לפי הערכות גורמים בתעשיית התקשורת הסלולרית בישראל, היקף התעבורה ברשתות 5G מהווה כ-10-15% מסך התעבורה הסלולרית. זוהי עלייה מתונה מכ-5% בשנה הקודמת, אך עדיין נמוכה משמעותית ביחס לשווקים מתקדמים בעולם. הגידול בתעבורת 5G מושפע ישירות מהרחבת בסיס המנויים ופריסת תשתיות תומכות, כלומר יותר אתרים שמוסבים ל – 5G.
היקף התנועה בדור החמישי הולך ומתרחב ככל שיש יותר לקוחות שעוברים לחבילות 5G וככל שמוקמים יותר אתרים התומכים בטכנולוגיה. נתון נוסף שהחברות הסלולריות רואות הוא שבאתר המוסב ל-5G, תעבורת הנתונים צומחת לכ-40% ב-5G. לכן החברות מצד אחד חייבות את ה-5G כיוון שהוא "פורק" תעבורה מרשתות ה-4G העמוסות מאוד בישראל, אך מנגד מדובר בהשקעה כבדה שהן צריכות לבצע בהסבה של יותר ויותר אתרי 5G. בהשאלה, בעצם מה שאתר 5G עושה הוא לפתוח נתיב נוסף בפקק וכך להגדיל באופן יחסי גם את מהירות הגלישה.
הפקק הגדול ברשתות הסלולר בישראל קשור לעובדה ש"הגיגה" הראשון לא פונה, ובמילים פשוטות יותר, הנוכחות של המשטרה וגופים נוספים בתחום ה-850 מגה-הרץ יוצרת תקיעה שאינה מאפשרת הקצאת תדרים לחברות ב-800 וב-900 מגה-הרץ, שעליהן החברות אמורות להפעיל 5G בתדר הנמוך. איכות התדר הנמוך קריטית לחברות היות שהן יכולות להפעיל 5G שתחום הכיסוי שלו הרבה יותר רחב ואפקטיבי.
כאשר התדרים יתפנו, החברות יוכלו להפעיל תכונה ברשתות שנקראת שיתוף ספקטרום דינמי (DSS בקיצור). מדובר בטכנולוגיית אנטנה חדשה המאפשרת לראשונה שימוש מקביל ב-LTE וב-5G באותו תחום תדרים. הטכנולוגיה קובעת את הביקוש ל-5G ו-LTE בזמן אמת. הרשת אז מחלקת את רוחב הפס הזמין באופן עצמאי ומחליטה דינמית עבור איזה תקן תקשורת סלולרית היא משתמשת בתדרים הזמינים באופן אידיאלי.
עבור המשתמש, שיתוף ספקטרום דינמי משמעותו: אם אתם גולשים עם סמארטפון 5G בטווח של אנטנה המצוידת בטכנולוגיה זו, אתם גולשים בתקן 5G. מאידך, אם אתם גולשים עם טלפון 4G בטווח האות של אותה אנטנה, אתם גולשים ב-4G. בקיצור: אנטנה אחת, שתי רשתות.
הבעיה היא שהפעלת התכונה גם היא עולה לא מעט עבור הרישיונות. זה אומר שהחברות כל הזמן מתמרנות בין הביקושים ההולכים וגדלים, ציבור המשתמשים הרעב לדאטה יותר ויותר, ומנגד רווחיות המשתפרת אך לא בקצב וברמה שיכולים לתמוך בהשקעות הנדרשות. בתוספת המלחמה ואווירת הנכאים, קל להבין מדוע המשקיעים אינם נוהרים בינתיים לחברות הסלולר.
