המשקיעים מתכנסים להצעות סופיות לרכישת הוט מובייל – והמחלוקת סביב הפקטורינג מעיבה על המחיר
בדיקות הנאותות חשפו שימוש בפקטורינג בהיקף של כ-300 מיליון שקל, והקבוצות דורשות לעדכן את התמורה שהוצעה בעסקה
קבוצות המשקיעים המגלות עניין ברכישת הוט מובייל התבקשו בימים האחרונים על ידי הבנק המלווה רוטשילד להתחיל להתכנס לקראת הגשת ההצעות הסופיות, כאשר ההערכה בשוק היא כי המועד לכך יהיה בתחילת חודש ינואר. בשלב זה מסתמנות שלוש קבוצות מרכזיות שנמצאות בתהליך: פלאפון, קבוצת משקיעים בראשות גיל שרון הכוללת את מנורה מבטחים, מור גמל ופנסיה ולאומי פרטנרס, וכן קבוצת משקיעים שמיוצגת על ידי עומרי כהן, שהרכבה טרם נחשף.
בקרב הקבוצות מעריכים כי פטריק דרהי, בעל השליטה בהוט מובייל, אכן נחוש למכור את החברה וכי כוונותיו רציניות. לפי גורמים המעורבים בתהליך, דרהי אינו עושה שימוש בהצעות הרכישה כאמצעי לניהול משא ומתן מול נושיו בעולם, כפי שסברו בתחילה חלק מהשחקנים בשוק. עוד מציינים הגורמים כי גם רוטשילד מחויב לתהליך ופועל לקידומו עד לשלב ההצעות המחייבות.
בדיקות הנאותות חשפו שימוש נרחב בפקטורינג
בשבועות האחרונים עלה במסגרת בדיקות הנאותות ממצא חשבונאי שעורר עניין ומחלוקת בקרב קבוצות המשקיעים. לפי גורמים המעורבים בתהליך, הוט מובייל עושה שימוש בשיטת פקטורינג בהיקף של כ-300 מיליון שקל, כאשר יש הטוענים כי מדובר אף בסכום גבוה יותר. ממצא זה, כך לטענת המשקיעים, מחייב בחינה מחודשת של שווי החברה ושל המחירים שננקבו בהצעות הראשוניות.
לפי אותם גורמים, השימוש בפקטורינג משפיע על התזרים ועל המבנה הפיננסי של החברה, ולכן יש לעדכן את התמורה המוצעת בעסקה. קבוצת גיל שרון נקבה בהצעה של כ-1.4 מיליארד שקל, קבוצתו של עומרי כהן הציעה לפי הערכות כ-1.7 מיליארד שקל, ואילו פלאפון הציגה את ההצעה הגבוהה ביותר, בהיקף של כ-2.1 מיליארד שקל.
מה זה פקטורינג ולמה הוא משנה את התמונה בעסקה
פקטורינג הוא מנגנון פיננסי שבמסגרתו חברה מקבלת כסף מראש מגוף מממן, בתמורה לחובות של לקוחות שטרם נגבו בפועל. במילים פשוטות, במקום להמתין לכך שלקוחות ישלמו לאורך תקופה ארוכה – לרוב עד 36 תשלומים במקרה של רכישת מכשירים – החברה מקבלת את רוב הכסף כבר בשלב מוקדם, בניכוי עמלה וריבית. מבחינת הפעילות השוטפת מדובר בשיפור של תזרים המזומנים בטווח הקצר, אך בפועל אין מדובר בהכנסה חדשה, אלא בהקדמת גבייה.
לציבור הרחב פקטורינג עשוי להישמע כמו עניין טכני, אך בעסקאות רכישה הוא מקבל משמעות מהותית. רוכש מצפה שתזרים המזומנים של החברה ישקף פעילות רגילה ויציבה, ולא יישען על פתרונות מימון זמניים. כאשר מתגלה שימוש נרחב בפקטורינג, המשמעות היא שחלק מהמזומן בקופה אינו תוצאה של פעילות עסקית שוטפת, אלא של מהלך פיננסי שיש לו גם עלות.
במקרה של הוט מובייל, טוענים המשקיעים כי היקף הפקטורינג, כ-300 מיליון שקל, משנה את התמונה הכלכלית. לטענתם, מדובר בסכום משמעותי ביחס לשווי העסקה, ולכן יש להביא אותו בחשבון בעת קביעת המחיר הסופי. מבחינתם, אם חלק מהכסף שמופיע בדוחות הגיע מהקדמת גבייה ולא מפעילות רגילה, הרי שהשווי הכלכלי האמיתי של החברה נמוך מזה שהשתקף בהצעות המקוריות.
עם זאת, חשוב להדגיש כי פקטורינג כשלעצמו אינו בהכרח סימן למצוקה, וחברות רבות משתמשות בו ככלי ניהולי לגיטימי. אלא שבעסקת רכישה הרוכש מבקש להבין מהו מצבה האמיתי של החברה ביום שאחרי השלמת העסקה – ללא פתרונות מימון זמניים וללא "איפור" של התזרים. לכן, גילוי שימוש בהיקף כזה מוביל לעיתים לדרישה לעדכון המחיר, להתאמות בתנאי העסקה או לקביעת מנגנונים שמגנים על הרוכש.
במילים אחרות, המחלוקת אינה סביב עצם השימוש בפקטורינג, אלא סביב השאלה מי נושא בעלות שלו – והאם הדבר צריך לבוא לידי ביטוי במחיר הסופי של אחת העסקאות הגדולות שנבחנות כיום בשוק הסלולר הישראלי.
















