משרד התקשורת דורש שיפור בקליטה, אבל האתרים עדיין חסרים
המשרד מקדם פתיחת נכסים ממשלתיים ומתקני תחבורה להקמת אתרים סלולריים, אך המפעילים חוששים שההיצע בפועל לא יספיק לעמוד בדרישות החדשות בתוך שלוש שנים
עם פתיחת הרבעון האחרון של השנה, הפער בין שאיפת משרד התקשורת להרחיב במהירות את פריסת האתרים הסלולריים לבין טענת המפעילים כי הדרישות החדשות אינן בנות ביצוע – הולך ומתחדד.
משרד התקשורת מנסה לחבר בין שני מהלכים: שיפור משמעותי בכיסוי ובאיכות הקליטה הסלולרית, והגדלת מספר האתרים שניתן להקים ברחבי הארץ. אלא שבשלב זה, בענף סבורים שהמרחק בין היעדים לבין היכולת לממש אותם עדיין גדול מאוד.
לפי גורמים בענף, הדרישות שמתגבשות במסגרת תיקון חובות הכיסוי יחייבו כל רשת להוסיף בין 500 ל-1,000 אתרים בתוך שלוש שנים, ואולי אף יותר אם יאומצו החלופות המחמירות. זו אינה דרישה מפורשת להקמת מספר מסוים של אתרים, אלא הערכת המפעילים לגבי מספר האתרים שיידרשו כדי לעמוד ביעדי הקליטה והכיסוי שמציב המשרד.
במשרד התקשורת מאמינים שהפתרון מתחיל להתגבש. המשרד מקדם הקצאת נכסים באמצעות החשכ"ל, מהלכים שיאפשרו שימוש במקרקעין של חברות תחבורה ממשלתיות בתנאים מועדפים, קידום אתרים ברכבת ישראל והסדרה חקיקתית נוספת. ההערכה במשרד היא שהמהלכים יביאו כבר בשנה הקרובה ליותר מיקומים זמינים ולהוזלה במחירי השכירות.
אולם בחברות הסלולר אומרים כי בין מיקום פוטנציאלי לאתר פעיל יש פער גדול. כדי להקים אתר נדרשים לא רק נכס או גג פנוי, אלא גם הסכמת בעל הנכס, תכנון, חיבורי חשמל ותמסורת, אישורים וגישה קבועה לתחזוקה. בחלק מהמקרים יש גם התנגדויות מצד הרשות המקומית, עובדים או תושבים.
בענף מביאים כדוגמה את הניסיונות לקדם אתרים במבנים של מכבי האש, המשטרה ובתי החולים. חלק מהמהלכים, לטענתם, נתקלו בהתנגדויות ובקשיים פנימיים עוד לפני שהגיעו לשלב שבו ניתן להקים אתר בפועל.
בעיה נוספת היא דרישתן של רשויות מקומיות להקים מתקנים משותפים לכמה חברות. מבחינת הרשויות זו דרך לצמצם את מספר התורנים והמתקנים בשטחן. משרד התקשורת, מנגד, מסתייג מכפייה רחבה של פתרון כזה, משום שהוא עלול לצמצם את חופש התכנון של החברות ואת היכולת של כל רשת לבדל את איכותה. שיתוף של תורן או גג אינו בהכרח בעייתי, אך שיתוף רחב יותר עלול להשפיע על התחרות בין הרשתות.
במשרד התקשורת מודעים לקשיים ומציינים כי יתחשבו בהתייחסויות שיגישו המפעילים לשימוע. השאלה היא עד כמה ההתחשבות הזאת תתורגם לשינויים ביעדים ובלוחות הזמנים – ובעיקר, האם המשרד יצליח לספק במהירות מאגר ממשי של מיקומים שאפשר באמת להקים בהם אתרים.
בלי תוספת משמעותית של אתרים זמינים בפועל, דרישות הכיסוי עלולות להישאר יעד רגולטורי שאפתני, שהמפעילים יתקשו מאוד לעמוד בו.
