שר התקשורת מקדם רפורמה: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית לראשונה
משרד התקשורת פרסם תזכיר חוק שיאפשר מעבר ממודל זיכיונות אזוריים למכרזים פתוחים על בסיס מחיר, תוך הסרת מגבלות גיאוגרפיות וצמצום נטל רגולטורי
משרד התקשורת פרסם היום (ג') את תזכיר חוק התקשורת (רדיו), התשפ"ו-2025, המציע מודל חדש לשידורי הרדיו המסחריים בישראל. במסגרת הרפורמה, לראשונה בישראל יתאפשר שידור רדיו מסחרי בפריסה ארצית, ללא מגבלות גיאוגרפיות, באמצעות מעבר משיטת הזיכיונות הקיימת למשטר של רישום במרשם ספקי שידורי רדיו.
מטרת הרפורמה היא להסיר חסמי כניסה לשוק הרדיו ולעבור לתצורת מכרז פתוח, שקוף ושוויוני, שיאפשר את הסבתן של תחנות רדיו אזוריות לשידורי רדיו ארציים וכן את הקמתן של תחנות חדשות.
שידור ארצי במקום אזורי
שר התקשורת, שלמה קרעי, הסביר: "אנחנו ממשיכים לפתוח את שוק התקשורת, להסיר חסמים, לשבור מונופולים ולתת כוח אמיתי לציבור. אחרי מהפכת הטלוויזיה שנמצאת בהליך חקיקה בכנסת, אנו מחברים כעת את הפריפריה והמרכז ברדיו מסחרי ראשון מסוגו בישראל, ללא מגבלות גיאוגרפיות וללא בירוקרטיה מיותרת".
לדבריו, "מעתה, כל אזרח, מהגליל, מהנגב, מיהודה והשומרון, ומכל מקום בארץ, יוכל להאזין לתחנות האהובות עליו, בכל מקום בארץ ובאיכות גבוהה. הגיע הזמן להסיר את המגבלות המלאכותיות, לפתוח את השוק לתחרות ולהחזיר את הכוח לצרכן הישראלי".
מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, הוסיף: "אנחנו מובילים מעבר לשיטה פתוחה, תחרותית ושוויונית – שיטה שתסיר את המגבלות שפגעו במשך שנים בהתפתחות השוק ובניצול היעיל של משאבי התדרים. המודל החדש יאפשר סוף סוף הקמה של תחנות רדיו מסחריות בפריסה ארצית, ויביא לציבור המאזינים יותר תחרות, יותר מגוון ויותר אפשרויות בחירה".
מכרז על בסיס מחיר
במסגרת הרפורמה המוצעת, ייערך מכרז פתוח, שקוף ושוויוני להקצאת תדרי FM, בו יוכלו להתמודד הן שחקנים חדשים והן בעלי זיכיונות קיימים. המכרז יתבסס על מחיר בלבד, כאשר הזוכים יהיו אלה שהציעו את הסכום הגבוה ביותר, במטרה להבטיח שמשאב התדר הציבורי יוקצה לגורם היעיל ביותר. כל גורם יוכל להחזיק ב-3 אפיקי תדר לכל היותר.
המעבר למודל החדש יבוצע באופן הדרגתי. תדרים פנויים חדשים יועמדו למכרז, ובעל זיכיון קיים יוכל להתמודד במכרז עוד לפני פקיעת זיכיונו. אם יזכה במכרז, הוא יוכל לעבור לשידור במתכונת החדשה ואף לשדר בפריסה ארצית רחבה.
לפי בדיקה של גורמי מקצוע במשרד התקשורת, תחנת רדיו יכולה לשדר בפריסה ארצית (כ-95% משטח המדינה) בעזרת שלושה תדרים. התזכיר מציע שבהליך התחרותי יינתן רישיון ויוקצו עד שלושה תדרים, כאשר תנאי הרישיון יתייחסו להיבטים הספקטרליים של הפעלת רשת תחנות אלחוט בלבד.
הקמת רשות חדשה
התזכיר מציע להקים רשות לתקשורת משודרת כתאגיד ציבורי עצמאי, שתרכז את האסדרה של תחום הרדיו הארצי המסחרי במקום הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. הרשות תכלול מועצה ציבורית בת 7 חברים: 4 נציגי ציבור ו-3 עובדי מדינה. בראש המועצה יעמוד יושב ראש שיכהן גם כמנהל הרשות.
הזוכים במכרז יידרשו להירשם במרשם ספקי הרדיו, ויוכלו לשדר ללא מגבלות של אזורי כיסוי וללא מעורבות בתוכן. התזכיר קובע תנאי סף מפורטים לרישום במרשם, בהם איסור על בעלות צולבת עם בעלי זיכיונות קיימים, איסור על מפלגות ושלוחיהן, והגבלות על גופים שפעילותם המרכזית היא פרסום או שיש להם פעילות חדשותית משמעותית במיוחד באמצעי תקשורת אחרים.
צמצום נטל רגולטורי
הרפורמה כוללת צמצום משמעותי בנטל הרגולטורי. במקום מעורבות רגולטורית נרחבת בתוכן, המודל החדש מבוסס על אסדרה מצומצמת: איסור על "שידורים אסורים" (חומר תועבה, פורנוגרפיה והסתה לגזענות), חובה לקבוע תקנון אתיקה עצמאי, והסדרים מוגבלים לעניין מסרים פרסומיים והגנה על קטינים.
התזכיר כולל מנגנוני אכיפה מינהליים, ובראשם הטלת עיצומים כספיים. גובה הסכום הבסיסי להטלת עיצום כספי יהיה שווה ל-1% מההכנסה השנתית האחרונה בישראל של המפר. כמו כן, התזכיר מאפשר כלי אכיפה מקלים כמו התראה מינהלית והתחייבות להימנע מהפרה.
המודל הקיים כשל
התזכיר מסתמך על חוות דעת כלכלית שבחנה לעומק את המודל הקיים בשוק. חוות הדעת מצביעה על כך שחלוקת הארץ ל-13 אזורי זיכיון מונעת ניצול יעיל של משאב התדר, בשל כפיית מגבלות גיאוגרפיות וטכנולוגיות מלאכותיות, וגרמה ליצירת שווקים ריכוזיים ביותר.
על פי חוות הדעת, המודל האזורי שנולד בשנות ה-90 אינו משרת עוד את מטרותיו המקוריות: חלק ניכר מהשידורים מבוסס על שידורי תכנים משותפים (סינדיקציה) והרוב המכריע של הפרסום בתחנות הוא ארצי ולא אזורי. כמו כן, המודל המכרזי העומד בבסיס שיטת הזיכיונות מבוסס על הערכות סובייקטיביות ואינו שקוף או יעיל כלכלית.
דברי ההסבר לתזכיר החוק מציינים כי כיום, ברוב האזורים הגיאוגרפיים פועל שחקן יחיד מסחרי, ואילו ב-2 אזורים בלבד פועלים 2 שחקנים מסחריים. כך, המאזין חשוף למעט אפשרויות האזנה, וההגבלה הגיאוגרפית גורמת לכך שמשאב התדר מנוצל באופן שאינו יעיל. לפי התזכיר, המודל החדש יאפשר להפעיל לכל הפחות 10 תחנות רדיו בכיסוי ארצי.
הוראות מעבר
התזכיר כולל הוראות מעבר מפורטות. זיכיונות קיימים ימשיכו להתקיים עד למועד סיומם, מבלי שתהיה אפשרות להארכה נוספת שלהם. עם זאת, בעל זיכיון שתקופת הזיכיון שלו תפוג בתוך 6 חודשים מיום פרסום החוק, יוכל לפנות למועצה בבקשה להארכה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה, כדי לא ליצור מצב של חוסר ניצול של תדרים שהתפנו.
התזכיר אינו חל על שידורי הרדיו של תאגיד השידור הציבורי "כאן" ועל שידורי גלי צה"ל, שהם משדרים ציבוריים הפועלים לפי דין ייעודי החל עליהם.
חלקים רבים מתוך התזכיר, ובכלל זה ההסדרים הנוגעים לרגולטור הייעודי לשוק הרדיו, זהים להצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025, שפורסמה ב-21 באוקטובר 2025. בנוסף, עם התקדמות הליכי החקיקה, תיבחן האפשרות לשלב את שני הצעות החוק.

















רק עלויות ההפצה יהרסו להן את המודל הכלכלי (שיהיה קייםב כלל – לדעתי לק מהרשיונות יוענקו לגופים חררדיים שמשתמכים על תרומות בכלל ) ואם קול ישראל וגלי צהל זקוקים לרשת עניפה של משדרים כדי לספק כיסוי טוב לכל המדינה, כיצר המומחים "פתאום" גילו שיספיקו רק שלושה משדרים?