משרד התקשורת פותח את “רצועת החדשנות”: רשתות 5G פרטיות לכל מפעל ונמל – וברישיון ב‑1,333 שקל בלבד
מהפכת תדרים: לראשונה בישראל יוכלו יזמים וארגונים להפעיל רשתות סלולריות פרטיות בתחומי תדר מבוקשים
משרד התקשורת שובר היום את הדפוס הוותיק של שוק הסלולר ומאפשר כניסה של שחקנים חדשים, קטנים וגדולים, להקמה של רשתות סלולר בדור 5 (5G) בשטח גאוגרפי מוגדר. “רצועת החדשנות”, כך מכנה המשרד את המהלך החדש, נועדה לפתוח את השוק לטכנולוגיות ולמודלים עסקיים שעד כה נותרו מחוץ לשדה המשחק. לראשונה יוקצו תדרים בתחומים נחשקים – 2,100 מגה-הרץ, 3,500 מגה-הרץ ו‑26 גיגה-הרץ – לשימוש מקומי בלבד, שחקנים יוכלו להפעיל רשתות 5G בבתי חולים, מפעלים, נמלי ים, קמפוסים אקדמיים, אצטדיונים ורשויות מקומיות, תוך התאמה של הרשת לצרכים נקודתיים (לדוגמה, שליטה על פס ייצור, רובוטים או כלי רכב אוטונומיים).
במשרד מדגישים כי מדובר בצעד נוסף ל”העברת הכוח מהחברות הגדולות לצרכנים”, כדברי שר התקשורת שלמה קרעי. לדבריו, רצועת החדשנות היא “מהפכה של ממש” – היא תאפשר לכל גוף פרטי או ציבורי לבנות רשת סלולרית מתקדמת בעלות נמוכה, והמדינה מזמינה יזמים ומשקיעים להצטרף. מנכ״ל המשרד, אלעד מקדסי, הוסיף כי מטרת המהלך היא להפחית חסמי כניסה ולהאיץ אימוץ של 5G: “הרגולציה החדשה פותחת את הדרך לשחקנים חדשים שיפעילו רשתות בתחומי תדרים מבוקשים ובעלויות נמוכות, ובכך תפיח רוח חיים באקו-סיסטם של טכנולוגיות דור חמישי”.
רישיון ל‑5 שנים ב‑1,333 שקל: התעריפים הנמוכים נועדו לעודד כניסה של שחקנים קטנים
לצד השימוע הציבורי לתיקון תקנות הטלגרף האלחוטי, פרסם משרד התקשורת חוות דעת כלכלית שממליצה על אגרת רישוי חד‑פעמית של 1,333 שקל בלבד עבור בקשה להקמת רשת פרטית ברצועת החדשנות. האגרה מקנה רישיון לחמש שנים ומכסה גם את הקצאת התדרים. הסכום הנמוך מחושב על בסיס עלות יום עבודה של עובדי המשרד והוא נקבע במודע ברמה נמוכה כדי לא להרתיע יזמים ולהשיא את הפריון הכלכלי. במסמך ההמלצות נכתב כי בשל אי-הוודאות לגבי שווי התדרים ושוק הרשתות הפרטיות בישראל, עדיף לבחור אגרה נמוכה שמטפחת ביקוש ומונעת תת-הקצאה.
עוד נקבע כי בתום חמש שנים תערוך יחידת הכלכלה של המשרד בחינה מחודשת שתתחשב בביקושים, בהיקף השימושים ובהפרעות האלחוטיות ותעדכן בהתאם את סכום האגרה. בכך מבקש המשרד להבטיח ששווי התדרים ייקבע על בסיס מידע אמפירי ולא בהערכות יתר או חסר שעלולות לעוות את השוק.
רפורמת 26 גיגה־הרץ: האגרה במכרז ההמשכי לדור 5 תקבע על 2,100 שקל למגה-הרץ
במקביל לרצועת החדשנות, התפרסמה חוות דעת כלכלית הנוגעת לאגרות השימוש בתדרי 26 גיגה-הרץ עבור המפעילים הסלולריים הגדולים. החוות דעת ממליצה לקבוע אגרה שנתית של 2,100 שקל לכל מגה-הרץ שהוקצה לזכיינים במכרז 015/2022. דמי האגרה ישולמו במשך עשר שנות רישיון והם מצטרפים לדמי הרישיון שכבר שולמו במכרז. בנימוקי ההמלצה מוסבר כי קביעת אגרה גבוהה מדי מרתיעה שחקנים מלהשתתף במכרז, עלולה להוביל להקצאה חלקית של ספקטרום ולהשפיע לרעה על איכות השירות ומידת החדשנות. מאידך, אגרה נמוכה מדי עשויה לגרום לבזבוז של המשאב הציבורי. לכן, משרד התקשורת בחר בסכום ביניים שנחשב נמוך יחסית בעולם, מתוך תפיסה שעדיף לעודד פריסה נרחבת של רשתות ולבחון את שווי התדרים בהמשך.
הפן הכלכלי והתחרותי: יישור קו עם כללי ה‑OECD ופתיחת שוק הסלולר הישראלי
רצועת החדשנות מצטרפת לשורה של צעדים רגולטוריים שמוביל המשרד במטרה לפרק ריכוזיות ולקדם תחרות בשוק התקשורת. בשבוע שעבר אישרה הממשלה החלטה חדשה בנוגע לבעלות על מערכות רט״ן: היא מאפשרת לשחקנים שאינם חברות סלולר מסורתיות להקים ולהפעיל אתרי שידור עבור רשתות ציבוריות בתדרי המפעילים. השילוב בין פתיחת הספקטרום הפרטי (רצועת החדשנות) לבין פתיחת התשתיות הארציות יוצר “סינרגיה” – הוא מאפשר מודלים מסחריים מגוונים: מפעל יכול להפעיל רשת פרטית מקומית למיכון מתקדם, אך אם ירצה להרחיב את השירות ללקוחותיו בארץ, הוא יוכל לחבור למפעיל שיש לו אתר שידור ציבורי, ולהימנע מהקמת אנטנות נוספות.
המהלך משתלב גם בעקרונות התחרות הנייטרלית של ה‑OECD: על פי הארגון, כאשר שחקנים ממשלתיים או חדשים נכנסים לשוק תחרותי, על הרגולציה להבטיח שהם עומדים באותם כללים החלים על השוק הפרטי, כולל חובות רישוי, אגרות ותנאי תחרות שווים. קביעת אגרה נמוכה ושקופה לרשתות פרטיות, לצד אגרה מדורגת לתדרי 26 גיגה‑הרץ, מיישרת קו עם ההמלצה שהאגרות תהיינה סבירות, לא נוצרו חסמי כניסה מיותרים ולא יעניקו יתרון לא הוגן לאף צד.
פוטנציאל צמיחה: מה יעשו עם רשת פרטית והאם זה ישתלם?
האפשרות להקים רשת סלולר פרטית נחשבת לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של תעשיית 5G בעולם. היא מאפשרת גמישות ושיפור ביצועים בהשוואה לשירותים של מפעילים ארציים: רוחב פס ייעודי, עיכוב נמוך מאוד, רמת אבטחה מותאמת וסביבת שליטה מלאה. מפעלים יוכלו להפעיל רובוטים ומכונות ללא תלות ברשת חיצונית; נמלים יטמיעו מערכות ניתוב חכמות לכלי שיט ומכולות, אוניברסיטאות וקמפוסים ישתמשו ברשתות ללמידה מרחוק, מציאות מדומה ומעבדות מחוברות, רשויות מקומיות יוכלו לנטר תנועה, תאורה ואיכות אוויר. הענפים המיידיים שבהם צפוי אימוץ הם בריאות, חקלאות מדויקת, חינוך, תחבורה חכמה ובידור.
עם זאת, הצלחת המהלך תלויה בכך שיזמים אכן יפעלו – יפנו לרשויות, יקבלו רישיון ויקימו תשתיות. האגרה הנמוכה והגדרות הרישוי הגמישות הן רק חלק מהפאזל: יידרשו גם ספקי ציוד, מימון, ידע מקצועי והיכרות עם רגולציה של קרינה ורישוי הנדסי. לכן, הבחינה הכלכלית המחודשת בעוד חמש שנים היא קריטית: היא תאפשר למשרד התקשורת לעדכן את האגרות ולהבטיח שהשימוש במשאב הציבורי של הספקטרום ינוצל לטובת הציבור.
המדריך ליזם: כך זה יעבוד בפועל
התקנות המוצעות מגדירות את התנאים למתן רישיון לרשת פרטית: כל בקשה תוגש למשרד התקשורת ותכלול תכנית טכנית של הפרויקט, סימון גבולות השטח, הצהרה על ייעוד השירותים ותשלום האגרה החד-פעמית של 1,333 שקל. הרישיון יינתן לחמש שנים, עם אפשרות הארכה בכפוף לעמידה בדרישות. על המפעילים לעמוד בכללים של איכות שירות, בטיחות קרינה ומניעת הפרעות לרשתות אחרות. מי שישתמש בתדרי 26 ג׳יגה-הרץ לצורך שירותים ארציים ימשיך לשלם אגרה שנתית מדורגת (420-2,100 שקל למגה־הרץ) כפי שהומלץ במסמך הכלכלי.
מועד כניסת התקנות לתוקף תלוי בסיום הליך השימוע. במשרד מעריכים כי החקיקה תושלם במהלך החודשים הקרובים, ולאחר מכן תוכל כל חברה או מוסד להגיש בקשה. יצוין כי חלק מהפיילוטים בעולם – בגרמניה, בריטניה, יפן וארה״ב – הוכיחו שביקוש לרשתות פרטיות נולד דווקא מחברות תעשייה מסורתיות, ולכן העניין הישראלי צפוי להיות דינמי.
















