מספר מפעילים קטנים ובינוניים מתארגנים להגשת עתירה לבג"ץ נגד החלטת משרד התקשורת בנושא מחירי השוק הסיטונאי וההסכם שכרת עם חברת בזק. בין העותרים נמנות חברות 019 מובייל, גילת טלקום וטריפל סי. החלטת משרד התקשורת לוותה אמנם בשימוע, אך במקביל נקבעה כהסכם הנכנס לתוקף כבר ביום 1 באפריל, ובמסגרתו המחירים בשוק הסיטונאי האקטיבי (BSA) לא הופחתו ונותרו על סך 72 שקלים למשך השנה הקרובה, ואילו מחיר השימוש בתשתיות התעלות של בזק (השוק הסיטונאי הפסיבי) הופחת בהסכמה ל-250 שקל, ירידה של 44%. יוער כי המשרד ציין בשימוע שהמחירים הינם זמניים לשנה עד להשלמת העבודה הכלכלית שתקבע את המחירים הסופיים.
החלטת המשרד לתעדף הסכם עם בזק הותירה את יתר השחקנים בשוק המומים. מחד גיסא, המפעילים הקטנים משוועים זה מספר שנים להפחתה במחירים הסיטונאיים, הן בשוק האקטיבי והן בשוק הפסיבי. מאידך גיסא, שחקנים אחרים בשוק התקשורת הביעו השתוממות מכך שמשרד התקשורת אינו מתבייש לכרות הסכם עם בזק לאחר פרשת "בזק-רשות ניירות ערך", ואף מתגאה בכך.
הרציונל מאחורי החלטת המשרד נשען על ההנחה שהפחתה במחירי קווי האינטרנט תפגע בתמריץ של החברות להמשיך ולהשקיע בפריסת תשתיות סיבים אופטיים, בעוד הפחתה בתעריפים המשולמים לבזק על השימוש בתשתיות הקנים והתעלות שלה, תביא דווקא להרחבת ההשקעות. ואולם, הנחה זו, שעליה מבוסס כל ההסכם עם בזק, מעוררת תהיות רבות, שכן המשרד לא הציג כל עבודה כלכלית התומכת בכך. ראשית, מיהן אותן חברות חדשות שצפויות להיכנס לשוק, בהינתן שישראל כבר פרוסה ב-90% מבתי האב בסיבים אופטיים? ושנית, אם אכן יש צורך בהרחבת ההשקעות בתשתיות הפסיביות, מדוע לא הופחתו המחירים בשוק זה ביתר שאת?
נקווה כי בעקבות השימוע הציבורי, או לכל הפחות בעקבות העתירה לבג"ץ, המשרד יספק הסברים מניחים את הדעת להחלטתו התמוהה והבעייתית. החלטה זו מעוררת סימני שאלה רבים באשר לשיקולים שעמדו בבסיסה ולתהליך קבלת ההחלטות במשרד התקשורת, הרשות המופקדת על קידום התחרות וטובת הציבור בשוק התקשורת הישראלי.
