גל חדש של ניסיונות לקידום עסקאות "Sale and Leaseback" בשוק הסלולר מתרחש בימים אלה. נודע לזמן אוויר כי בשבועות האחרונים קרנות השקעה בתשתיות, ובהן קרן קיסטון, קרן תש"י, וככל הנראה גם קרן נוי, החלו לגלות עניין בנושא. שיחות כבר החלו עם חברות סלולריות, ובראשן סלקום, פרטנר והוט מובייל, השותפות בחברת PHI. פלאפון, לעומת זאת, אינה מגלה נכונות להיות חלק מעסקאות מסוג זה, וזאת על רקע התנגדות ועד העובדים.
הגורמים לעניין המחודש בנושא הם הכניסה של קרן פורטיסימו כבעלת שליטה בסלקום והצפי להשלמת העבודה של הצוות הבינמשרדי לקידום דור 5 (5G). יש לציין כי מדובר במגעים ראשוניים בלבד, שכן הכדאיות הכלכלית של פרויקט כזה מותנית בשורה של תנאים שאין ודאות לגבי התקיימותם. לכן, הצדדים מעדיפים בשלב זה לשמור על הנושא בפרופיל נמוך.
עסקאות "Sale and Leaseback", או בעברית "מכירה וחכירה מחדש", פירושן מכירת נכסים קבועים שבהם החברה משתמשת, במטרה לפנות הון לשימושים חדשים. בשוק הסלולר, החברות הסלולריות מוכרות את האתרים הסלולריים שבבעלותן לקרן השקעות, אשר מצידה מחכירה את הנכסים לחברות מחדש בהסכם שכירות ארוך טווח. חשוב לציין כי ברוב מדינות העולם זהו המודל הנפוץ בענף הסלולר. מרבית החברות הסלולריות אינן עוסקות כלל בנדל"ן, אלא מתמקדות אך ורק במכירת שירותי סלולר. קיימים מודלים רבים לעסקאות מסוג זה, אך יש להדגיש כי הכדאיות הכלכלית שלהן אינה ברורה. חברות שניסו בעבר לבחון עסקאות דומות גילו כי מספר האתרים הסלולריים (מגדלים) שבבעלותן אינו גבוה דיו, ולכן העסקה אינה אטרקטיבית עבורן. זו הסיבה לכך שיש הסבורים כי עסקה מעין זו עשויה להיות כלכלית רק במקרה שבו שתי חברות חוברות יחדיו לאותה עסקה.
יש לזכור כי בעת שקרן פורטיסימו החלה במגעים עם סלקום, הערכות בשוק היו שזהו המודל המרכזי שאליו היא תחתור בדרך למימוש החזר השקעה. גם לפני כניסתה של פורטיסימו, ותחת הבעלים הקודמים, "השקעות דיסקונט", נחשבה סלקום למועמדת מובילה לעסקה מסוג זה, בעיקר בשל החוב הגבוה שלה. מגעים מתקדמים נוהלו עם קרן ברוקפילד, ולפי גורמים המכירים את הנושא, העסקה הייתה גבולית בשל מספר האתרים הרלוונטיים שניתן היה לרכוש מתוך סך האתרים. במקרה של פרטנר והוט מובייל, האירוע מורכב יותר, שכן שתי החברות חולקות רשת, וממילא חולקות בהוצאות ובהשקעות ברשת. לכן, קשה לדעת אם העסקה תהיה כלכלית עבורן.
בהקשר של הצוות הבינמשרדי לקידום דור 5, קיים עניין רב בהמלצותיו, שכן ייתכן שהצוות ימליץ על קידום רגולציה שתאפשר לחברות פרטיות להיכנס לשוק ביתר שאת. כפי שפורסם אצלנו מספר פעמים בשבועות האחרונים, משרד האוצר מתנגד להקלה על החברות הסלולריות בהפחתת אגרות תדרים סלולריים. המשמעות היא שהחברות הסלולריות ישלמו סכומי כסף גבוהים יותר על אגרות, ולכן לא תהיה להן יכולת להמשיך באותם היקפי השקעה בהקמת אתרים חדשים. אחת הדרכים להתמודד עם מצב זה היא באמצעות כניסה של שחקנים פרטיים לשוק, וזו סיבה נוספת המעודדת את הקרנות הפרטיות להיכנס לתחום.
