החברות הסלולריות נערכות לעתירה אפשרית לבג"ץ בעקבות סירוב משרד האוצר להמשיך במתווה ההנחות באגרות תדרים. לצורך כך, שכרו החברות את שירותיה של עורכת הדין נגה רובינשטיין, אשר תייצג אותן בהליכים מול משרד האוצר.
בקרב החברות הסלולריות שוררת ההבנה כי אפסו הסיכויים לשכנע את משרד האוצר להמשיך את מתווה ההפחתה המסתיים החודש. החל מספטמבר, צפויות החברות לשלם אגרות תדרים בהיקף מלא. בארבע השנים האחרונות נהנו החברות מהנחה של 28% בתשלום על אגרות תדרים, זאת בעקבות מכרז התדרים לדור החמישי שנערך בשנת 2020. מדובר בהנחה משמעותית, השווה עשרות מיליוני שקלים לכל חברה בשנה.
לפי נתוני משרד התקשורת, סך האגרות עמד בשנת 2023 על 317 מיליון שקל, והוא צפוי לזנק ל-440 מיליון שקל בשנת 2024. עלייה זו מהווה גידול של כ-39% בהוצאות החברות על אגרות תדרים.
החברות הסלולריות הכינו עבודה כלכלית בסיוע חברת הייעוץ הבינלאומית Plum Consulting. מסקנות העבודה הראו כי אגרות התדרים בישראל גבוהות בעשרות אחוזים מהממוצע העולמי. לטענת החברות, מצב זה פוגע בתמריץ להשקעות בתשתיות תקשורת מתקדמות.
חשוב לציין כי משרד התקשורת תומך באופן עקרוני בעמדת החברות הסלולריות. המשרד סבור שיש להפחית את אגרות התדרים, בתמורה להתחייבות החברות להרחבת השקעות בתשתיות. עמדה זו מתבססת על הצורך לעודד פיתוח תשתיות תקשורת מתקדמות בישראל, שיתמכו בצמיחה הכלכלית ובשיפור השירותים לאזרחים.
מנגד, אגף התקציבים במשרד האוצר מתנגד לקשירה בין גובה האגרות לבין היקף ההשקעות. יתרה מזאת, על רקע המלחמה המתמשכת ומצוקת התקציב, אין האוצר מוכן לוותר על ההכנסה הצפויה מאגרות התדרים המלאות.
מקרה בוחן מעניין הוא מדיניות אגרות התדרים באיחוד האירופי. לפי דו"ח של הנציבות האירופית משנת 2023, מדינות רבות באיחוד מציעות הנחות או פטורים מאגרות תדרים בתמורה להתחייבויות להשקעה בתשתיות. למשל, בגרמניה ובצרפת הונהגו מודלים של "תשלום דחוי" עבור אגרות תדרים, המאפשרים לחברות להשקיע בתשתיות לפני תשלום האגרות המלא.
















