מאת: איציק בן-אליעזר, מנכ"ל גילת טלקום
התשובה לשאלה שבכותרת היא כן. ליישומים מסוימים. אבל לדעתי, לוויין ממש לא יהווה תחליף לאתר סלולרי מסורתי מבחינת הקצב והנפח הנדרש ליישומי תוכן. דבר אחד בטוח, תעשיית לווייני התקשורת, שגילת טלקום חלק ממנה, בתהליך שינוי עמוק ומעניין מאוד שמשנה את כללי המשחק (disruption) פותח הזדמנויות שלא היו בעבר.
לווייני תקשורת על קצה המזלג
ראשית צריך להבין שלוויין הוא בעצם תחנת ממסר, מעין מראה של נתונים. לרוב לווין קולט נתונים מאתרים שונים בקרקע ומחזיר אותם לתחנה מרכזית בקרקע.
יש מספר משתנים המבדילים בין לוויינים ותקשורת לוויינים. אגע במרכזי ביותר, הגובה שבו הוא חג.
מקובל לחלק ל- 3 גבהים:
Geo לוויין גאוסטצינורי בגובה של כ- 36,000 ק"מ.
Meo מעל 2000 ק"מ ועד 36,000 ק"מ
Leo עד 2000 ק"מ
מבלי להטריח את הקוראים נאמר רק שלוויין geo נמצא תמיד מעל אותה נקודה בכדור הארץ והוא גבוה דיו לראות שליש מכדור הארץ. כך שעם 3 לוויינים ניתן לתת שירות לכל מקום בכדור הארץ. החיסרון הגדול שלו הוא המרחק הגדול שגורם לשיהוי (700 מילי/שניה) וניחות רב, דבר המחייב שידור בהספק גבוה.
אפסח על לווייני ה- meo, למרות שיש להם חשיבות גבוה מאוד לפתרונות מסוימים.
הבשורה הגדולה מגיעה מלווייני ה- Leo.
רשתות לוויחנים בגובה נמוך, קיימות שנים רבות, אלא שבשנים האחרונות פרויקטים מעניינים ומתוקשרים מושכים את תעשיית הלוויין לאזורים חדשים ומאיימים לערער את כל המבנה העסקי בחלל וגם בקרקע.
סטארלינק של איילון מאסק, OneWeb, אמזון ועוד. בעוד שאנטנה המשדרת ללוויין geo, משדרת ללוויין נייח בנקודת שמים ספציפית, הרי שלווייני Leo זורחים ושוקעים (צצים ונעלמים עבור קו ראיה מסוים) כל הזמן ולוויין מספר 2 מחליף את השירות שנתן לפני רגע לוויין מספר 1. בשל כך, נדרשים לוויינים רבים על מנת ליצר רשת גלובלית המאפשרת קליטה בכל מקום ונדמה שהשמיים מתכסים בעשרות אלפי לוויינים. סטארלינק לדוגמה, קיבלה אישור (כן, ברור, יש רגולציה עולמית) לשגר כ- 12,000 לוויינים לגובה של 550 ק"מ והיא שגרה עד עתה כ- 4000.
יש הבדלים רבים בין רשתות ה- Leo השונות, אבל לכולם יש 3 תכונות חשובות מאוד לדיון זה:
1 השיהוי הוא מתחת ל 100 מילי שניות
2 אפשר להסתפק בהספק נמוך יותר ועדיין לקבל רוחב פס גבוה
3 עלות הייצור והשיגור של הלוויינים האלה נמוכה בהרבה
והנה לנו איילון מאסק אחד שמוכר אינטרנט 20/200 מגה ביט ב- 100 דולר לחודש. עבורנו זה נשמע הרבה כשאינטרנט בקצב של 1 ג’יגה נמכר בפחות מ- 50 דולר, אלא שיש לזכור שברוב שטח העולם הסיבים רחוקים מאוד מלהגיע ושיש סגמנטים שלא יכולים כלל להתחבר לסיב כי הם בתנועה בים באוויר וביבשה. רק לטובת ההמחשה מגה אחד לשנייה נמכר ביותר מ- 200 דולר לחודש במערכות הלוויין המסורתיות. עבורנו, גילת טלקום, אינטגרטור של שירותי תקשורת עם התמחות בלוויין זו הזדמנות לאתגר את המודלים הנוכחיים, לפתוח שווקים חדשים, להציע פתרונות משולבים ומעניק לנו יתרון תחרותי על פני מפעילי הלוויין המסורתיים.
ובחזרה לסלולר, אם כך, הלוויין בהחלט יכול לשמש כמנגנון תחליפי לאתר סלולר קרקעי, מין תא באוויר. במקום שהטלפון ״ידבר״ עם האתר הסלולרי, הוא ״ידבר״ ישירות עם מרכז הרשת, כשהלוויין בתווך. בנוסף בד"כ למפעילי לוויין יש פריסת לוויינים באופן שמכסה את רוב שטח כדור הארץ, כך שלא רק שלכאורה הלוויין הוא תחליף אלגנטי (חסל סדר היתרים) לאתר סלולרי, אלא שיש בטכנולוגיה פוטנציאל לרשת גלובלית. מי צריך רומינג כשבעצם יש רשת אחת, לוויינית, שנקלטת בכל מקום.
ברור, שכשאדם כמו איילון מאסק, איש בעל חזון מקים רשת כזו, הוא יחשוב לא רק איך הוא מגיע לכל בית, אלא איך הוא מגיע ליד של כולנו. והוא לא לבד. כך החל לחץ בתעשייה להכניס לתקינת המכשירים החכמים גם פרוטוקול לווייני. ובאמת בגרסה 17 של ה- 3Gpp, תתאפשר הפעלת מודם לווייני ומעבר בין רשתות סלולר ולוויין.
אלא, שמה לעשות? לפיזיקה יש תכניות משלה.
עד להודעה חדשה, כדי להעביר קצבים גבוהים צריך תדר גבוה והספק גבוה. זו הסיבה שבלוויין עובדים לרוב (ותמיד כשמדובר בקצבים גבוהים) עם אנטנות צלחת כיווניות שממקדת את ההספק. גם להתחבר לשירותי סטארלינק יש צורך באנטנה מיוחדת ומודם שגדול בהרבה מטלפון חכם.
על מנת לייצר רוחבי פס גבוהים מטלפון חכם ללוויין, שהאנטנה שלו אינה כיוונית, יהיה צורך בהספק שיגמור את הסוללה תוך שניות ויותר גרוע את החיים של מי שיגע ואפילו יתקרב למכשיר.
לכן, ללא ספק זה הגיוני וכבר מבשילים התנאים, שרשת לוויינית תשלים רשת סלולרית ליישומים בעלי צריכת רוחב פס נמוכה ובעלי אופי גלובלי, לדוגמא iot או הודעות קצרות אחרות. אבל כל כלכלן יודע שמשלים זה לא תחליף.
אז מה בכל זאת קורה פה, ולמה המסרים סותרים?
לדעתי, זהו קרב ענקים סופר מעניין מעבר לתעשיית הלוויין. קרב בין יצרני צ׳יפים לנותני השירות.
סטארלינק חתמה עם T-Mobile על הסכם אסטרטגי, מה שהריץ את כל תעשיית ספקי השירותים להסכמים דומים שיאפשרו תקשורת גם באמצעות לוויין. היעד של סטארלינק להגיע לעד 4 מגה ביט לשניה.
אבל כדאי לשים לב לשתי עסקאות מעניינות אף יותר.
אפל חתמה על פרויקט תאימות עם גלובלסטאר, וקוואלקום חתמה עם אירידיום. גלובלסטאר פחות מוכרת בארץ, אבל אירידיום, הוא אחד ממפעילי שירותי הלוויין המעניינים ביותר. בניגוד למפעילי לוויין אחרים אירידיום מוכרים שירותים מנוהלים בלבד, כמו טלפון לווייני ובכל זאת בחרו להיכנס לעסקת ענק עם קוולאקום.
לפני כחודש נפגשתי בוושינגטון עם מנכ"ל אירידיום ומנהל הפיתוח העסקי ודבר אחד ברור, הם מבינים שהרכבת דוהרת ויישומי פס צר, כמו iot, יכנסו לייצור המוני. הם העדיפו להיחשף לקניבליזציה מוקדמת אבל לעכב סטנדרטיזציה ובעיקר להבטיח שהלוויינים שלהם יהיו חלק מהפתרון.
אפשר לומר באופן ברור, שבשלב זה, 2 היצרנים החשובים ביותר בעולם של חומרת הטלפונים החכמים בחרו באינטגרציה ובפתרון סגור ומכוון לקצבים נמוכים יותר מהיעד של סטארלינק, ולא להיות חלק מהסטנדרט. זה אומר שני דברים, הראשון שיש אתגרים טכנולוגיים כבדים ושהם חושבים שייקח לפתרון מבוסס תקינה בקצבים של כמה מגה ביט לשניה, הרבה זמן להתבסס ולעבוד, והדבר השני ואולי היותר חשוב, שהם מסמנים לאן הם הולכים מבחינה עסקית ובהתאם מי המתחרה שלהם, או לכל הפחות לייצר מאזן אימה.
בדומה ל- eSIM שיכול להפוך את אפל למפעיל הסלולר הגדול בעולם אם רק תרצה כך גם כאן. יצרני הצ׳יפים לא יתנו לספקי השירות ובטח שלא לאיילון מאסק להכתיב את הטכנולוגיה ואת המודלים העסקיים.
