עתירה הוגשה לבג"ץ על ידי עמותת הלל יוצאים בשאלה והתנועה הרפורמית נגד תיקון 79 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשפ"ד-2024. העתירה מעלה שורת טענות חוקתיות כבדות משקל נגד התיקון שנועד להסדיר את שוק הסלולר הכשר במגזר החרדי שאושר בשנה שעברה. העתירה הוגשה נגד שר התקשורת, הכנסת, ועדת הרבנים והחברות הסלולריות שדורשים לבטל את התיקון לחוק.
העותרים טוענים כי התיקון לחוק מקנה סמכויות נרחבות מדי לגורמים פרטיים לחסום תכנים ושירותים במכשירים סלולריים, באופן הפוגע בזכויות יסוד חוקתיות. במוקד העתירה עומדת הטענה כי התיקון מאפשר לועדת הרבנים לפעול כמעין "רגולטור פרטי" ללא פיקוח ממשלתי מספק.
העותרים מדגישים כי התיקון פוגע בחופש הביטוי, בפרטיות ובאוטונומיה של הפרט, זכויות המעוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הם טוענים כי העברת סמכויות רגולטוריות לגופים פרטיים כמו ועדות רבנים וגופי סינון ללא מנגנוני בקרה ממשלתיים מספקים מהווה פגיעה בעקרונות הדמוקרטיים של המדינה.
נקודה מרכזית נוספת בעתירה מתייחסת לחוסר השקיפות בתהליך קבלת ההחלטות על חסימת תכנים. העותרים טוענים כי התיקון מאפשר פעילות ללא שקיפות מספקת לגבי הקריטריונים לחסימת תכנים, מה שעלול להוביל לפגיעה לא מידתית בזכויות הציבור.
בעתירה נטען גם כי ההסדר מקדם אפליה בין קבוצות אוכלוסייה שונות ועלול לפגוע בתחרות בשוק התקשורת. כמו כן, העותרים מבקרים את המנגנון שנקבע בחוק לאכיפת הוראותיו, וטוענים כי הוא לא מידתי ועלול לגרום לפגיעה נוספת בזכויות יסוד.
המסמכים המשפטיים מתארים את התפתחות שוק הסלולר הכשר בישראל, שהחל לפעול באופן מוסדר בשנת 2005 ומתבסס על הסכמים בין חברות הסלולר לוועדות רבניות. העותרים טוענים כי במקום להסדיר את הפיקוח הממשלתי על השוק, התיקון לחוק מעגן ומרחיב את הפרקטיקות הקיימות תוך מתן גושפנקא חוקית להגבלות נרחבות.
שוק הסלולר הכשר כולל כיום כ-600 אלף מנויים, מה שהופך אותו לנתח שוק משמעותי בענף התקשורת הישראלי, עם השלכות כלכליות ניכרות. עורכי הדין המייצגים את העותרים טוענים כי "מבחינה חוקתית, המדינה אינה יכולה להאציל סמכויות שלטוניות לגופים פרטיים באופן שיפגע בזכויות אדם בסיסיות. התיקון לחוק יוצר מצב בעייתי שבו גורמים פרטיים מחליטים עבור אזרחים מה מותר ומה אסור להם לראות ולהשתמש".
מנגד, תומכי התיקון, המוזכרים במסמך, טוענים כי ההסדר נדרש כדי לאפשר לציבור החרדי לקיים את אורח חייו בהתאם לאמונתו הדתית, וכי השימוש במכשירים המוגבלים הוא וולונטרי לחלוטין ואינו נכפה על מי שאינו מעוניין בכך.
