תוכנית לשיקום התקשורת בעזה לקראת ועידת ה-ITU – ישראל מתנגדת
דוח שהוגש לוועידה בדוחא מעריך את צורכי השיקום בכ-500 מיליון דולר. ישראל מתנגדת לסיוע בשיקום הרשתות ולשימוש בתקשורת לוויינית ברצועה כל עוד חמאס שולט בה
משרד התקשורת, משרד החוץ ומשרד הביטחון החלו בהיערכות לקראת ועידת התקשורת העולמית שתיערך בדוחא קטאר בחודש הבא. נציגים ממשרדי הממשלה משתתפים בועידה בדרך כלל במטרה להתמודד עם ההצעות שלרוב מנוגדות לאינטרסים הישראליים. השאלה היא האם על רקע כל מה שקורה עם קטאר והיחסים שלנו איתה, ישראל תוכל להשתתף בועידה.
איגוד התקשורת הבינלאומי, ITU, גיבש תוכנית לסיוע בשיקום מגזר התקשורת הפלסטיני, שבמרכזה הפגיעה הקשה ברשתות בעזה. דוח על התוכנית ועל הקשיים בחידוש שירותי התקשורת ברצועה הוגש לוועידת האיגוד, שתיפתח ב-9 בנובמבר בדוחא.
ישראל מתנגדת לסיוע בשיקום רשתות התקשורת בעזה ולשימוש בתקשורת לוויינית ברצועה כל עוד חמאס שולט בה. ישראל מתנגדת גם להכנסת טלפונים לווייניים לעזה – סוגיה שמוזכרת בדוח בהקשר של העברת ציוד תקשורת לרצועה.
לפי המסמך, ה-ITU סייע לתאם עם מערך התקשורת והלוגיסטיקה של האו״ם העברה של 20 טלפונים לווייניים לעזה. המכשירים הגיעו לירושלים בנובמבר 2025, ובמועד פרסום הדוח באוקטובר השנה עדיין המתינו לאישורים הדרושים להעברה.
הדוח אינו מפרט מי הגורם האחראי למתן האישורים או מה הסיבה לעיכוב. כמו כן, לא עולה ממנו אם מצב המכשירים השתנה מאז פרסומו.
נזק לתשתיות ומחסור בציוד
הדוח מפנה להערכת נזקים וצרכים שערכו הבנק העולמי, האו״ם והאיחוד האירופי באפריל 2026. לפי ההערכה, הנזק למגזר התקשורת וטכנולוגיות המידע בעזה הסתכם בכ-200.7 מיליון דולר, וצורכי ההתאוששות והשיקום הוערכו בכ-500.5 מיליון דולר לחמש שנים.
אומדן השיקום אינו תקציב תוכנית הסיוע של ה-ITU. בתוכנית היישום שפרסם האיגוד לשנים 2026-2029 לא צוין סכום כולל למימון הפעילויות, ונכתב כי ביצוען מותנה בזמינות מקורות מימון.
הנזק שנבחן בהערכה כולל אתרי סלולר, מתקני גישה לתקשורת נייחת, רשתות סיבים אופטיים, מרכזי נתונים ומתקני תקשורת נוספים. לפי ה-ITU, המחסור בדלק ובציוד, הפגיעה בתשתיות ומגבלות הגישה לאתרים מוסיפים להקשות על חידוש השירותים.
באיגוד מציינים כי לצד אספקת ציוד וחלקי חילוף, שיקום הרשתות מחייב גישה בטוחה לאתרים, פינוי הריסות ונפלים ואספקת חשמל סדירה.
תוכנית הסיוע גובשה עם משרד התקשורת והכלכלה הדיגיטלית הפלסטיני וכוללת 25 פעילויות ו-29 רכיבי הכשרה ובניית יכולות. היא עוסקת במגזר התקשורת הפלסטיני בכללותו ולא רק ברצועת עזה. ביולי השנה הגיש המשרד הפלסטיני לאיגוד מסמכי קונספט לפרויקטים בעדיפות, וה-ITU בוחן אותם לקראת גיוס משאבים והתאמתם לתוכנית העבודה הפלסטינית.
גיוס התרומות נדחה
לצורך מימון הסיוע הוקמה באיגוד קרן ייעודית המבוססת על תרומות מרצון של מדינות, חברות ושותפים נוספים. לפי הדוח, עד 14 בספטמבר 2026 התקבלה בקרן תרומה ראשונית של 20 אלף אירו מליטא. כינוס לגיוס תרומות שתוכנן לאפריל בז׳נבה נדחה בשל המצב באזור.
הסכום שהתקבל בקרן ה-ITU אינו משקף בהכרח את כלל המימון הזמין לשיקום מגזר התקשורת הפלסטיני.
הדוח מתייחס גם להחלטה שהתקבלה בוועידת פיתוח התקשורת של האיגוד בבאקו ב-2025. לפי המסמך, ההחלטה עוסקת במגבלות על רשתות פלסטיניות הפועלות בדור 2 ובצורך בניהול תדרים להפעלת דור 4, דור 5 ותקשורת לוויינית.
עוד מתאר הדוח קריאה לסייע בהקמת רשתות גישה בינלאומיות ובפריסת רשתות רחבות פס בבעלות ממשלתית, ובהן סיבים אופטיים וקישורי מיקרוגל שיחברו בין יהודה ושומרון (בדוח -הגדה המערבית), רצועת עזה ומדינות שכנות. הדוח שהוגש לדוחא אינו מקצה תדרים חדשים, אלא מציג החלטה שהתקבלה בבאקו במסגרת הדיווח על פעולות האיגוד.
לצד סוגיית הסיוע, מדינות ערב הגישו לקראת הוועידה הצעה לשינוי ההחלטה העוסקת במעמד הפלסטינים ב-ITU. לפי ההצעה, מזכ״לית האיגוד תתבקש לאשר שפלסטין זכאית להצטרף כמדינה חברה מלאה ולהביע נכונות לקבלה, בכפוף למילוי הדרישות החוקתיות והנוהליות. ישראל צפויה להתנגד להצעה.
ההצעה טרם אושרה ואינה מקנה לפלסטינים חברות מיידית. סוגיית החברות הפלסטינית באיגוד עלתה בעבר, והפלסטינים משתתפים כיום בפעילותו במעמד משקיף בעל זכויות השתתפות מורחבות.
