נציגי חח"י הוזמנו בשבוע שעבר להופיע בפני הצוות הבינמשרדי לקידום הדור החמישי, על מנת להציג בפניהם את המיזם, ונתקלו בביקורת חריפה מצד נציגי משרד האוצר בצוות שלא הסתירו את חוסר התלהבותם מהאפשרות שחח"י תיכנס לתחום תשתיות הסלולר.
הצוות לא סיים את עבודתו ועדיין לא ברור מה יהיו ההמלצות הסופיות שלו, אבל עמדת משרד האוצר כלפי יוזמות חדשות של חח"י אינן מפתיעות.
נזכיר שבמקביל לצוות, במשרד התקשורת מתקיימת עבודה שמטרתה לקדם את כניסת חח"י לתחום תשתיות הסלולר. שר התקשורת שלמה קרעי הביע תמיכה ברעיון וכך גם שר האנרגיה אלי כהן.
נודע כי בדיון, נשמעה עמדה מאוד ביקורתית כלפי המיזם מצד משרד האוצר, שאינו שמח מהעובדה שחח"י מרחיבה את פעילותה לעולמות התקשורת, וזאת בדומה להסתייגות שהייתה לאוצר ממתן רישיון לקצא"א להיכנס לתחום התקשורת באמצעות הקמה של מיזם לפריסת כבלים אופטיים שאמור לחבר בין ישראל ואירופה דרך התוואי שברשותה מאשקלון לאילת.
עמדת האוצר היא שעקרונית הכניסה של גופים ממשלתיים לשוק הפרטי משבשת את התחרות ופוגעת במוטיבציה של השחקנים הפרטיים להשקיע ולהתרחב. מכיוון שלא ברור עדיין מה יהיו התנאים שיקבע משרד התקשורת לכניסת חח"י, כבר עתה ניתן להעריך שהאוצר יהיה גורם שיפעל למינימום השפעה של חח"י בפרויקט, אם בכלל. כלומר סביר להניח שיעלה דרישה שתדרוש שחח"י תציע את הנדל"ן שלה לטובת גופים פרטיים והיא לא תוכל להיות בעלת שליטה במיזם מעין זה.
ברשת החלוקה של חח"י כ-300,000 עמודי חשמל, והכוונה להקים תאים זעירים בגובה כ-3.5 מ' מעל הקרקע, ולבצע את כל פעילות ההתקנה והתחזוקה ברשת 'חיה', ללא הפרעה או שיבוש באספקת החשמל.

















שיאפשרו לכל חברות הסיבים לפרוס על התשתית של חח״י ויסיימו את הבלעדיות של אנלימיטד למעבר בתשתית חח״י לפני שמאפשרים סלולר.
הרי כל תא סלולרי כזה חייב גישה בסיב אופטי.
אישור כזה ישים את הוט, סלקום ואנלימיטד במקום אחר מול בזק ופרטנר.