הביקוש לחשמל לחוות שרתים הגיע ל-25 ג'יגה-ואט: משרד האנרגיה יגבש הקצאה עד דצמבר
אלי כהן אמר כי ישראל צפויה לאשר בשלב הראשון תוספת של 1 עד 2 ג'יגה-ואט לחוות שרתים, וכי היקף של כ-20% מצריכת החשמל הארצית ייחשב מבחינתו סביר. לדבריו, המגבלה אינה קווי ההולכה או תחנות הכוח – אלא הצורך לשמור על עתודות הגז הטבעי
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן אמר הבוקר בועידת האנרגיה והכלכלה כי הבקשות שהוגשו להקמת חוות שרתים בישראל מגיעות לכ-25 ג'יגה-ואט – היקף הגבוה מצריכת החשמל בשיא של המשק כולו. לדבריו, מדובר בבקשות "חריגות ולא סבירות" בהיקפן, וחלקן עשויות להיות מנופחות משום שיזמים מבקשים קיבולת גבוהה מתוך הנחה שיקבלו רק חלק ממנה.
לשם השוואה, צריכת החשמל בשיא בישראל עמדה לדבריו על 17.2 ג'יגה-ואט, בעוד שהצריכה הממוצעת נעה סביב 11 עד 13 ג'יגה-ואט. כיום, קצת יותר מ-1 ג'יגה-ואט כבר משמש חוות שרתים, והשר אמר כי המדינה צפויה לאשר בשלב הראשון תוספת של 1 עד 2 ג'יגה-ואט.
כהן הציג יעד שלפיו עד כ-20% מצריכת החשמל בישראל תופנה לחוות שרתים – שיעור שלדבריו הוא "סביר, ראוי ואפילו גבוה מאוד יחסית". עם זאת, אין מדובר בהחלטת הקצאה סופית: היקף החשמל, זהות הזוכים והתנאים שיחולו עליהם אמורים להיקבע רק לאחר הליך מקצועי של רשות החשמל.
הקריטריונים באוקטובר, ההקצאה בדצמבר
לפי לוח הזמנים שהציג כהן, רשות החשמל צפויה לפרסם באוקטובר את הקריטריונים להקצאת החשמל ולצאת לשימוע. השימוע אמור להסתיים בנובמבר וההחלטות צפויות להתקבל בדצמבר.
השר אמר כי ההליך יתנהל בשקיפות וכי המדינה תבחר את החברות שיתרמו את התרומה המשמעותית ביותר לישראל. המשמעות היא שההקצאה לא צפויה להיקבע רק לפי סדר הגשת הבקשות או גודל החיבור המבוקש, אלא גם לפי תרומת הפרויקטים למשק, לתעסוקה, לפעילות הטכנולוגית ולתשתיות המקומיות.
כהן מנה שלוש סיבות לביקוש הגובר להקמת חוות שרתים בישראל: יכולתה של המדינה להגן על תשתיות חיוניות, פעילותן של כ-400 חברות בינלאומיות בישראל, ומחיר חשמל שלטענתו נמוך בכ-18% מממוצע מדינות ה-OECD.
"אין בעיה לבנות עוד תחנות כוח – השאלה היא כמה גז נשאר"
כהן הדגיש כי השיקול המרכזי להגבלת ההקצאה אינו מחסור בקווי הולכה או קושי להקים תחנות כוח נוספות. לדבריו, ניתן להרחיב את תשתיות ההולכה ואת יכולת הייצור, אך המדינה נדרשת להבטיח שלא תפגע עתודת הגז הטבעי שלה.
לדברי השר, עתודות הגז הקיימות של ישראל יספיקו לכ-23 שנה בתרחיש שמרני ולכ-30 שנה בתרחיש שאותו הגדיר כריאלי. לכן, הקצאת החשמל לחוות השרתים תוגבל בשלב הראשון, עד שתתבהר תמונת עתודות הגז העתידיות.
בהקשר זה אמר כהן כי משרד האנרגיה מעריך שבתוך כשמונה חודשים יפורסמו תוצאות הליך חיפוש הגז החמישי. אם סקרים וקידוחים עתידיים יובילו לגילויים נוספים, המשרד יוכל לשוב ולבחון את המדיניות בתוך שנתיים עד ארבע שנים, לרבות אפשרות לתוספת של חצי ג'יגה-ואט, ג'יגה-ואט או יותר לחוות שרתים.
השר הוסיף כי המשרד מנהל שיח עם בעלי המאגרים הקיימים על חיפושים בעומקים גדולים יותר, של כ-6,000 מטר, שבהם עשוי להיות פוטנציאל למאגרי גז או נפט נוספים. מדובר בהערכה ולא בגילוי מוכח.
חוות שרתים ליד האנרגיה הירוקה בנגב
כהן התייחס גם לפרויקט המתוכנן בנגב, "אורון צין" שאותו כינה "עמק הבינה המלאכותית". לדבריו, מדובר במתחם הנמצא בהליכי תכנון מתקדמים, שבו אמור לקום ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בהיקף של כ-11 ג'יגה-ואט, לצד מתחם ייעודי לחוות שרתים.
הרעיון הוא למקם את חוות השרתים סמוך למקור הייצור הירוק, במקום להוביל את החשמל למרכז הארץ. לדברי כהן, המהלך עשוי לחסוך השקעות הולכה, להגדיל את היצע החשמל הזמין לתעשיית הדאטה סנטרים וליצור מקומות עבודה בנגב. הוא אמר כי הפרויקט מקודם יחד עם רשות מקרקעי ישראל.
יעד האנרגיה המתחדשת, בתי הזיקוק והגז
בנושאים נוספים אמר כהן כי ישראל תעמוד, לדבריו, ביעד של 30% אנרגיה מתחדשת עד 2030 ואף תעבור אותו. משרד האנרגיה עובד לדבריו על יעדים לשנים 2035 ו-2040, בטווח של 35% עד 40% אנרגיה מתחדשת. כהן הוסיף כי ירידת מחירי הפאנלים ומתקני האגירה עשויה לצמצם בהמשך את הצורך בסבסוד ממשלתי.
השר התייחס גם לתוכנית להעביר את בתי הזיקוק מאזור חיפה למישור רותם. לדבריו, ישראל חייבת לשמור על יכולת זיקוק מקומית גם בעתיד, לצד יכולת יבוא, והעברת הפעילות לדרום תרחיק אותה מאזורי מגורים ותייצר אלפי מקומות עבודה. התוכנית, כמובן, מחייבת עדיין הליכים תכנוניים, סביבתיים וכלכליים לפני שתוכל להתממש.
