יממה בלבד לאחר פרסום מכרז התקשורת הסלולרית באזור יהודה ושומרון למפעילים ולשחקני תשתית, החלו להישמע קולות ביקורת משמעותיים מצד הענף. בכירים בחברות הסלולר טוענים כי קיים פער מהותי בין הבטחות המדינה לבין המציאות בשטח: בעוד שהמדינה התחייבה להקצות תקציב להקמת אתרים סלולריים באזור, בפועל היא מתכננת לגבות את המימון מהמפעילים עצמם.
הסעיף המעורר את מרב ההתנגדות במכרז הוא דרישת תשלום חודשית בסך 3,500 שקל מכל חברה עבור השימוש בתרנים שהמינהל האזרחי יקים. משמעות הדבר היא שהמדינה, באופן פרדוקסלי, מתקצבת את הפרויקט אך בה בעת מממנת אותו באמצעות כספי המפעילים.
גורם בכיר בענף התקשורת העלה תהייה מהותית: "מדובר באדמות מדינה, אז על מה בדיוק נדרשות החברות לשלם שכירות? כאשר חברה מקימה אתר סלולרי על אדמות מדינה, היא משלמת לרשות מקרקעי ישראל סכומים נמוכים משמעותית. לפי המתווה החדש של המינהל האזרחי, כל שלוש הרשתות יחויבו להתחבר לאתר ולשלם דמי שימוש חודשיים, ובכך למעשה יממנו את התקציב שהוקצב מלכתחילה לפרויקט".
גורם נוסף בתעשייה הצביע על בעיה מבנית: המפעילים יחויבו להשתמש באתרים החדשים, כאשר במקביל תיאסר עליהם הקמת אתרים עצמאיים בסמוך. מנגד, המינהל האזרחי מדגיש כי המכרז נועד לפתור בעיה אקוטית של היעדר קליטה סלולרית באזורים נרחבים ביהודה ושומרון, במיוחד לאורך צירי תנועה מרכזיים. זאת, לאחר שנים שבהן טענו החברות כי אינן מסוגלות לספק פתרון בשל אתגרים טופוגרפיים וביטחוניים.
חשוב לציין כי המכרז נמצא עדיין בשלביו הראשונים. בשלב הבא, החברות יתבקשו ללמוד את פרטיו ולהגיש את הערותיהן, ורק לאחר מכן צפוי המינהל האזרחי לקבוע את גובה התשלום הסופי.
המכרז מיועד בשלב ראשון להקמה של 22 אתרי סלולר ברחבי יו"ש בדור 4-5 לאורך צירי דרכים שמיפה המינהל האזרחי וששם בעיקר ישנם בעיות כיסוי.
















