שר התקשורת שלמה קרעי חתם לפני כשבוע וחצי על תיקון צו הבזק המאפשר ירידה בגרעין השליטה של החברה. כעת ממתינים לחתימתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. המשמעות הוא שבעלת השליטה בבזק קרן סרצ'לייט תוכל לרדת באחזקות מ – 27% שהיא מחזיקה היום, כאשר הערכה היא שהירידה תוכל לרדת עד לשיעור של 20% בשלב ראשון, ולאחר מכן יבחן המשרד מחדש האם לאפשר לה לרדת מתחת ל – 20%. סרצ'לייט קיוותה שיאפשרו לה לרדת ל – 15% בשלב ראשון.
לפי התיקון שאושר תוכל בזק לפעול ללא גרעין שליטה. התיקון יאפשר הפחתת הרגולציה המוטלת מכוח הצו כיום. לפי התיקון שאושר, יוכלו גופים זרים להחזיק בשליטה בבזק גם ללא משקיע ישראלי, בכפוף לאישורים ביטחוניים מיוחדים. בנוסף, גופים מוסדיים מקומיים יוכלו להחזיק עד 7.5% בחברה (לעומת 5% כיום), ללא קבלת אישור ממשרד התקשורת.
משרד התקשורת לא מתלהב מהאפשרות שבזק תנוהל ללא גרעין שליטה, אך יחד עם זאת במשרד מבינים שכאשר בנקים נשלטים על ידי גופים מוסדיים וללא גרעין שליטה, אי אפשר להמשיך ולחייב את בעלי השליטה בבזק להמשיך ולהחזיק בגרעין השליטה מבלי אפשרות גם לרדת באחזקות ולא רק לעלות.
הסיבה שסרצ'לייט רוצה לרדת באחזקות היא לא בגלל שהיא מתכוונת למכור את השליטה, אלא מפני שהיא מבינה שהיא לא תמצא קונה לבזק שיקנה ממנה את כל אחזקותיה, ולכן היא הייתה רוצה לממש חלק מהרווחים בבזק דרך מכירה של חלק מהמניות למוסדיים, כדי להציף ערך למשקיעים.
מכאן קל להבין מדוע יש קולות הקוראים שלא לאפשר את הירידה בגרעין השליטה. אלה טוענים שזה לא מתפקידו של משרד התקשורת לחלץ בעלי שליטה בחברות תקשורת. סיבה נוספת היא העובדה שהחברה מחזיקה בתשתיות תקשורת לאומיות קריטיות מבחינה ביטחונית, ולכן ראוי שתנוהל על ידי בעל גרעין שליטה ושתהיה למדינה כתובת של גורם שניתן יהיה לפקח עליו.
לכן הערכה היא שכרגע הירידה תהיה ל – 20% בלבד ולאחר מכן, ירידה נוספת בגרעין השליטה תבחן מחדש.
















