ליישומים יכולות רשת דרך APIs. דוגמה שהוצגה בכנס הייתה מערכת הבריאות של National University Health System בסינגפור, המשתמשת כבר כיום ב-5G ארגוני עבור ציוד רפואי מחובר, רובוטים ויישומי AI.
אלא שהדוגמה הזו גם מחדדת את המרחק בין חזון ליישום. רוב הרכיבים עדיין פועלים במערכות נפרדות, והיכולת לתזמר ביניהם באופן רציף, בטוח ואמין רחוקה מלהיות מוצר מסחרי רחב היקף.
השאלה שאריקסון עדיין לא פתרה
הנקודה המעניינת ביותר בכנס דווקא לא הייתה טכנולוגית. כשנשאל אקדן כיצד יכולים מפעילים להתחרות בענקיות הענן בהפעלת מודלי AI ובהפקת תוצאות מהם, הוא השיב בכנות כי התשובה עדיין אינה ידועה.
ההבחנה הזו קריטית. מפעילים יכולים להציע נכסים שאין להייפרסקיילרים באותה מידה: כיסוי רדיו, אתרי קצה מבוזרים, נתוני איכות רשת, יכולות מיקום, חיבור למכשירים ויכולת להבטיח ביצועים. אבל תשתית GPU כשירות עלולה להפוך במהירות למוצר אירוח בסיסי, שבו יתרון הגודל של ענקיות הענן משמעותי מאוד.
באריקסון מצביעים על כמה כיווני הכנסה אפשריים: קישוריות עם התחייבות לביצועים, APIs, קיבולת מחשוב ל-AI, הפעלת מודלי AI קרוב למשתמש ותמחור לפי תוצאה או לפי טוקנים. אלו כיוונים מעניינים, אך הם עדיין אינם מודל עסקי מוכח בקנה מידה של שוק הסלולר.
המסר שעלה מהכנס בבוסטון הוא לכן כפול. מצד אחד, אריקסון מנסה למנוע מהמפעילים לחזור על שגיאת ה-5G, שבה נבנתה טכנולוגיה לפני שנבנו מודלים ברורים למכירות לארגונים. מצד שני, החברה מבקשת למצב את עצמה כבר עכשיו כספקית התשתית שתאפשר את כלכלת ה-AI הפיזי ואת ה-6G בעתיד. במלים אחרות הדילמה של המפעילים חוזרת והיא האם מפעילים יצליחו לתרגם קישוריות חכמה להכנסות שאינן עוד חבילת גלישה.
