הפיטורים בוודאפון יכולים להיות נקודת מפנה בתעשייה, ועל פי הכותרות בתקשורת האירופאית נראה שהמפעילים הגדולים באירופה יעקבו מקרוב אחר מה שיקרה שם. בסופו של דבר כשאחת מקבוצות התקשורת הכי גדולות בעולם אומרת שאי אפשר להמשיך לעשות את אותו הדבר ולצפות לתוצאות שונות, ירצו או לא ירצו, המפעילים האחרים יילכו בעקבותיה.
השאלה הגדולה היא כמובן האם וכיצד ישפיע המהלך על ישראל. מקובל לחשוב שהמפעילים בארץ נהנים מתקופת פריחה על רקע השיפור בתוצאות ברבעונים האחרונים. עמוס שפירא, מנכ"ל סלקום לשעבר, היה מקצץ לאורך כל השנה, וזה בשנים שסלקום הייתה מייצרת רווח נקי של יותר ממיליארד שקל בשנה. הוא היה נוהג לומר שדווקא בתקופות טובות הארגון חייב להתייעל כי בתקופות הקשות זה יהיה יותר קשה.
חברות הסלולר בישראל רחוקות מאד מהרווחיות בתקופה של שפירא, אבל ההבדל החשוב הוא בכך שהמפעילים בישראל כלואים בהסכמי עבודה קשיחים שמנתבים את האנרגיה של ההנהלות לכיוון של התייעלות וחיסכון ברמת המיקרו, אבל לא לשינויים ארגוניים גדולים וכניסת טכנולוגיות חדשות שישנו את החברות. במלים אחרות דלה ואלה קורצת לתחום הבינה המלאכותית שעומד לחולל שינוי גדול גם בשוק הטלקום.
הסיפור של המפעילים באירופה לעומת שאר העולם עובר דרך פוליטיקה, ערכים ותרבות. לא לחינם תעשיית הטלקום בארה"ב ובמדינות אסיה, מובילה בגדול על פני אירופה בכל מה שקשור לדור החמישי ולטכנולוגיות חדשות. בפברואר השנה פרסמה חברת הייעוץ מקינזי דו"ח שתיאר את מצבן של חברות התקשורת באירופה לעומת ארה"ב ובו קבעה שאירופה מתמודדת פחות טוב עם שינויים כמו כניסת ענקיות הענן לשוק הטלקום.
האקלים הכלכלי הנוכחי מאיים להחמיר את המצב. בעקבות מגיפת הקורונה, המלחמה באוקראינה והסנקציות הבינלאומיות בעקבותיה עוררו אינפלציה גבוהה בצורה יוצאת דופן בשווקים ברחבי העולם, ודחפו כלכלות לצמיחה נמוכה או אפילו שלילית. הכנסות חברות הטלקום יכולות להיות עמידות במיתון – שירותי טלקום נתפסים כחיוניים, ולפחות עבור משקי בית, מהווים חלק קטן יחסית מההוצאות. אולם הפעם, עם אינפלציה כה גבוהה, הם עלולים להיכנס ללחץ גדול יותר כאשר הלקוחות ישקלו מחדש את התקציבים שלהם, במקביל למרווחי המפעילים. העלויות עבור שכר, אנרגיה, ציוד רשת והלוואות נמצאות במגמת עלייה.
עד כמה המפעילים יוכלו לקזז עלויות כאלה על ידי העלאת מחירים נותר לראות. לקוחות הטלקום האירופיים, בשונה מאצלנו, אינם רגילים לעליית מחירים. בעשור האחרון, ההכנסה הממוצעת מהנייד למשתמש באירופה ירדה ב-20%, אפילו כשהשימוש גדל.
בחזרה לוודאפון ואיך זה קשור לשוק המקומי
מרגריטה דלה ואלה מנכ"לית וודאפון הפכה את עצמה במהירות למאדאם גיליוטינה של הטלקום האירופי, נכתב באחד האתרים. הבוסית החדשה של וודאפון, שנכנסה לאחרונה לתפקיד אחרי שבילתה כמה חודשים כמנכ"לית בפועל, כנראה חידדה את להב הקיצוצים במסדרונות השלטון לפני שחשפה ש-11 אלף עובדים יילכו הביתה בשלוש השנים הבאות. מדובר על כ-11% מכוח העבודה של וודאפון.
זוהי התחלה עגומה לכהונתה, שהתאפיינה בהצהרות מדכאות למדי (אם כי מדויקות) של דלה ואלה על כך שהביצועים של וודאפון אינם "טובים מספיק". דלה ואלה, לשעבר סמנכ"לית כספים (ועדיין בתפקיד זה עד שוודאפון תמצא מחליף קבוע), חסרה רעיונות לגבי האופן שבו מפעילים יכולים לעודד צמיחה במכירות – תכונה שאינה מבדילה אותה ממנהלי חברות הטלקום האחרים באירופה, נכתב באתרי החדשות באירופה.
האם המצב באמת כל כך גרוע? המכירות של וודאפון, שהסתכמו בכ-45.7 מיליארד אירו (49.6 מיליארד דולר) היו כמעט ללא שינוי בשנת הכספים שהסתיימה במרץ, אך רווחי הליבה (לאחר התאמות שונות) ירדו ב-1.3%, לפחות מ-14.7 מיליארד אירו (16 מיליארד דולר). וודאפון שקועה בהרבה פחות חובות מאשר לפני שנה, עם חובות נטו של כ-33.4 מיליארד אירו (36.3 מיליארד דולר) במרץ, כחמישית פחות משנה לשנה. עם זאת, תזרים המזומנים החופשי לשנה כולה (גם הוא מתואם) ירד ב-11%, לכ-4.8 מיליארד אירו (5.2 מיליארד דולר).
ימים אפלים באירופה
רגולטורים אירופיים, כולל רשות התחרות והשווקים של בריטניה, נקטו בעבר עמדה עמומה לגבי מיזוגים שמפחיתים את מספר רשתות הסלולר. עם זאת, נייר אסטרטגיה ממשלתי שפורסם לאחרונה על מגזר הטלקום הפנה את תשומת הלב לבעיית ROCE (Return on Capital Employed) תשואה להון מושקע, שזוהתה על ידי דלה ואלה. במלים אחרות המשמעות היא שלא יהיה מנוס מחשיבה על מיזוגים כדי לאפשר לתעשייה לעמוד באתגרי ההשקעות שלה. ובקרוב או במאוחר הסוגייה תגיע גם לישראל.
השאלה הגדולה היא איך מפעיל יכול לצפות להישאר תחרותי, לשרת לקוחות ולבנות רשתות בקנה מידה גדול, לאחר קיצוץ כל כך הרבה תפקידים. אולי לוודאפון היו הרבה אנשים שישבו בלי לעבוד הרבה. ואחד הפרשנים שאל – אולי דלה ואלה מאמינה שהיא יכולה להפוך משימות לאוטומטיות הודות ל-ChatGPT וצורות אחרות של בינה מלאכותית? נראה שהתשובה לשאלה הזו צריכה להטריד הנהלות לא פחות משהיא מטרידה עובדים.
