משרד התקשורת מעלה הילוך בפיקוח על הסלולר: סף קליטה וגם מהירות מינימום
המהלך צפוי לצאת לשימוע ציבורי, ובמסגרתו יתבקשו הציבור וחברות הסלולר להתייחס לאמות מידה חדשות לאיכות הרשתות. במשרד מבינים כי קביעת מהירות מינימום למנוי היא דרישה מורכבת, אך מבקשים לבחון כיצד ניתן להפוך את איכות הגלישה למדד רגולטורי מחייב
משרד התקשורת צפוי להעלות לשימוע ציבורי מהלך משמעותי בתחום הפיקוח על חברות הסלולר: קביעת אמות מידה חדשות לאיכות השירות ברשתות הסלולריות, ובהן גם סף קליטה וגם בחינה של מהירות גלישה מינימלית למנויים. מדובר במהלך שעדיין לא גובש סופית, ובמשרד מבינים כי הדרישה מורכבת מבחינה הנדסית ורגולטורית. לכן, בשלב הראשון, הכוונה היא לפתוח את הנושא להתייחסות הציבור וחברות הסלולר, לפני קבלת החלטות מחייבות.
כפי שנחשף לאחרונה בזמן אוויר https://zmanavir.co.il/cellular/32508 משרד התקשורת כבר מקדם כיוון של קביעת סף קליטה כחלק מהקשחת הדרישות מחברות הסלולר. כעת, לפי הכיוון שמתגבש, המשרד מבקש לבחון גם רכיב נוסף ורגיש יותר: מהירות מינימום שמקבל המנוי. המשמעות היא מעבר ממדידה שמתמקדת רק בשאלה האם קיימת קליטה באזור מסוים, למדידה רחבה יותר של איכות השירות שהצרכן חווה בשימוש יומיומי.
המהלך אינו מבטל את חשיבות הקליטה, אלא מרחיב את הבחינה של הרגולטור. סף קליטה נועד לוודא שהרשת זמינה למנוי ברמה בסיסית, אך הוא אינו מספיק לבדו כדי לתאר את חוויית השימוש. מנוי יכול להימצא באזור שבו קיימת קליטה, ואף לראות על המסך חיווי של דור 4 או דור 5, אך עדיין לסבול מגלישה איטית, עומסים, ניתוקים או איכות שירות שאינה מספקת. לכן, בחינת סף מהירות מינימלי לצד סף קליטה משקפת ניסיון להגדיר מחדש מהו שירות סלולרי תקין.
גם בעולם, רגולטורים לא הסתפקו תמיד בהצהרות כלליות על כיסוי סלולרי, ובחלק מהמדינות נקבעו ספי מהירות בצורות שונות. בארה"ב משמשים ספי מהירות להגדרת אזורי כיסוי במפות הרגולטוריות של ה-FCC; בגרמניה ובצרפת נקבעו חובות מהירות כחלק מתנאי פריסה וכיסוי, ובשווקים אחרים הדגש עבר לחובת שקיפות ולבדיקות איכות שירות תקופתיות. כלומר, הרעיון שמדינה תגדיר רמת שירות מינימלית ברשת סלולרית אינו חריג כשלעצמו. ההבדל הוא בדרך היישום.
האתגר: איך מודדים מהירות בסלולר
אלא שכאן בדיוק מתחיל הקושי. מהירות גלישה בסלולר אינה דומה למהירות גלישה באינטרנט נייח. ברשת נייחת, הקו מחובר לבית או לעסק, ותנאי המדידה ברורים יחסית. ברשת סלולרית, לעומת זאת, המשאב האלחוטי משותף בין משתמשים רבים באותו תא שטח, והמהירות מושפעת ממספר גדול של גורמים: מיקום המשתמש, המרחק מהאתר הסלולרי, עומסי הרשת, סוג המכשיר, התמיכה בתדרים, שימוש בתוך מבנים, תנאי קליטה, שעת המדידה ומספר המשתמשים המחוברים באותו רגע לאותו אתר.
זו הסיבה שהשימוע הציבורי צפוי לעסוק לא רק בשאלה מהי המהירות המינימלית הראויה, אלא בעיקר בשאלה כיצד נכון למדוד אותה.
במשרד התקשורת מבינים כי מדובר בדרישה מאתגרת. לכן, לפי הכיוון המסתמן, הנושא לא יוצג כהחלטה מוגמרת אלא כבסיס לדיון ציבורי ומקצועי. הציבור וחברות הסלולר יתבקשו להביע את עמדתם, להציג הסתייגויות, להציע מודלים חלופיים ולהתייחס לאופן שבו ניתן לקבוע רף שירות שיהיה גם משמעותי לצרכן וגם בר אכיפה מבחינה רגולטורית.
כמה כתבות בנידון וכלום לא קורה. משרד התקשורת יושן על האף. זה לא כחלון. כחלון לא דיבר הרבה אבל עשה מלא. עוד כמה חודשים בחירות. יגיע שר אחר. שנה ילמד את הנושא וחוזר חלילה. נמשיך להיות מדינת עולם שלישי.