מתיחות בין חברות הסלולר למשרד התקשורת סביב סגירת רשתות דור 2-3
המפעילים טוענים שהעיכוב בקביעת מועד הסגירה פוגע ביכולת ההיערכות שלהם, בעוד המשרד סבור שהנתונים שהוצגו על ידי החברות אינם מדויקים
המתיחות בין חברות הסלולר לבין משרד התקשורת גוברת על רקע אי הוודאות סביב מועד סגירת רשתות דור 2-3. המפעילים טוענים כי העיכוב בפרסום השימוע וההחלטה על מועד הסגירה הסופי מקשה עליהם להיערך בזמן, לקבל החלטות תפעוליות ולבצע את ההתאמות הנדרשות במערכות ובשירותים. מנגד במשרד התקשורת סבורים כי החברות עצמן לא סיפקו נתונים מדויקים לגבי מספר המנויים שנותרו על הרשתות הישנות, וכי חלק מהנתונים שהוצגו יצרו תמונה חסרה שהובילה להערכה שלפיה מספר המנויים גבוה יותר מכפי שנמסר.
חילוקי דעות על אחריות, לחצים ומוכנות לסגירה מיידית
במשרד קיימת תחושה כי המפעילים מטילים את האחריות לסגירת הרשתות על הרגולטור במקום לפעול אקטיבית לצמצום מספר המנויים שעדיין מחוברים לרשתות הוותיקות. לפי גורמים במשרד, החברות לא עושות די כדי להעביר מנויים לרשתות מתקדמות יותר, אף שהן טוענות שהן ערוכות לסגירה מיידית של דור 2-3.
בנוסף במשרד התקשורת משוכנעים כי למפעילים נוח שהרגולטור הוא זה שיקבע את מועד הסגירה הסופי בתוך טווח זמן מוגדר, וכך האחריות הציבורית והתקשורתית תוטל עליו ולא עליהן. מנגד בקרב המפעילים נשמעת הטענה כי מופעלים על המשרד לחצים שמקדמים תרחיש של סגירה מדורגת, בזמן שהם עצמם דווקא תומכים בסגירה מיידית כפי שנקבע בשלב הראשון. לטענת החברות, המשרד הוא זה שצריך לקבל החלטה ברורה וסופית, ולכן עליו לפרסם בהקדם את המדיניות המעודכנת.
עד לפרסום השימוע הרשמי, שצפוי ממש בימים הקרובים, הפער בין הצדדים צפוי להעמיק. המפעילים מבקשים מועד סגירה אחיד וברור, ואילו המשרד מבקש להבטיח שלא ייפגעו מנויים שעדיין תלויים ברשתות הוותיקות – מה שהופך את סוגיית סגירת הרשתות הישנות למוקד המתח המרכזי בענף.
