נשיא MedOne: "בלי ודאות לחשמל, יזמים וחברות בינלאומיות יעברו לשווקים אחרים"

רוני שדה, נשיא MedOne, מזהיר בפודקאסט "עושים תקשורת בזמן אוויר" כי ההקפאה בטיפול בחיבורי חשמל חדשים לחוות שרתים עלולה לפגוע בהשקעות בישראל. לדבריו, יש לסנן בקשות ספקולטיביות, לקבוע סדרי עדיפויות ולגבש תוכנית לאומית משולבת ל-AI, ייצור חשמל, הולכה ואגירה

הקפאת הטיפול בחיבורי חשמל חדשים לחוות שרתים גדולות אינה הבעיה עצמה, אלא בעיקר סימן לבעיה עמוקה יותר: היעדר תוכנית שתיתן לשוק ודאות. כך אומר רוני שדה, נשיא MedOne, בריאיון לפודקאסט "עושים תקשורת בזמן אוויר" https://open.spotify.com/episode/0119vpuqAUv510mmlh5pIr?si=9da48342ab914638.

לדברי שדה, בתקופה האחרונה הוגשו בקשות בהיקף מצטבר של כ-27 גיגה-ואט לחיבורי חשמל עבור חוות שרתים – היקף שלדבריו גדול בהרבה מיכולת משק החשמל לתת לו מענה. "ברור שמשק החשמל לא מסוגל להתמודד עם דבר כזה, וברור שכל 27 הגיגה האלה אינם בהכרח תוכניות אמיתיות לבניית חוות שרתים", אמר.

רשות החשמל עצרה ל-140 יום את הטיפול בבקשות לחיבורי חשמל חדשים של חוות שרתים גדולות, במטרה לגבש מדיניות. שדה סבור שהמבחן האמיתי יהיה עם סיום התקופה. "יזם שמשקיע מיליארדים צריך לדעת אם יקבל חשמל, כמה יקבל, היכן ומתי. השוק צריך ודאות", אמר.

סינון בקשות ותעדוף לפרויקטים

שדה תומך בהחלת מנגנון שיבחין בין יזמים בעלי פרויקט בשל לבין מי שמבקשים לשריין חשמל בלבד. לדבריו, יש לבחון אם ליזם יש קרקע, תכנון, מימון, לוחות זמנים ולקוח, וכן לגבות תשלום עבור שריון ההספק. שילוב כזה, לדבריו, עשוי לצמצם בקשות שאין מאחוריהן כוונה ממשית להקים מתקן.

עם זאת, הוא מדגיש כי חשמל הוא משאב אסטרטגי במחסור, ולכן המדינה תידרש גם לקבוע סדר עדיפויות בין הפרויקטים. "לא כולם חייבים לקבל את כל החשמל שהם רוצים, ולא כולם חייבים לקבל חשמל בכלל", אמר. "צריך לתעדף בין פרויקטים אסטרטגיים למדינת ישראל לבין אחרים."

לטענתו, אם לא תוצג מדיניות ברורה, יזמים וחברות בינלאומיות עלולים להפנות השקעות למדינות אחרות. "AI אינו חייב להיות פיזית בישראל. מי שייתן ודאות לחשמל, בכמות הנדרשת ובמחיר הנכון, ימשוך אליו את ההשקעות", אמר.

AI משנה את דרישות התשתית

שדה מחלק את שוק חוות השרתים לשלושה פלחים: מתקנים עבור ענני הענק הבינלאומיים, ספקי Neo-cloud המתמקדים במחשוב מבוסס GPU עבור AI, ומתקנים ריבוניים וארגוניים לגופים כמו ממשלה, מערכת הביטחון, פיננסים וביטוח.

לדבריו, מהפכת ה-AI משנה באופן דרמטי את תכנון המתקנים. בעוד ארון שרתים סטנדרטי צרך בעבר בממוצע כ-6 קילו-ואט, ארון GPU עבור AI עשוי לצרוך יותר מ-200 קילו-ואט. המשמעות היא דרישות שונות של חשמל, קירור נוזלי ותכנון הנדסי.

"AI הוא משאב לאומי. הוא לא עובד באוויר – הוא עובד בדאטה סנטרים, והדאטה סנטרים תלויים בחשמל", אמר שדה. לדבריו, נדרשת תוכנית ממשלתית אחת שתשלב את צורכי ה-AI, כושר הייצור, רשת ההולכה, מתקני אגירה והקצאת הקרקעות – בהשתתפות משרד האנרגיה, רשות החשמל, חברת החשמל, גורמי תכנון ומשרדי ממשלה נוספים.

מדוע הפריפריה עשויה להפוך למוקד

לדברי שדה, בעידן של AI הקרבה למרכזי העסקים כבר אינה השיקול המכריע שהיה בעבר. "איפה שיש חשמל, זה המקום הנכון", אמר. לכן, לדבריו, לפריפריה עשוי להיות יתרון אם המדינה תצליח להקים בה גם תשתיות הולכה ואגירה מתאימות.

הוא מצביע גם על כיוון מתפתח בעולם: הקמת קמפוסים גדולים של חוות שרתים בסמוך לתחנות כוח, או עם מקור ייצור חשמל ייעודי. MedOne, לדבריו, בוחנת אפשרויות כאלה, אך הוא לא מסר פרטים. לצד זאת הזכיר שימוש אפשרי בתאי דלק, ובטווח הרחוק גם כורים גרעיניים קטנים – פתרון שעדיין אינו מסחרי בהיקף רחב.

ארבעה קמפוסים, והשקה בכפר יונה ב-2027

MedOne מפעילה כיום ארבעה קמפוסים בטירת כרמל, פתח תקווה, רמלה וכפר יונה. לדברי שדה, הקמפוסים הקיימים כמעט מלאים, למעט האתר בכפר יונה, שצפוי להיפתח מסחרית באפריל 2027. ברמלה כבר פועל מתקן מלא, והחברה בונה מתקן נוסף. גם בטירת כרמל החברה מקדמת מתקן שלישי.

שדה אמר כי החברה בונה את מתקניה מראש, לפני מיצוי מלא של הקיבולת הקיימת, בשל חשיבות הזמינות ללקוחות. הוא הוסיף כי MedOne מתמקדת במתקנים תת-קרקעיים וממוגנים, המיועדים בעיקר ללקוחות ריבוניים וארגוניים בעלי דרישות חוסן גבוהות.

"אנחנו מתכננים מראש ושמרנים בקבלת ההחלטות על מתי וכמה לבנות", אמר. "לטווח הקרוב שריינו את החשמל הרלוונטי, אבל אם משק החשמל לא יתאים את עצמו בשנים הבאות – גם אנחנו עלולים להיפגע."

המסר המרכזי שלו לממשלה חד: ההכרזה על חוות שרתים ועל AI כתשתיות אסטרטגיות אינה מספיקה ללא תשתית חשמל שתאפשר להן לפעול. "בלי תכנון מתאים, מדינת ישראל עלולה למצוא את עצמה בבעיה אסטרטגית."