בשוק הסלולר, הערכות הן שללא הצטרפות של פלאפון לעסקת החכרת אתרים (Sale-and-leaseback) ועשיית עסקה משותפת בין כל החברות הסלולריות, הכדאיות הכלכלית לעסקה כזו נמוכה, הן בגלל הצורך בשיתוף אתרים (שכבר מתרחש באופן עצמאי) והן בשל הריביות הגבוהות כפי שפרסמנו בשבוע שעבר https://zmanavir.co.il/cellular/24711/.
כרגע, הקרנות המתעניינות בנושא הן קיסטון, תש"י ונוי. במצב הנוכחי, כפי שזה נראה בפרטנר, הוט מובייל (השותפות ב-PHI) וסלקום, הסוגיה מתמקדת בשאלה האם המהלך יביא להפחתה בהוצאות או לא. במידה שכן, השאלה היא כיצד בונים מהלך כזה שיאפשר לחברות להמשיך לגשת לאתרים לתיקון תקלות, ומצד שני, כיצד הקרן המתעניינת בנושא יכולה לייעל את כמות האתרים על ידי העלאת כל החברות על אותו אתר. הדבר מצריך כוח שוק גדול לניהול המשא ומתן מול בעלי האתרים, במיוחד כאשר פלאפון אינה חלק מהעסקה והכדאיות יורדת. כפי שציינו החברות, הן ממילא כבר משתפות אתרים באופן עצמאי, ומגמה זו רק הולכת ומתגברת.
נקודה נוספת היא מספר האתרים הנמוך בישראל בהשוואה לעולם, מה שהופך גם הוא את העסקה לגבולית. לדברי גורמים העוסקים בנושא, לסלקום תמיד היה עניין בעסקה, מכיוון שהיא משרתת את מבנה החוב שלה, במיוחד לאחר העברת הבעלות לקרן פורטיסימו. מאידך, בעיני פרטנר, העסקה אינה מקודשת וההסתכלות עליה היא עניינית לחלוטין, מכיוון שהחברה אינה ממונפת, אך היא יכולה לגלות בה עניין מסיבות של אפשרות לחלוקת דיבידנדים.
נקודה נוספת היא שחלק מהקרנות מעוניינות בעסקה רק על חלק מהאתרים, בעוד שיש מי שרוצה לרכוש את כולם. בעסקה שבה נרכשים רק חלק מהאתרים, הכדאיות נמוכה אף יותר, מכיוון שהדבר יחייב את החברות להמשיך ולהחזיק מערך בינוי ורכש, ואילו בעסקה שבה כל האתרים עוברים לקרן, הפעילות הזו תיסגר.
נקודה חשובה נוספת נעה סביב השאלה הרגולטורית והאם המדינה תסכים למהלך שבו כל האתרים של כל החברות הסלולריות יהיו בבעלות קרן אחת, אך נראה שזה לא המצב שצפוי לקרות בישראל, כל עוד פלאפון תהיה מחוץ למשחק.
