משרד התקשורת הישראלי הכריז על תכנית מקיפה להוצאה הדרגתית משימוש של רשתות הנחושת המיושנות (רשת הנחושת של בזק ורשת הקואקס של הוט) ומעבר לרשתות סיבים אופטיים מתקדמות עד סוף העשור הנוכחי. התכנית, שפורטה במסמך מדיניות שפורסם היום, מתווה גישה רב-שלבית להפסקה הדרגתית של שירותים מבוססי נחושת תוך הרחבת כיסוי הסיבים ברחבי המדינה.
המשרד מציין כי "רשתות הנחושת המסורתיות לא תוכלנה בעתיד לספק מענה לצרכים ההולכים וגדלים לרוחבי סרט גבוהים וזאת נוכח הצורך במתן מענה לביקוש הגובר לתקשורת נתונים בפס רחב".
התכנית מגיעה לאחר שישראל עשתה צעדים משמעותיים בפריסת סיבים בשנים האחרונות. על פי המסמך, "נכון לסוף 2023 משקי הבית המונגשים לרשת מתקדמת אחת לפחות עומד על כ-2.4 מיליון משקי בית המהווים כ-86% מכלל משקי הבית בישראל".
מפת הדרכים של המשרד מתארת סגירה הדרגתית של רשתות הנחושת בשלושה שלבים עיקריים:
שלב א' (2024): "לתקן את חוק התקשורת ולקבוע כי, בעל התשתית לא יידרש לפרוס רשת נחושת בבנייה חדשה ובלבד שהוא פרס תשתית רשת מתקדמת ובאמצעותה מסוגל לספק שירותי בזק בבנייה חדשה".
שלב ב' (2025): "תבוטל החובה לבזק ולהוט לחבר מנויים קמעונאיים וסיטונאיים חדשים על גבי תשתיות הנחושת, במקום בה פרוסה רשת מתקדמת שבאמצעותה הן מספקות את שירותיהן". בנוסף, "בעל תשתית יהיה רשאי לכבות את רשת הנחושת באזור סטטיסטי מסויים לאחר שמספר המנויים (הסיטונאיים והקמעונאיים) שמחוברים לרשת הסיבים שלו לא יפחת מ-85% מכלל המנויים (הסיטונאיים והקמעונאיים) שלו באותו אזור סטטיסטי".
שלב ג' (2030): "תאריך יעד מתוכנן לאפשרות של בזק והוט לסגור את מה שנותר מרשתות הנחושת אף אם לא יגיעו באזורים סטטיסטיים מסוימים ל-85% מהמנויים שיקבלו שירות על תשתית הסיבים ובלבד שקיימת תשתית סיבים באותם האזורים ותוך מתן התראה ללקוחות".
התכנית מתייחסת למספר אתגרים מרכזיים במעבר מנחושת לסיבים. דאגה עיקרית היא שמירה על רציפות השירות, במיוחד עבור יישומים קריטיים כמו שיחות חירום. המסמך מציין כי "הציוד המאפשר לקבל שירותי טלפוניה על גבי רשתות מתקדמות מצריך חיבור לרשת החשמל בבית הלקוח ולכן בעת הפסקת חשמל שירות הטלפוניה יפסיק לפעול, וכך גם שירותי הגישה לאינטרנט".
כדי להתמודד עם אתגר זה, המדיניות קובעת כי "בזק והוט יחוייבו להציע למנויים המעוניינים בכך פתרון של גיבוי אנרגטי למקרים של הפסקת חשמל לטובת שירות הטלפוניה ושירות האינטרנט, זאת באמצעות התקנת סוללת גיבוי בין רשת החשמל לבין הנתב/יחידת סיים הרשת".
המשרד מתמודד גם עם השלכות תחרותיות, במיוחד עבור ספקי אינטרנט (ISP) קטנים המסתמכים על גישה סיטונאית לרשתות הנחושת של המפעילים הוותיקים. המדיניות מציעה כי "באשר לתהליך מעבר לקוח סיטונאי מרשת נחושת לרשת סיבים, על בעל התשתית יהיה לעדכן את ספק השירות חצי שנה מראש, וספק השירות הוא זה שיבצע את התיאום הנדרש מול הלקוח שלו".
שיקולים סביבתיים הם גם חלק מהתכנית. המסמך קובע כי "כתנאי לסגירת רשת הנחושת באזור מסוים, בזק והוט יחוייבו להסיר את כל תשתית הנחושת העילית ואת כל המרכיבים הפסיביים והאקטיביים אשר משמשים את רשת הנחושת ושלא נדרשים לאספקת השירות בסיבים. הסרת התשתית העילית תבוצע תוך שנה מסגירת הנחושת באזור הסטטיסטי".
התכנית אינה נטולת אתגרים. המסמך מכיר בכך ש"יש לא מעט משקי בית שלא מעוניינים במעבר לתשתית הסיבים האופטיים, מאחר והעלות החודשית (הכוללת בחלק מהמקרים עלויות התקנה בסך מאות שקלים) הינה גבוהה משמעותית מהעלות החודשיות הנוכחית של חבילת תקשורת מבוססות תשתית נחושת".
יישום סגירת הנחושת ידרוש שינויי חקיקה ועדכונים לרישיונות המפעילים. המשרד מבקש משוב ציבורי על המדיניות המוצעת עד ה-18 באוגוסט 2024, לאחר מכן הוא מתכנן להתחיל בתהליך הרגולטורי הפורמלי.
שר התקשורת שלמה קרעי: "סגירת רשת הנחושת תוביל לחסכון עצום בעלויות חברות התשתית, וכתוצאה מכך לתחרות טובה יותר באיכות ובמחיר לטובת כולנו".
מנכ"לית משרד התקשורת, ענבל משש: "במשך עשרות שנים, תשתיות הנחושת שירתו אותנו נאמנה, אולם כעת הגיע הזמן לנוע עם הקידמה אל עבר העתיד".
התמונה הראשונה של גלילי המוליך אלה סיבים אופטיים ולא כבל נחושת אבל כך מתקינים בחברות ללא פיקוח ובקרה יש לפקח ולהקפיד יותר