תזכיר חוק השידורים מפקיע מהערוצים המסחריים רישיונות, תכנים ואפיקים, מצמצם את אפשרויות הפצת שידורי הערוצים המסחריים בטלוויזיה ובאינטרנט, מחזק את המונופולים הוט ויס, והכל תוך צמצום התחרות בשוק החדשות והשידורים ופגיעה בהפקות מקור, כך טוענים הערוצים המסחריים 12 ו – 13 בתגובה שהעבירו במשותף אתמול לתזכיר החוק.
לדבריהם, ביום שאחרי התזכיר, שידורי החדשות והאקטואליה בישראל יישלטו על ידי שר התקשורת, לצד נתוני הרייטינג והשלט הביתי. "התזכיר מנתץ את האסדרה הקיימת ומבטל זכויות אשר תוקפן לא הוגבל בזמן רק לפני שש שנים (תקופת הרישיון הנוכחית מסתיימת ב-2032 ומתחדשת אוטומטית). בכך, התזכיר מתעלם מהמציאות המשפטית, העובדתית ונתונים כלכליים. תוצאתו הצפויה של התזכיר היא הפקעת זכויות, פגיעה חוקתית, פגיעה באמון של משקיעים בישראל, חיזוק מונופולים, שליטה פוליטית בשידורי חדשות, פגיעה בציבור בישראל – צמצום חופש הביטוי והפחתת השקעה ביצירה ישראלית".
"ביום שאחרי התזכיר, שידורי החדשות והאקטואליה בישראל יישלטו על ידי שר התקשורת. על פי התזכיר, שרים וגורמי ממשלה, ימנו מועצת תוכן כפופה לשר ופועלת כיחידה ממשלתית בתוך המשרד; שר התקשורת יהיה אמון על התבחינים לרישום ספקי חדשות במרשם ממשלתי והדרך בין שר התקשורת לבין חברת החדשות תתקצר. זהו מתכון להיעלמותו של שוק הדעות וצלילה לתהום של חופש הביטוי בישראל. עקרון יסוד של אסדרת תחום השידורים והחדשות בישראל ובעולם הוא פיקוח על שידורי חדשות בטלוויזיה שמתבצע על ידי גורם שאינו ממשלתי, שאינו ממונה במישרין על ידי הממשלה ושאינו כפוף לשרים, וזאת על מנת להבטיח שידורי חדשות עצמאיים. התזכיר, אינו מגדיר או מגביל את תפקידי המועצה וסמכותה ומקנה לה סמכות בלתי מוגבלת לקבל כל החלטה ולקבוע כללים בכל נושא לרבות הטלת עיצומים כספיים חסרי תקדים בגין כל הפרה שתמצא המועצה לנכון. סמכויות המועצה ומאפייניו הכלכליים של שוק השידורים הם כחרב על צוואר הביטוי החופשי".
"התזכיר מתעלם מהמגוון החדשותי העומד בפני הציבור בישראל באתרי התוכן השונים וברשתות חברתיות, מפלטפורמות שיתוף תכנים בינלאומיות כמו פייסבוק, טוויטר וטיקטוק או באמצעות מנועי חיפוש. התזכיר מתעלם הן מכוח השוק והן מתרומת הדיגיטל לשוק הדעות החדשותי".
בהתייחס לכוונה ליצור מדידת רייטינג על ידי משרד התקשורת הם כותבים "בישראל, כמו בעולם, נתוני הצפייה מופקים על-ידי חברות מקצועיות, שזהו עיסוקן, בדרך כלל באמצעות ועדה המורכבת מנציגי התעשייה. התערבות ממשלתית בנתוני צפייה תפגע בעצמאות המדידה, בשקיפות הנתונים ולאמון שניתן כיום על ידי מפרסמים, לערוצים המסחריים. איסוף נתונים גולמיים מפלטפורמות לא יעיד באופן מהימן על נתוני הצפייה, אשר נמדדים כיום באופן מקצועי וכמקובל בעולם. הערוצים המסחריים מתנגדים בתוקף לכל התערבות ממשלתית בנתוני הצפייה בישראל. אין כל תכלית ראויה להתערבות ממשלתית בהסדר הקיים היום, לפיו הגופים המשדרים פרסומות, מפרסמים ואיגוד השיווק, אוספים את נתוני הצפייה וגורם מקצועי מעבדם. ההסדר הקיים מבטיח אובייקטיביות וזרימה של מידע בשוק חופשי. משרד התקשורת מציע רגולציית יתר שתכליתה פסולה.
בהתייחס לזכויות השידור של הערוצים המסחריים נכתב: "התזכיר מפקיע את נכסי הערוצים ומבטל את זכויותיהם, סוטה באופן מהותי גם ממדיניות שנקבעה על ידי משרד התקשורת רק לפני כמה שנים, אשר בהסתמך עליה, השקיעו הוציאו הערוצים המסחריים השקעות בסדרי גודל של מאות מיליוני שקלים. פניית הערוצים המסחריים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה הייתה מבוססת על נכסים שמבטיח הרישיון, ביניהם הפצה על גבי הוט ויס, בעידן פלוס, ואפיקים מוגדרים. רכישת האפיקים החדשים, 12 ו-13, נעשתה בהליך מכרזי תמורת עשרות מיליוני שקל. בהסתמכות על הרישיון שמבקש התזכיר להפקיע, הקימו והפעילו הערוצים המסחריים חברות חדשות נפרדות ואולפנים ייעודיים בירושלים. מהלך זה מתבסס על תוכניות עסקיות המביאות בחשבון לכל הפחות את תקופת הרישיון הראשונה עד שנת 2032. והנה, שנים אחדות לאחר מהלך שנועד להקנות ודאות עסקית, משרד התקשורת משנה לחלוטין את כללי המשחק, מפקיע מידי הערוצים המסחריים את הנכסים אותם קיבלו במסגרת הרישיונות, באופן שמסכל את יכולתם לבצע השקעות נוספות, לבנות תכניות עסקיות ולקיים מודל כלכלי".
תחת הסעיף חיזוק דואופול יס והוט בתזכיר המוצע, תוך הפקעת התכנים נכתב: התזכיר בוחר להפלות לרעה את הערוצים המסחריים וקובע תקופת מעבר בת 3 שנים במהלכה הערוצים המסחריים יהיו חייבים להעביר את השידורים, ללא תמורה, לפלטפורמות של הוט ויס בכבלים ובלוויין, שבתמורה לא יהיו חייבות לשאת אותם (חובת העברה חינם, ללא חובת נשיאה). כך מבקש משרד התקשורת כי הערוצים המסחריים ימסרו בחינם את הנכס המרכזי שלהם, לכל ספק תכנים שיבקש זאת, לרבות להוט וליס. הפקעת התכנים יחד עם ביטול יכולות ההפצה של הערוצים המסחריים לא יאפשרו מודל כלכלי בר-קיימא. עוד מבקש התזכיר לאפשר להוט ויס, להן נתח שוק משותף של 72% בטלוויזיה הרב-ערוצית, כניסה מיידית לשוק הפרסום בפלטפורמות הכבלים והלוויין, ללא כל תקופת מעבר והערכות של שוק השידורים, בניגוד למסקנות ועדת פולקמן ותזכיר השידורים של שר התקשורת הקודם.
התזכיר מתעלם מכוח השוק של הוט ושל יס בעלות מערך הפצה עצום וגישה ישירה למיליוני בתי אב בישראל, באמצעות שימוש בתשתיות פיזיות – מסורתיות ואינטרנטיות, על מקרקעין ציבוריים ופרטיים. בהעדר חלופה ציבורית, לקבוצת הוט ולקבוצת בזק יש את היכולת להוות חסם תחרותי ( (gate keeper. התזכיר המאפשר להן שידורי חדשות ופרסומות באופן מיידי אף מקנה להן אינטרס מובנה לנהוג כשומרות סף לשידורים של אחרים. הוט וחברות בקבוצת בזק רשאיות, להציע סלי שירותים משותפים, הכוללים שירותי טלוויזיה רב-ערוצית, טלפוניה וגישה לתשתית אינטרנט.
רגולציה שמבקשת לאסדר את תחום השידורים אינה יכולה להתעלם מהמצב העובדתי והתחרותי הקיים הנותן עדיפות מובנית לפלטפורמות רב-ערוציות בעלות תשתיות פיזיות. לו משרד התקשורת היה מבקש באמת ובתמים ליצור "מגרש משחקים שוויוני" ואדיש טכנולוגית התזכיר, במתכונתו הנוכחית, לא היה בא אל העולם.
"באשר להשקעה ביצירה המקומית, תזכיר החוק מתעלם לחלוטין מפלטפורמות ענק הפועלות בישראל, אשר נשארו מחוץ לחוק, ללא כל מגבלה לשדר חדשות, וללא מנגנון אכיפה שיחייב אותן בהשקעה ביצירה המקומית: "לגוגל, פייסבוק וטיקטוק מעמד דומיננטי וכוח שוק משמעותי במקטעים שונים של שוק הפרסום המקומי ובשווקי הפרסום בעולם כולו. כוח זה נובע, בין היתר, מיכולות טכנולוגיות אדירות, ממאגרי המידע שברשותן וגם מעצם העובדה שמספקות שירותים אשר לרובם אין תחליף מבחינת הצרכן הישראלי. בשוק המקומי, גוגל, פייסבוק וטיקטוק מתחרות בערוצים על הכנסות מפרסום, גם מוכרות בעצמן שטחי פרסום על גבי פלטפורמות OTT מקומיות ולעיתים אף מפיקות הכנסות מפרסום תוך שימוש בתכני הערוצים המסחריים, ללא אישור או תמורה. גם בתחום החדשות ועל אף שאינם יצרני תוכן, פייסבוק וגוגל בנו מודלים טכנולוגיים וכלכליים שבאמצעותם צברו דומיננטיות ומיקמו את עצמם כחיץ בין יוצרי התוכן לבין הצופים".
תאגיד השידור הישראלי מתנגד לתזכיר חוק התקשורת
גם תאגיד השידור הישראלי (כאן) מתנגד בתוקף לתזכיר חוק התקשורת שפורסם לאחרונה על ידי שר התקשורת, שלמה קרעי. התאגיד טוען כי התזכיר יפגע בחופש העיתונות, בעצמאות גופי התקשורת ובשוק היצירה בישראל.
בתגובה לתזכיר, כתב תאגיד כאן כי "הרגולטור המוצע, לא יהיה עצמאי אלא נתון בשליטה מוחלטת של הממשלה, באופן שיביא להכנסת שיקולים פוליטיים בהחלטות הרשות והמועצה שיוקמו כגוף מאסדר, ולהתערבות פוליטית בתוכן". התאגיד גם כתב כי "המועצה הפוליטית, אשר תוכל לקבוע, משיקולים פוליטיים, כי ספק חדשות הפר התחייבות זו, ולהטיל עליו עיצומים משמעותיים".
תאגיד כאן מתנגד גם להעברת תכני השידור הציבורי לכל ספק תכנים, ללא תמורה. התאגיד טוען כי מדובר בהצעה שתאפשר לגופים שונים להקים ערוצים שלמים מתכני התאגיד, ולגרוף רווחים עבור שידורם, מבלי לשלם כל תמורה לציבור שמימן את הפקת התכנים הללו. התאגיד גם כתב כי "אי גביית דמי רישיון במקרים אלו, תביא לפגיעה כלכלית לא רק בתאגיד (ולמעשה בציבור בכללו), אלא גם ביוצרים באופן ישיר".
תאגיד כאן גם מתנגד לביטול האפשרות לגביית דמי שימוש בגין שימושים מסחריים בארכיון התאגיד. התאגיד טוען כי מדובר בהצעה שתגרום לפגיעה תחרותית, ותהפוך את התאגיד לזרוע הארוכה של מתחריו.
תאגיד כאן מסכם את תגובתו בכך שהוא מתנגד בתוקף לתזכיר חוק התקשורת, ומבקש משר התקשורת לשקול מחדש את ההצעה.
