"ישראל היא מהמדינות המחמירות בנושא קרינה סלולרית. התקן בישראל הוא עשירית מהתקן באירופה, ואני לא זוכר שראיתי אנשים באירופה מתים ברחובות", כך אמר אתמול רוני חורי ראש מערך הפיקוח במשרד התקשורת בדיון שנערך בוועדה לצמצום פערים בפריפריה בראשות חבר הכנסת אברהם בצלאל.
חורי אמר:" בכל הקשור לאתרים סלולריים אין קשר לפריפריה כי בכל מקום במדינה מקימים שכונות חדשות אבל לא מקימים אתרים חדשים. התכנון לא כולל הקמת אנטנות סלולריות. מצד אחד כולם מתלוננים על חוסר קליטה אבל כבר נתקלתי במקרים של אנשים שהתלוננו ואחרי שהקימו אתר סלולרי פעלו לסגור אותו. השתתפתי בעשרות ובמאות דיונים עם ראשי רשויות ותושבים כדי לקדם הסברה של הנושא. אמרנו מה אנחנו רוצים כדי שיעזרו לנו לפתור בעיות. שנים אנחנו מחכים לקבל מיקומים מאושרים על ידי הרשויות. צריך לקבל החלטה גורפת להקמת אתרים היכן שצריך נקודה. שיחררנו חסמים, ובניגוד למה שנמסר כאן יש עלייה בכמות האתרים שנבנים, אבל באזורים עירוניים צריך אנטנות קרובות למשתמש".
הוא הוסיף ואמר "חבל שנציג המרכז לשלטון מקומי לא נמצא בדיון. לא ייתכן שהחלטות מתקבלות בצורה כזו. תוסיף על כך חבלות, שריפות, גניבת סולר, גניבת אתרים, זה אירוע מדינתי. אי אפשר להקים אנטנה אם ראשי רשויות לא מאפשרים. תלונות לכולם יש מפה עד להודעה חדשה. בירושלים לא הקימו אתרים 10 שנים, והקמנו צוותים משותפים שפתרו את הבעיה ברובה. משרד התקשורת והגנת הסביבה פועלים בנושא ההסברה. ושלחנו מיילים וסרטונים ועשינו את זה ממוקד במרכזים קהילתיים. התושבים צודקים, אין תקשורת סלולרית אבל לבוא ולהאשים? צריך להחליט שמקימים אתרים ולהגביר את הענישה".
עוד במהלך הדיון שיתף ח"כ בצלאל את חורי בכך שהוא עצמו חווה בעיות קליטה במשכן הכנסת ואף ביקש ממנו לנסות להתקשר לטלפון הנייד שלו. כשחורי נענה לבקשה התברר כי אכן, הטלפון של ח"כ בצלאל אינו זמין והשיחה הועברה לשירות הודעות.
ח"כ יוסף עטאונה: "בפריפריה ובמיוחד בחברה הערבית הבדואית בנגב ישנה בעיה משמעותית בקליטת הסלולר של כל החברות. אנשים מוצאים עצמם עוברים מספק לספק כדי לשדרג את השירות או למצוא מענה כל חברה שאתה פונה אליה טוענת שהיא נמצאת בכל מקום אבל במציאות לא קיים מענה. על משרד התקשורת לתת את הדעת בנושא ולספק מענה לבעיה".
מ"מ ראש עיריית אלעד יהודה אבוטבול: "בחלקים גדולים בעיר אלעד, שמוגדרת פריפריה חברתית במרכז הארץ, אין קליטה. יש צורך באישור מהרשות להקמת אנטנה סלולרית בשטח של רשות מקומית, אבל אף ראש רשות לא רוצה לתת אישור כזה כי יש הרבה חשש של תושבים מהצבת אנטנות. מצד שני אומרים שככל שיש יותר אנטנות יש פחות קרינה. צריך להבהיר את הנושא ולבצע הסברה, כדי שיהיה אפשר להגדיל את הפריסה בצורה בטוחה שתביא לפריסה טובה יותר של קליטה סלולרית".
ישראל רמתי חבר מועצת העיר בית שמש: "בשנה וחצי האחרונות עשינו פגישות רבות במטרה לקדם את הנושא והיום ונכון לעכשיו אני לא יודע אם קמה אנטנה אחת שהיא תוצר של אותן פגישות. יש בעיה עם חוסר הבנה וידע בציבור מבחינת נזקים של אנטנות סלולריות. נכנסתי לגוגל וחיפשתי חומר כדי להנגיש אותו לציבור ולא מצאתי. כשרוצים להגיע לציבור רחב צריך פרסום רוחבי, להשקיע בזה תקציבים".
בהתייחס לנושא ההסברה אמר רוני חורי ממשרד התקשורת: "יש פרסומים של המשרד להגנת הסביבה ושל משרד התקשורת ובנוסף מתקיימים כנסי הסברה מקומיים, אני אישית השתתפתי בלא מעט כאלה שהתקיימו בשעות הערב לתושבי שכונות ברחבי הארץ".
האשם חוסיין, מנהל הרשות לפיתוח היישובים הדרוזיים במשרד ראש הממשלה: "גם אצלנו קיימות בעיות ואנו מודעים לכך שחלקן באשמת התושבים כמו למשל בעוספייה שלפני כמה שנים שרפו אנטנות בכרמל ומאז ישנן בעיות קליטה. אני עצמי חווה את חוסר הקליטה כל יום בכביש 90".
גיא יום טוב, פורום החברות הסלולריות: אנו מודעים למקומות בהם ישנה בעיה של קליטה ומעוניינים בהגדלת הפריסה. ברגע שמשתפים איתנו פעולה אנו עושים את זה. רק לאחרונה הוקמו אנטנות ב-6 אתרים בפריפריה בהם אשלים, ציפורי, ביתר עילית ועוד. ישנם מקומות נוספים שהם לקראת הקמה ויש שיח עם הרשויות כגון תל שבע, חורה, רהט, אבל יש מקומות שבהם אנו לא מצליחים- אנו מקיימים פגישות ושיחות וזה לא מתקדם. יש לנו אתרים שבהם נשרפו אנטנות כבר 3 פעמים. כל הקמה של אתר מחדש עומדת על עלות של כמיליון ש"ח, כלומר רק שני האתרים הללו זו עלות של 6 מיליון ש"ח. בנוסף ישנם עשרות מקרים בשנה של גניבות סולר, בטריות, כבלים, אנו מנסים להשיג סיוע של המשרד לביטחון לאומי ולא מצליחים".
בסיכום הדיון ציין ח"כ בצלאל כי הוועדה תקיים דיון המשך, בו ביקש לקבל עדכון על התקדמות התהליכים להקמת אנטנות במוקדים שהוזכרו בדיון, בהם כביש 443, 16, 90 ועוד. בנוסף, ביקש לקבל מידע אודות ההסברה שנעשית היום לציבור בנושא פריסת אנטנות סלולריות ואמר "אם צריך נביא בחקיקה ווידוא שכל רחוב או בניין יהיה עם קליטה סלולרית מיטבית לפני קבלת טופס 4. אם לא נתקדם נמצא עצמנו עוד 5 שנים באותו המצב".
מרכז המחקר והמידע בכנסת הציג נתונים לפיהם על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, נכון למרץ 2023 ישנן בישראל 7,921 אנטנות סלולריות של 3 כלל החברות, עליה של פחות מ-1% ביחס ל- 2018 ( כ-70 אנטנות יותר).
האטה זו בהקמת אנטנות סלולריות נובעת מחסמים רבים הקיימים בנושא, מהתנגדות ציבורית בשל חשש – בלתי מבוסס, לדברי המשרד – מקרינה, ומהגברת התחרות שהביאה להפחתת ההשקעה של חברות הסלולר בתשתיות. בשל כך, בשנים האחרונות לא הוקמו מתקני סלולר באופן שייתן מענה לביקוש ברמה מספקת. על פי המשרד, צריכת שירותי הסלולר והעברת המידע במדינת ישראל עולה מידי שנה באופן אקספוננציאלי ולכן תשתיות הסלולר בישראל נמצאות כבר שנים בפיגור משמעותי אל מול הביקוש הגובר. לטענת המשרד, מצבה של ישראל בתחום התדרדר גם על פי מדדים בינלאומיים, כאשר אזורים שלמים נותרו ללא קליטה. עוד נמסר ממרכז המחקר שניתן לראות שכמעט כל האנטנות הקיימות כיום מתאימות לדור שלישי (כ- 99% מהאנטנות) ולדור רביעי (כ-93%). על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, כ – 1,500אנטנות מותאמות לדור 5 המהוות כ-18% מכלל האנטנות.
















