על פי הדיונים המתקיימים במשרד התקשורת בנושא מדיניות סגירת רשתות התקשורת הישנות של חברות הוט ובזק, ובעקבות השימוע שנערך לחברות, נראה כי לא צפוי שינוי משמעותי בדרישה מהוט להשלים את פריסת רשת הסיבים האופטיים באזורים שבהם חברת IBC אינה פורסת רשת, כתנאי לסגירת הרשת הישנה שלה.
המשמעות היא שמשרד התקשורת צפוי להותיר את הדרישה על כנה, מה שעלול ליצור אתגר משמעותי עבור הוט בתהליך סגירת רשת התקשורת הישנה שלה. הסוגיה תמשיך להידון במשרד התקשורת ותובא לאישורו של שר התקשורת, שלמה קרעי, היות שמדובר בשינוי מדיניות המחייב תיקון רישיון ואישור בוועדת הכלכלה של הכנסת.
במצב הנוכחי, המגמה המסתמנת היא לדחות את בקשת הוט לשינוי התנאים לסגירת רשת התקשורת הישנה. משמעות הדבר היא שאם חברת IBC תשיג את יעד הפריסה של 2.3-4 מיליון משקי בית בשנה-שנתיים הקרובות, הוט תידרש לפרוס באופן עצמאי רשת סיבים אופטיים ביתרת משקי הבית במדינה – כחצי מיליון משקי בית בפריפריה. פריסת רשת סיבים אופטיים בפריפריה כרוכה בעלויות גבוהות במיוחד בשל המרחקים הגדולים והצפיפות הנמוכה של משקי הבית.
הטענה המרכזית של הוט היא ש – IBC שבה היא שותפה ב – 23.3% (ושכפי שחשפנו היא גם עתידה למכור את אחזקותיה בה) היא זרוע הביצוע שלה לפריסת סיבים והיא עומדת בחובת הפריסה שלה הרבה מעבר למה שנקבע לה ברישיון (1.7 מיליון משקי בית), ומכאן שזו דרישה לא הגיונית לחייב אותה לפרוס עוד רשת.
משרד התקשורת מכיר במורכבות המשימה, ולכן יאפשר להוט להגיש בקשות לוועדת חריגים במשרד כדי להימנע מפריסה באזורים שאינם כלכליים עבורה. עם זאת, המשמעות הכוללת היא שהחברה תידרש לפרוס רשת סיבים עצמאית בפריפריה היכן ש – IBC לא מגיעה. נוכח זאת, עולה השאלה כיצד תפעל החברה, שכן הסבירות לפריסה עצמאית נמוכה מאוד. הוט צפויה להיאבק בדרישה זו בכל האמצעים העומדים לרשותה, או לחלופין, עשויה להחליט שלא לסגור את הרשת הישנה.
נו כן כבר מכירים את השטיקים והטריקים של הוט. שמו פס על כל מה שהוכתב להם במאז 1990 ועד היום.