מנכ"ל נוקיה ב-MWC: עידן הבינה המלאכותית מחייב שינוי עומק בארכיטקטורת הרשת
הוויכוח הגדול בתעשייה: עומסי AI מול יכולת המימון של המפעילים
בכנס הסלולר העולמי MWC בברצלונה הציג מנכ"ל נוקיה, ג'סטין הוטארד, תפיסה שהופכת במהירות לנרטיב מרכזי בקרב יצרני ציוד התקשורת: הבינה המלאכותית אינה רק גורם שמגדיל את נפח התעבורה ברשתות, אלא משנה את אופייה באופן שמחייב שינוי יסודי בארכיטקטורה של הרשת.
לדבריו, רשתות התקשורת נבנו במשך עשורים סביב דפוסי שימוש יחסית צפויים – תחילה קול, לאחר מכן דאטה ולבסוף וידאו וסטרימינג. תעבורה מסוג זה נוטה להיות ליניארית יחסית וניתנת לחיזוי מבחינת תכנון קיבולת. לעומת זאת, עומסי עבודה של AI מתנהגים אחרת לחלוטין.
"התעבורה שאנו מודדים היום ברשתות שונה לחלוטין", אמר הוטארד בכנס. לדבריו, תעבורת AI מגיעה בפרצי תעבורה קצרים ודינמיים ולעיתים מוגבלת בצד ה-uplink.
הוטארד אף ניסה למסגר את השינוי במונחים חדשים. לדבריו, "זה לא קול, זה לא דאטה, זה לא וידאו – זה משהו חדש, שהוא הטוקן. ובסופו של דבר התעבורה מונעת טוקנים ולא מונעת זרמים".
הכוונה היא לכך שאינטראקציות עם מודלי AI אינן יוצרות בהכרח זרמי נתונים רציפים כמו סטרימינג. במקום זאת מדובר ברצפים מהירים של בקשות ותגובות – לעיתים משולבים בטקסט, תמונה או וידאו – בין משתמשים, מודלים ומערכות מחשוב. כאשר מיליארדי אינטראקציות כאלה מתרחשות במקביל, הן עשויות לייצר עומסי רשת פחות צפויים ויותר מורכבים לניהול.
במסגרת הדברים שהציג בכנס הוא ציין כי כבר כיום מתרחשות בעולם כ-1.3 טריליון אינטראקציות AI בשנה, כאשר יותר ממחציתן עוברות דרך רשתות סלולריות. לדבריו, בהמשך חלק הולך וגדל מהתעבורה יגיע גם מתקשורת בין מכונות ומערכות אוטונומיות.
השלכות על מפעילים: מעבר מתכנון קיבולת לרשתות מתוכנתות
אם התחזיות הללו יתממשו, המשמעות עבור מפעילי התקשורת רחבה בהרבה מהרחבת קיבולת בלבד. לפי הגישה שמציגים יצרני ציוד רבים, רשתות יצטרכו להפוך מתשתיות שתוכננו סביב SLA וקיבולת שיא, לפלטפורמות מתוכנתות ודטרמיניסטיות יותר שמחברות בין רשת הגישה, רשתות התמסורת, מרכזי נתונים ומשאבי מחשוב בקצה.
בפועל מדובר בתפיסה של רשתות AI-native – רשתות שבהן הבינה המלאכותית אינה רק כלי לניהול הרשת, אלא מרכיב בסיסי בארכיטקטורה. במודל כזה, שכבות הרשת השונות – RAN, תמסורת, ליבה ומחשוב – הופכות מחוברות יותר ומנוהלות בצורה דינמית.
הוטארד קשר את השינוי הזה גם להתפתחות העתידית של הדור הבא ברשתות סלולריות. לדבריו, המעבר לרשתות 6G יישען במידה רבה על שילוב עמוק יותר בין קישוריות לבין מחשוב מבוזר, כך שהרשת תוכל לתמוך בעומסי AI בזמן אמת.
במובן הזה, המסר של נוקיה מתחבר למהלך אסטרטגי רחב יותר בתעשייה, שבו יצרני ציוד ושבבים מנסים למצב את הרשתות כחלק מתשתית המחשוב של עידן ה-AI, ולא רק כצינור שמוביל נתונים. חלק מהחזון הזה כולל הכנסת יכולות מחשוב מתקדמות קרוב יותר לרשת, כדי לצמצם זמני תגובה ולתמוך ביישומים בזמן אמת.
הצד השני של המשוואה: מי יממן את העידן החדש
אלא שבצד של מפעילי התקשורת התמונה מורכבת יותר. בעוד יצרני הציוד מדברים על הצורך בהשקעות גדולות ברשתות, רבים מהמפעילים מצביעים על פער הולך וגדל בין הדרישות ההנדסיות לבין המציאות הכלכלית של הענף.
בכירים בתעשייה הזהירו במהלך הכנס כי העומסים הצפויים של AI עלולים ליצור "סערה מושלמת" עבור המפעילים. מנכ"ל חברת Personal, רוברטו נובילה, ניסח זאת באופן ישיר: "ההכנסות שלנו שטוחות, וכל ההשקעות רחוקות ממה שנדרש היום. יש לנו בעיה, והיא רק תלך ותחמיר".
לדבריו, שירותי AI עשויים להגדיל באופן דרמטי את הצורך בקיבולת רשת, כאשר חלק מההערכות מדברות על צורך בגידול של פי תשעה בקיבולת. במקביל, מודל ההכנסות של המפעילים לא השתנה באותו קצב.
הפער הזה עומד בלב הוויכוח שמלווה את התעשייה כבר שנים: מצד אחד, שירותים דיגיטליים חדשים – וכעת גם הבינה המלאכותית – מייצרים עומסי תעבורה הולכים וגדלים. מצד שני, חלק גדול מהערך הכלכלי נלכד דווקא אצל חברות הפלטפורמה והטכנולוגיה.
בשורה התחתונה, המסר של נוקיה משקף צד אחד של המשוואה: הרשת חייבת להתפתח כדי להתמודד עם עידן ה-AI. אך מנקודת מבטם של המפעילים, השאלה הגדולה היא לא רק איך לבנות את הרשת של העתיד, אלא גם כיצד להפוך אותה לעסק שמייצר תשואה על ההשקעות הנדרשות.
















