האוצר יתמוך בהפחתת אגרות הסלולר אם בדיקה אובייקטיבית תוכיח שהן גבוהות מדי
ניתוק מהדימוי המסורתי
לאחר שבועות של עימות מתוקשר בין חברות הסלולר למשרדי התקשורת והאוצר, מתבהרת כעת עמדת משרד האוצר: לפי גורמים המעורים בנושא, האוצר אינו מתנגד להפחתת אגרות הסלולר ואף תומך בביצוע בדיקה כלכלית מקצועית ומנותקת מאינטרסים שתיקבע מהו גובה האגרות הנכון. גורמים אלו מבהירים כי לא יסכימו להסתמך על עבודה שהכינו החברות עצמן – עבודה שלטענתן מצביעה על כך שהאגרות בישראל גבוהות בעשרות אחוזים לעומת העולם – ומבקשים שהליך ההפחתה יישען על מידע אובייקטיבי שיגבש משרד התקשורת.
למשך שנים התקבעה התפיסה כי באוצר מתנגדים לשינוי בגובה האגרות. בפועל, כך טוענים הגורמים, המשרד אינו מעוניין להטיל "מס" שאינו מבוסס כלכלית, בין אם הסכום גבוה מדי ובין אם נמוך מדי. לטענתם, משרד התקשורת מחזיק בעבודות שמראות שהאגרות בישראל אינן גבוהות מדי ואף עשויות להיות נמוכות יחסית. אגף הכלכלה במשרד התקשורת יצטרך כעת להשלים מחקר מעמיק שיכלול השוואה למדינות אחרות, הערכת העלות הכלכלית של הספקטרום ועקרונות תמרוץ להשקעה בתשתיות.
ההיסטוריה של האגרות: בין 300 ל-400 מיליון שקל בשנה
אגרות התדרים נגבות בישראל מכוח תקנות הטלגרף האלחוטי ויועדו לשקף למפעילים את הערך הכלכלי של התדרים ולייצר תמריץ לשימוש מושכל במשאב הציבורי. מחקר אקדמי משנת 2019 מצא כי המדינה גובה בעבור אגרות תדרים סכום כולל של כ-300 מיליון שקלים בשנה, סכום שהועלה במהלך הרפורמה בשוק הסלולר: בשנת 2011, למשל, שילמו החברות כ-210 מיליון שקלים אגרות כאשר הכנסותיהן הסתכמו בכ-19.1 מיליארד שקל. בשנת 2015 ירדו הכנסותיהן לכ-10.5 מיליארד שקל אך סכום האגרות כבר עמד על כ-300 מיליון, פגיעה שחתכה משמעותית ברווחיות.
לצד הנתונים הללו, בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת ביוני 2024 הבהיר שר התקשורת שלמה קרעי כי החברות משלמות קרוב ל-400 מיליון שקלים בשנה באגרות סלולר, סכום שאינו חוזר להשקעה בתשתיות לדבריו, ואשר גבוה פי שלושה מהממוצע העולמי. קרעי טען כי על האגרות לשמש לתמרוץ פריסת רשתות מתקדמות וקרא להפחתתן המהותית כדי לאפשר השקעות בדור 5 ובשיפור הכיסוי.
נקודת השבר והעתיד
המשבר הנוכחי החל בעקבות סירוב משרד האוצר להמשיך את ההנחות שניתנו לחברות הסלולריות במכרז התדרים לדור החמישי שהתקיים ב-2020. אותן הנחות הורידו את תשלומי האגרות לכ-300 מיליון שקלים, אולם עם תום התקופה החליט האוצר להחזיר את התשלום לכ-400 מיליון שקלים בשנה, בטענה שאין הצדקה כלכלית להמשיך בסבסוד. החברות טוענות כי ההחזר לסכום המקורי פוגע ביכולתם להשקיע ברשתות הדור החמישי ובתשתיות הפריפריה. בתחילת אוגוסט הגישו פרטנר, פלאפון, סלקום, הוט מובייל ו-וויקום עתירה לבג"ץ בדרישה להפחית את האגרות ב-70% ולעדכן את מודל התמחור.
בינתיים, משרד האוצר מציג עמדה מפויסת אך נחרצת: אין התנגדות להפחתה, כל עוד זו תתבסס על עבודה מקצועית ניטרלית. גורמים באוצר מזכירים שהעברות כספים כאלה אינן "הטבה" לחברות, אלא חלק ממדיניות תמחור ממשלתית שמטרתה להבטיח שהספקטרום ישמש בצורה יעילה ולא יישאר מונופוליסטי. מהצד השני, במשרד התקשורת מדגישים כי החברות מתקשות לפרוש את רשתות הדור החמישי ומבקרות את האוצר על כך שההכנסות מהאגרות אינן מושקעות בטכנולוגיות מתקדמות.
הקביעה אם הפחתה אכן תצא לדרך תתברר בעקבות עבודת מטה משותפת, ולפי גורמים בממשלה ייתכן ששילוב של תימחור דיפרנציאלי (הוזלות כנגד השקעה בתשתיות) עם פיקוח מקצועי יאפשר להוזיל את תשלומי החברות מבלי לפגוע בהכנסות המדינה ובהמשך הפיתוח. עד אז, הליך הבג"ץ ודיוני הצוותים ימשיכו ללוות את הסוגיה, והציבור ימשיך לשלם – ישירות ובעקיפין – את המחיר של מערך אגרות שמבקש כעת חשיבה מחדש.
















