דוח מקיף שהוכן לאחרונה על ידי Plum Consulting, בהזמנת מפעילי הרשתות הסלולריות המובילים בישראל, מעמיק בסוגיה המורכבת של תמחור ספקטרום בישראל. הדו"ח הוגש למשרד התקשורת והחברות מתכננות להיפגש עם משרד האוצר בקרוב על מנת לנסות ולשכנע אותו להותיר את ההנחות על אגרות התדרים שמשלמות החברות מדי שנה, וזאת בעקבות החלטתו לבטל את ההנחה שניתנה להם לפני 4 שנים. המחקר מספק ניתוח מעמיק של אגרות התדרים הנגבים ממפעילים, תוך השוואתם לנתוני ייחוס בינלאומיים ובחינת ההשפעה הפוטנציאלית של אגרות אלו על השקעות, איכות הרשת והכלכלה בכללותה.
אחד הממצאים המרכזיים של הדוח הוא כי מחירי אגרות הספקטרום הנוכחיים בישראל גבוהים באופן משמעותי מהממוצע העולמי עבור מרבית תחומי התדרים, גם בהתחשב בהנחה של 28% שניתנה למפעילים העומדים בהתחייבויות פריסה מסוימות. פער זה בולט במיוחד בתחומי התדרים מתחת ל-1 ג'יגה-הרץ, החיוניים למתן כיסוי לאזורים נרחבים ולתמיכה ביישומי IoT.
הדוח מדגיש גם מגמה מדאיגה בהערכת שווי הספקטרום בעשור האחרון. למעט פס התדרים של 3500 מגה-הרץ, אשר חווה ירידה לאחרונה לאחר עליות ראשוניות, ערכו של הספקטרום יורד בהתמדה או נותר סטטי ברחבי העולם. מגמה זו מדגישה את הצורך בבחינה מחודשת של מדיניות תמחור הספקטרום בישראל, אשר נקבעה לראשונה בשנת 1995 ומאז הותאמה רק לאינפלציה.
המקרה של ישראל מסתבך עוד יותר נוכח העובדה שמפעילים סלולריים בישראל חוו ירידה מהירה יותר בהכנסה הממוצעת למשתמש (ARPU) בהשוואה למדינות אחרות. ירידה זו ב-ARPU, לצד הצורך בהגברת ההשקעה בטכנולוגיות חדשות כמו 5G, הפעילה לחץ עצום על רווחיות שירותי הסלולר בישראל. כתוצאה מכך, מחירי הספקטרום הגבוהים בישראל נראים לא פרופורציונליים עוד יותר בהתחשב באתגרים הפיננסיים עימם מתמודדים המפעילים.
דוח Plum Consulting חורג מעבר לניתוח המצב הנוכחי ובוחן גם את ההשלכות הפוטנציאליות של תמחור יתר של ספקטרום. קיימות ראיות משמעותיות המצביעות על כך שמחירי ספקטרום גבוהים עלולים להוביל להפחתת השקעות בתשתיות רשת, ובכך לגרום לרמת שירות ולזמינות נמוכים יותר. דבר זה, בתורו, עלול להשפיע באופן מרחיק לכת על הכלכלה הלאומית, השפעות חיצוניות על הרשת, הערך החברתי והקיימות.
בעולם שהופך דיגיטלי יותר ויותר, הגישה לשירותי תקשורת אמינים ואיכותיים חיונית לצמיחה כלכלית, ולקיימות סביבתית. הדוח מדגיש את תפקידן המכריע של רשתות סלולריות בהנעת הטרנספורמציה הדיגיטלית במגוון מגזרים כמו בריאות, חינוך, חקלאות ותעשייה. על ידי הכבדה על השקעות ברשתות אלה, מחירי ספקטרום גבוהים עלולים לעכב בשוגג את התקדמותה של ישראל לעתיד מקושר, יעיל ובר-קיימא יותר.
בשעה שישראל שואפת לשמור על מעמדה כמובילה עולמית בטכנולוגיה ובחדשנות, חיוני שקובעי המדיניות ינקטו גישה פרואקטיבית לתמחור ספקטרום. משרד התקשורת שוקל כעת לבטל את ההנחה של 28% בדמי הספקטרום, צעד שעלול להחריף עוד יותר את האתגרים עימם מתמודדים מפעילים סלולריים ולהשפיע לרעה על כלל המשק.
לאור הממצאים המוצגים בדוח Plum Consulting, ברור כי ישראל תרוויח מהפחתת אגרות התדרים. צעד כזה לא רק יספק הקלה שנחוצה מאוד למפעילים סלולריים, אלא גם יטפח סביבה המעודדת השקעות, חדשנות ופיתוח שירותים מתקדמים.
ככל שישראל מנווטת את המורכבויות של עידן ה-5G ומעבר לו, מדיניות תמחור תדרים מאוזנת וצופה פני עתיד תהיה חיונית. על ידי התאמת אגרות התדרים לנתוני הייחוס העולמיים והתחשבות באתגרים הייחודיים עימם מתמודד השוק הישראלי, קובעי המדיניות יכולים להבטיח שהמדינה תישאר בחזית המהפכה הדיגיטלית תוך קידום צמיחה בת-קיימא ורווחה חברתית.
המחקר בחן באופן מקיף את האופן שבו מתומחרים התדרים המשמשים לתקשורת סלולרית בישראל, ופירט שיקולים רבים שיש לקחת בחשבון בעת בחינת משטר התמחור. חברת הייעוץ שקלה כיצד המחירים הנגבים עבור תדרים בישראל משתווים לנתוני הייחוס הבינלאומיים. לשם כך השתמשה בשתי מתודולוגיות שונות, אשר הניבו ממצאים עקביים.
למעט פסי התדרים של 900 מגה-הרץ ו-3500 מגה-הרץ, מחירי התדרים הנוכחיים בישראל גבוהים באופן משמעותי מהממוצע כאשר מסתכלים על נתוני ייחוס עולמיים, אפילו כאשר מופעלת ההנחה של 28%. אם ההנחה תבוטל, פער זה מתרחב.
שוב, למעט 3500 מגה-הרץ, ערכו של התדר ירד, או לכל היותר נותר סטטי, בעשור האחרון. ערכו של 3500 מגה-הרץ יורד בחמש השנים האחרונות, בעקבות עליות קודמות. ייתכן שדבר זה מסביר במידה מסוימת את המחירים הגבוהים יותר בישראל, אשר נקבעו במקור בשנת 1995 והותאמו רק לאינפלציה מאז. הדבר מצביע על טענה חזקה להפחתת מחירי התדרים בישראל.
מחברי העבודה קובעים כי ירידה ב-ARPU והכנסות באופן כללי מפעילות לחץ על הרווחיות; שנית, הצורך בהגברת ההשקעה בטכנולוגיות חדשות מוביל לעלויות מוגברות. הרווחיות הכוללת של שירותים סלולריים תוביל גם לירידה בערך התדרים, אשר צריכה להשתקף במחירים. הדבר נכון במיוחד בישראל, שם ה-ARPU ירד מהר יותר מאשר נתוני הייחוס הבינלאומיים, וכעת נמוך משמעותית מהממוצע העולמי – כלומר שמחירי התדרים גבוהים אף יותר באופן בלתי פרופורציונלי.
המחברים שקלו את ההשפעה הפוטנציאלית של תמחור התדרים ברמה גבוהה מדי. הם בחנו מספר טענות בהקשר זה והראשונה היא הטענה שאגרות התדרים הם "עלות שקועה" – כלומר, ברגע שחברה התחייבה לשלם עבור תדר, הוא כבר לא נלקח בחשבון בתכנון העסקי. הדבר אינו נכון במיוחד לגבי דמי שימוש שנתיים, כאשר מפעיל יכול להחזיר תדרים בכל רגע נתון ולכן לשנות אסטרטגיה.
שנית, הציגו ראיות המראות כי עליות במחירי התדרים עלולות להוביל לצמצום השקעות, ולכן לאיכות וזמינות נמוכות יותר של שירותי תקשורת.
שלישית, בחנו השפעות על הכלכלה הלאומית, הערך החברתי והקיימות של הורדת איכות השירות. בכל המקרים הם מעריכים שתהיה הרעה משמעותית ברווחת הציבור.
בהתחשב במסקנות אלה, קובע הדו"ח, ברור כי הכלכלה הישראלית בכללותה, ובפרט ענף התקשורת, ירוויחו מהורדת אגרות התדרים מרמתם הנוכחית. משרד התקשורת שוקל כעת העלאת מחירי התדרים (באמצעות ביטול הנחה שניתנה לפני ארבע שנים), וסביר שהדבר יוביל להשפעות שליליות ברחבי ישראל. מהלך כזה לא מומלץ הם מסבירים.
הדו"ח מתייחס גם להשקעות בקנה מידה גדול שממומנות לעתים קרובות באמצעות השקעות מצדדים שלישיים, כולל מוסדות פיננסיים, קרנות השקעה בתשתיות ופרטיים. צדדים שלישיים אלה מבצעים השקעות כאלה בציפייה לקבל החזר על ההשקעה. אם חברות והתוכניות שלהן מסוכנות יותר, רבים ממשקיעים אלה לא יהיו מוכנים להציע את אותה רמת מימון, או יגבו ריבית גבוהה משמעותית. כיום, יהיה סיכון גבוה משמעותית ברשתות תקשורת נוכחיות עקב הסכסוך המתמשך בעזה, ואי-ודאות בכלכלה הנגרמת מכך.
ישנה גם אי-ודאות לגבי רמות הביקוש הצפויות הנגרמות מעמדתה החלוצית של ישראל באימוץ וטיפוח טכנולוגיה. חלק מההשפעה השנייה נובעת מצמיחתם של סטארט-אפים טכנולוגיים, התלויים בעצמם במימון; ה-OECD העריך כי בשנת 2019 הושקעו 8.30 מיליארד דולר על ידי הון סיכון וצמיחה בסטארט-אפים, אך זה ירד משמעותית ב-2020 עקב מגפת הקורונה. מימון סטארט-אפים כזה חיוני להנעת הביקוש לשירותי תקשורת מתקדמים. זה לא ייחודי לישראל; השקעות במפעילי תקשורת ירדו בהתמדה בשנים האחרונות. עם זאת, הנסיבות הסובבות את התלות בחברות טכנולוגיה והסכסוך המתמשך יהפכו את ההתגברות על האילוצים לקשה יותר.
בהתחשב בסיכון הגבוה הזה, סביר שמפעילי רשתות סלולריות ישראליים יצטרכו להגביל את ההוצאות ההוניות ככל האפשר, ולהימנע משיעורי ריבית גבוהים כנגד החזר לא ודאי על ההון. לכן, כל עלייה באגרות התדרים תשפיע באופן ישיר על יכולתם של מפעילים להשקיע ברשתות שלהם. סוגיה זו מחמירה בשל הורדת דירוג האשראי האחרונה של ישראל על ידי Moody's עקב הסכסוך בעזה והסיכון הפוליטי הכרוך בכך. דבר זה יגרום לייקור כללי של לקיחת הלוואות בשווקים הבינלאומיים ולהגבלת הגישה למימון.
