אחרי ההוראות מ-2024: משרד התקשורת בודק מחדש חסמים לשימוש במודם סיבים פרטי
המשרד דורש מספקיות האינטרנט נתונים על עלות השכרת ציוד, התאמת מודמים פרטיים לרשתות ומספר המנויים הרדומים. הבדיקה נערכת על רקע הוראות קיימות לחיבור ציוד פרטי ולטיפול במנויים שאינם משתמשים בשירות שעוצבו בשנים האחרונות
משרד התקשורת בוחן חסמים למעבר בין ספקיות אינטרנט נייח ודורש מהחברות נתונים על ציוד קצה, תעריפים ותנועת מנויים. דרישת המידע מתפרסמת כשנתיים לאחר שהמשרד קבע הוראות שנועדו לאפשר ללקוחות לחבר מודם סיבים פרטי מדגם שאושר לשימוש ברשת, ולבחור בין שירות הכולל ציוד מושכר לבין שירות בלעדיו.
למרות ההוראות, לקוחות רבים ממשיכים לשכור את ציוד האינטרנט מהספקית ולשלם עליו מדי חודש, לעיתים במשך שנים ארוכות. דרישת המידע החדשה עשויה לספק למשרד תמונה עדכנית על היקף השימוש בציוד מושכר, על המחיר שמשלמים הלקוחות ועל האפשרות להשתמש בציוד פרטי.
אחת הבעיות הצרכניות במודל השכירות היא שהתשלום עשוי להימשך לאורך כל תקופת ההתקשרות, גם לאחר שהסכום המצטבר ששילם הלקוח כיסה את עלות הציוד – ואף שהציוד מתיישן. בסיום התקופה הציוד אינו עובר בהכרח לבעלות הלקוח, והוא עשוי להידרש להחזירו לחברה.
במקרים אחרים, לקוחות עשויים להמשיך לשלם על ציוד ישן שלא הוחזר, ובמקביל לשלם על ציוד חדש שהותקן בביתם, בלי להבין על מה הם מחויבים. מודל השכירות החודשי הפך למקובל בשוק, ולא תמיד ברור לצרכנים מה העלות המצטברת שלו לאורך השנים ומהן החלופות העומדות לרשותם.
במסגרת הבדיקה החדשה, הספקיות נדרשות לפרט כמה לקוחות שוכרים מהן ציוד, מהי עלות השכירות הממוצעת ומה ההוזלה הניתנת למי שמשתמש בציוד פרטי. הן נשאלות גם אם רשתות הסיבים שלהן מאפשרות חיבור והפעלה פשוטים של מודם פרטי, ובאילו תנאים.
לצד סוגיית הציוד, המשרד מבקש נתונים על גיוס ונטישת לקוחות, הכנסה ממוצעת לפי ותק ומספר המנויים הרדומים – לקוחות שלא השתמשו בשירות הגישה לאינטרנט במשך שישה חודשים רצופים לפחות. גם בנושא זה קיימות בתקנות הוראות לטיפול במנויים שאינם משתמשים בשירות.
דרישת המידע מתייחסת ללקוחות פרטיים ולעסקים קטנים. מטרתה המוצהרת היא לבחון חסמי מעבר והשפעתם האפשרית על התחרות, היא אינה מציגה ממצאים או קובעת אילו צעדים יינקטו. החברות נדרשות להשיב עד 15 בנובמבר 2026.
מודם פרטי – ומה שכבר נקבע
חלק ניכר מהבדיקה עוסק בציוד שמחבר את הלקוח לרשת הסיבים. מודם הסיבים, המכונה גם סיים אופטי או ONT, הוא הרכיב שמחבר את הסיב המגיע לבית לרשת הביתית. בחלק מההתקנות הוא משולב בנתב שמספק חיבור למכשירים בבית, ובאחרות מדובר בשני רכיבים נפרדים.
במרץ 2024 קבע משרד התקשורת הוראות בנושא ציוד תקשורת ביתי, ובהן גם הוראות לגבי מודמי סיבים. הספקיות נדרשו לפרסם את דגמי ה-ONT שנבדקו ושאפשר לחבר לרשת שלהן, ולא למנוע חיבור של דגם שפורסם, בכפוף לתנאים שנקבעו בהוראה. ההוראה מאפשרת לספקית להתנות את החיבור בבדיקה ובהליך הזדהות או הפעלה, שאת אופן ביצועם עליה לפרסם מראש.
ההוראה כללה גם דרישה להציג ללקוחות את החלופות ואת התשלומים עבור ציוד הסיום. כאשר אפשר לרכוש ציוד פרטי ולחברו לרשת, על הספקית להציג את מחיר השירות עם השכרת הציוד וגם בלעדיה. אספקת שירות הכולל ציוד סיום הותנתה בהסכמה מפורשת של הלקוח לרכישתו או להשכרתו, לאחר הצגת החלופות.
כעת מבקש המשרד לבחון שורה של שאלות הנוגעות לתאימות ולהפעלה. בין היתר, החברות נשאלות אם ציוד הרשת שלהן יכול לקלוט מודם תקני של יצרן אחר ללא צורך בבדיקות ובהתאמות ייעודיות מול יצרן ציוד הרשת. אם לא, עליהן לציין האם התאמת הרשת מחייבת החלפת חומרה או שניתן לבצע אותה באמצעות עדכון תוכנה מרחוק.
הספקיות נשאלות גם אם לקוח יכול להפעיל מודם פרטי באמצעות הזנת מספר סידורי בלבד, ללא התערבות ידנית של נציג. שאלות נוספות נוגעות ליכולת לאבחן תקלות ולעדכן את תוכנת המודם מרחוק כאשר הוא מתוצרת יצרן אחר.
הבדיקה עשויה לשפוך אור על הקשיים שנותרו בשימוש בציוד פרטי, אך דרישת המידע אינה קובעת שההוראות הקיימות לא יושמו או שכל מודם יוכל לפעול בכל רשת.
מחירי הציוד והמנויים שאינם משתמשים בשירות
המשרד דורש מהחברות לפרט אילו סוגי ציוד קצה וציוד להתקנה ביתית הן משכירות, כמה מנויים שכרו כל קבוצת ציוד בכל רבעון בשנת 2025 ומה הייתה עלות השכירות החודשית הממוצעת.
במקביל, עליהן לדווח מה שיעור הלקוחות המשתמשים בציוד פרטי שאושר על ידיהן ומה גובה ההוזלה הניתנת להם. חברה שאינה מעניקה הוזלה מתבקשת לציין זאת ולהסביר מדוע.
סוגיה נוספת בדרישת המידע היא מספר המנויים הרדומים. לפי ההגדרה המופיעה במסמך, מדובר במנויים שלא השתמשו בשירות הגישה לאינטרנט במשך שישה חודשים רצופים לפחות. אם חברה אינה יכולה להבחין בין מנוי שלא השתמש כלל בשירות לבין מי שהשתמש בנפח גלישה נמוך מאוד, עליה לדווח על כלל המנויים האלה ולפרט את מגבלות המדידה.
סוגיית המנויים הרדומים אינה חדשה. תקנות ההיתר הכללי כוללות הוראה שלפיה ספקית תבצע בדיקות חודשיות, ולאחר שזיהתה מנוי רדום תודיע לו על כוונתה לנתקו. לפי התקנה, הניתוק יבוצע כעבור 14 ימי עבודה מההודעה, אם המנוי לא הסכים להמשך השירות. התקנה מאפשרת להמשיך לספק שירות ולגבות תשלום כאשר המנוי נתן את הסכמתו המפורשת במסגרת פנייה של הספקית.
מנוי רדום אינו בהכרח מנוי כפול. לקוח עשוי שלא להשתמש בשירות של ספקית אחת ולהמשיך לשלם לה לאחר שעבר לספקית אחרת, אך ייתכנו גם סיבות אחרות להיעדר שימוש. דרישת המידע מבקשת את מספר המנויים הרדומים, ולא את מספר הלקוחות המחויבים במקביל על שני שירותים.
ברקע הדברים נמצאת ההחלטה מ-2021 לקדם מעבר מדורג לשירות אינטרנט אחוד, במקום הפיצול שהיה נהוג בין ספק התשתית לספק הגישה לאינטרנט. אחת ממטרות המהלך הייתה לפשט את ההתקשרות ולצמצם מצבים שבהם לקוחות המשיכו לשלם לספקית קודמת לאחר שעברו לחברה אחרת.
לצד נתוני המנויים הרדומים, החברות נדרשות להעביר נתונים רבעוניים לשנים 2024 ו-2025 על גיוס ונטישה ברשתות מתקדמות. המשרד מבקש גם לפלח את המנויים לפי ותק ולהציג את ההכנסה החודשית הממוצעת מכל קבוצת ותק, בנפרד ברשתות מסורתיות ומתקדמות.
החברות נשאלות עוד איזה שיעור מהלקוחות בכל קבוצת ותק נותר בחבילת התעריפים המקורית שלו. הנתונים עשויים לסייע למשרד לבחון הבדלים בין קבוצות מנויים, אך הם אינם מעידים כשלעצמם על הסיבות לפערים או על קיומם של חסמי מעבר.
