קטנה בנתח השוק, גדולה בשאלת התחרות: המבחן של רכישת WECOM
פלאפון צפויה לבקש בקרוב אישור לרכישת המתחרה הקטנה. נתח השוק המצומצם של WECOM יסייע להצדיק את העסקה, אך הרגולטורים יצטרכו לבדוק גם מה היא יכולה להיות בעתיד, אם החיסכון בעלויות יגיע לצרכנים והאם פחות מתחרים פירושם יותר השקעות
פלאפון צפויה להגיש בשבועות הקרובים למשרד התקשורת ולרשות התחרות את הבקשות לאישור רכישת WECOM. פלאפון דיווחה בשבוע שעבר כי היא רוכשת את החברה תמורת 265 מיליון שקל. לזמן אוויר נודע כי משרד פרלמן אילת ושות' יוביל את העבודה הכלכלית התומכת בבקשות, לקראת ההתמודדות עם השאלות התחרותיות שהעסקה עשויה לעורר. על פני הדברים, רכישת חברה המחזיקה, לפי ההערכות, בכ-2% מהשוק נראית כמהלך שניתן להצדיק בקלות יחסית. אלא שבשוק הסלולר, גודלה של החברה הנרכשת הוא רק תחילת הדיון.
ההסכם המחייב, שעליו דיווחו בזק ופלאפון בשבוע שעבר, כפוף בין היתר לאישור הממונה על התחרות ומשרד התקשורת. מבחינת פלאפון, השאלה תהיה כיצד להראות שהעסקה משפרת את יכולתה להתחרות ולהשקיע, בלי לגרוע מהלחץ התחרותי בענף באופן שיפגע בצרכנים.
שני אחוזים אינם תשובה מלאה
הטיעון המרכזי בעד אישור העסקה ברור: WECOM אינה נתפסת כיום כשחקנית שמכתיבה את קצב התחרות, ורכישתה אינה צפויה לשנות דרמטית את חלוקת נתחי השוק. ככל שהנתונים יתמכו בתמונה הזאת, יהיה בכך משקל משמעותי לטובת המיזוג.
אבל דיני התחרות אינם מסתפקים בצילום מצב. הבדיקה עוסקת גם בשאלה מה צפוי להתרחש ללא העסקה: האם WECOM תמשיך לפעול במתכונתה הנוכחית, תרחיב את פעילותה, תגייס הון או תימכר לגורם אחר. מתחרה קטן עשוי להשפיע מעבר לנתח השוק שלו אם הוא מציע חלופה שמאלצת את החברות הגדולות להגיב. מנגד, רישיון ותדרים לבדם אינם מבטיחים יכולת לצמוח.
לכן, לצד מספר המנויים הנמוך, רשות התחרות תרצה לדעת גם מה יהיו תגובות המתחרות והיכולת העסקית של החברה להתרחב. השאלה המשפטית אינה אם המיזוג מצמצם את מספר החברות, אלא כיצד המיזוג תורם לתחרות ומעודד אותה, וזה הבדל גדול.
האפשרות של מכירה לבעלים מחוץ לענף ללא ספק תעמוד במרכז השיקולים. בעיניים של הרשות בעלים כזה עשוי להזרים הון ולבקש להגדיל את נתח השוק באמצעות תחרות אגרסיבית יותר. ואולם, כדי שהאפשרות תשפיע על ההכרעה, צריך להראות שיש לה בסיס עסקי ממשי. רוכש חלופי תיאורטי אינו בהכרח חלופה לעסקה חתומה.
ההבטחה להשקעות צריכה לעמוד במבחן
טיעון נוסף שצפוי ללוות את הבקשות הוא שמיזוגים מאפשרים לחברות הסלולר להשקיע יותר. בענף הכרוך בהוצאות כבדות על תשתיות, הטענה הזאת ראויה לבחינה: בסיס לקוחות גדול יותר יכול לאפשר ניצול יעיל של הרשת וחיסכון בעלויות.
אלא שיש כאלה הטוענים שאין קשר אוטומטי בין שיפור ברווחיות לבין גידול בהשקעות. חברה יכולה להשתמש בחיסכון לשיפור השירות ולהרחבת הכיסוי, אך גם לשיפור התזרים. במקביל, התחרות עצמה עשויה לעודד השקעות, כאשר חברה מבקשת למשוך לקוחות באמצעות רשת טובה יותר. בישראל למרבה הצער זה לא קורה. התחרות היא כמעט אך ורק על מחיר בלבד.
הדיון צריך לפיכך לעבור מהבטחה כללית לתוכנית שניתן לבדוק: אילו השקעות יתאפשרו בזכות העסקה, מדוע לא היו מתבצעות בלעדיה וכיצד ייהנו מהן המנויים. רשת איכותית יותר היא תועלת צרכנית חשובה, לצד המחיר, עצם העלייה ברווחיות אינה מוכיחה שהתועלת הזאת תתממש.
מפעיל עצמאי, גם ברשת משותפת
לזהותה של WECOM יש חשיבות נוספת: מדובר במפעיל סלולרי בעל רישיון ותדרים, הפועל בהסכם שיתוף רשתות עם סלקום, ולא במפעיל וירטואלי. היעלמותו כשחקן עצמאי תצמצם את מספר מוקדי קבלת ההחלטות התחרותיים בקרב המפעילים האלה מחמישה לארבעה.
עם זאת, אין פירוש הדבר שהשוק מאבד רשת ארצית נפרדת. שיתוף תשתיות ועצמאות מסחרית הם שני דברים שונים: חברות יכולות לחלוק רשת ולהתחרות במחירים, בשירות ובגיוס לקוחות. לכן, עוצמת התחרות תלויה לא רק במספר הרשתות והחברות, אלא גם במידת התחרות ביניהן על הלקוחות.
למשרד התקשורת תהיה כאן בדיקה משלימה לזו של רשות התחרות: גורל התדרים, השפעת העסקה על הסדר השיתוף עם סלקום ורציפות השירות למנויים. אלה סוגיות שעשויות להשפיע הן על היכולת לממש את החיסכון והן על מבנה התחרות לאחר הרכישה. סביר להניח שסלקום תקבל את התדרים מהרשת המשותפת כי היא לא יכולה לפעול בלעדיהן ואילו פלאפון אינה נזקקת להם ויכולה לקלוט את 300 אלף המנויים של WECOM על גבי הרשת שלה.
הוט מובייל אינה הבטחה לשקט
ברקע נמצאת העברת השליטה בהוט מובייל לדלק ישראל, קיסטון ולאומי פרטנרס. בניגוד לרכישת WECOM בידי פלאפון, שכזכור רצתה מאד לרכוש את הוט מובייל, אך נבלמה בשל הסיכויים הנמוכים להעביר אותה, עסקה זו העבירה מפעיל קיים לבעלים חדשים, בלי למזג אותו לתוך מתחרה סלולרי.
נזכיר שפלאפון הייתה מוכנה להתחייב להשקעות עתק בתמורה למיזוג ואף הסכימה לפריסה מלאה בכל הארץ של דור 5. סביר להניח שאם הרגולטור ידרוש זאת ממנה גם הפעם, היא לא תהסס להסכים.
את התנהלות WECOM צריך לבחון גם על רקע מבנה העלויות שלה. אגרות תדרים שאינן יורדות ביחס ישר למספר המנויים עלולות להכביד במיוחד על מפעיל קטן. לפי המידע שבידי זמן אוויר, הנטל הזה היה אחד הגורמים שהגבילו את נכונותה להתחרות באגרסיביות.
אם כך, מתעוררת שאלה רגולטורית רחבה יותר: האם חולשתו של המפעיל משקפת היעדר פוטנציאל תחרותי, או גם תנאים שמקשים עליו לממש אותו. בחינת מבנה האגרות אינה מבטיחה שניתן להעמיד את החברה על רגליה, אך היא רלוונטית להבנת החלופות למיזוג.
פלאפון תגיע לבחינה עם טיעון משכנע בדבר גודלה המצומצם של הנרכשת. עם הגיבוי של בזק להתחייבות להשקעות סביר להניח שיהיה על מה לדבר מול משרד התקשורת שמאד חרד מהעובדה שההשקעות בשוק הסלולר אינן גבוהות דיין ומיקומה הנמוך של ישראל בדירוג העולמי במהירויות גלישה מפריע לו מאד. לגבי רשות התחרות הסיפור יהיה מורכב יותר.
כדי לאשר את העסקה, הרגולטורים יצטרכו להשתכנע גם שהלחץ התחרותי שייעלם קטן, ושהתועלות הצפויות ממשיות. שני אחוזים מהשוק עשויים לסייע לפלאפון להצדיק את הרכישה, אך אינם מבטיחים אישור קל. רשות התחרות תצטרך לבחון אם גם היעלמותה של מתחרה קטנה עלולה להחליש את התחרות בענף, ברקע הדיון והעיסוק הציבורי ביוקר המחיה, שיחדד את הצורך להסביר כיצד העסקה צפויה להשפיע על המחירים שמשלמים הצרכנים. וכמובן שצריך לזכור שחילופי שלטון יכולים גם הם להשפיע, ולא בטוח שממשלה חדשה תרצה להיות חתומה מיידית על מיזוג בשוק התקשורת שיכול להתפרש כצמצום התחרות, ולכן קל זה לא יהיה.
