המרוץ לדור השישי מתחיל: ארה"ב ודרום קוריאה צפויות להוביל את ההשקות הראשונות

תחזית חדשה של Juniper Research מעריכה כי חיבורי 6G ראשונים יופיעו כבר ב-2029, אך השאלה המרכזית אינה רק כמה מנויים יהיו – אלא אילו מדינות יצליחו לתרגם את ההשקה המוקדמת ליתרון טכנולוגי, תעשייתי וכלכלי

המרוץ לדור השישי בסלולר מתחיל לקבל צורה, גם אם הטכנולוגיה עצמה עדיין רחוקה מפריסה מסחרית רחבה. לפי תחזית חדשה של Juniper Research, חיבורי ה-6G הראשונים צפויים להגיע כבר ב-2029, כאשר ארה"ב ודרום קוריאה מסומנות כמדינות שיובילו את שלב ההשקות המסחריות המוקדמות. לפי Juniper, היקף חיבורי ה-6G בעולם עשוי להגיע באותה שנה ל-4.1 מיליון חיבורים, כאשר הרחבת ההשקות צפויה להתרחש ב-2030. (juniperresearch.com)

הנתון על מספר החיבורים חשוב, אך הוא אינו בהכרח הסיפור המרכזי. בשלב כל כך מוקדם של דור טכנולוגי חדש, תחזיות מנויים נוטות להשתנות בהתאם לקצב התקינה, זמינות מכשירים, הקצאת תדרים, מדיניות ממשלתית והיקף ההשקעות של המפעילות. לכן, הנקודה המשמעותית יותר בתחזית היא מפת ההובלה: מי יהיו המדינות שיקדימו לבנות סביב 6G יתרון לאומי, תעשייתי וגיאו-כלכלי.

מי ראשונה – ומי תהפוך לשוק הגדול

לפי Juniper, ארה"ב ודרום קוריאה צפויות להוביל את ההשקות הראשונות בסוף 2029. זו אינה מקריות. שתי המדינות רואות בדור השישי לא רק שדרוג לרשתות הסלולר, אלא תשתית אסטרטגית לעולמות של בינה מלאכותית, תעשייה חכמה, תקשורת לוויינית, שירותים בזמן אמת ויישומים ביטחוניים ואזרחיים מתקדמים.

אבל הובלה בהשקה אינה בהכרח הובלה בקנה מידה. גם אם ארה"ב ודרום קוריאה יהיו בין הראשונות להשיק, השוק הגדול ביותר עשוי להתפתח במקום אחר. התחזיות בענף מצביעות על כך שסין צפויה להיות אחת המדינות המרכזיות באימוץ 6G, בזכות שוק צרכני עצום, שליטה רחבה בשרשרת ציוד התקשורת, מדיניות ממשלתית ריכוזית ויכולת להאיץ פריסות תשתית בקנה מידה גדול.

במילים אחרות, המרוץ ל-6G יימדד בשני מסלולים מקבילים: מי תשיק ראשונה, ומי תצליח להגיע מהר יותר לפריסה משמעותית ולמספר גדול של חיבורים. בדרום קוריאה, היתרון עשוי להיות במהירות האימוץ והיכולת להציג שירותים מסחריים מוקדמים. בארה"ב, היתרון עשוי להגיע משילוב בין ענקיות טכנולוגיה, מפעילות סלולר, תעשיות ביטחוניות ושוק ענק של יישומי תוכנה. בסין, היתרון המרכזי עשוי להיות קנה המידה.

חשוב להדגיש כי 6G עדיין נמצא בתהליך תקינה. באיגוד הטלקום הבינלאומי, הדור הבא מוגדר תחת מסגרת IMT-2030. המסגרת הכללית ל-IMT-2030 נקבעה בהמלצת ITU-R M.2160, ובפברואר 2026 הושלמה עבודת טיוטה בנוגע לדרישות הביצועים הטכניות המינימליות לממשקי הרדיו של IMT-2030. כלומר, התחזיות ל-2029 ו-2030 משקפות הערכות מוקדמות לשווקים חלוציים, לא תמונת מצב מסחרית ודאית. (ITU)

אירופה עלולה להישאר מאחור

התחזיות של Juniper משתלבות עם הערכות נוספות בענף, שמציירות התחלה הדרגתית לדור השישי. בדוח הניידות של אריקסון, למשל, תחזית 6G שמרנית יותר מדברת על 180 מיליון מנויי 6G בעולם עד סוף 2031, ללא הכללת אימוץ מוקדם של התקני IoT מבוססי AI כמו רכבים אוטונומיים, משקפיים חכמים ורחפנים. אריקסון גם מעריכה כי ההשקות המסחריות ישתנו בין אזורים ומדינות, וכי אירופה עלולה להשיק 6G באיחור יחסי לעומת שווקים מובילים אחרים, בין היתר בשל פריסה מאוחרת יותר של 5G Standalone (ericsson.com).

המשמעות היא שהפערים שנוצרו בדור החמישי עלולים להימשך גם לדור השישי. מדינות שהצליחו לקדם פריסת 5G מתקדמת, להשלים מעבר ל-5G עצמאי, להקצות תדרים בזמן ולייצר תמריצים להשקעה, יגיעו ל-6G בעמדת פתיחה טובה יותר. לעומת זאת, מדינות שבהן שוק הסלולר סובל משחיקת מחירים, רגולציה איטית או קושי בהקמת אתרים עלולות לגלות שגם בדור הבא הן נגררות אחרי המובילות.

לישראל זו נקודה לא נוחה, אבל הכרחית. ישראל אינה מוזכרת בין המדינות שמובילות את התחזיות הראשונות ל-6G. זה לא מפתיע, משום שהשוק המקומי קטן, ההשקעות בסלולר מוגבלות, והאתגרים התכנוניים והרגולטוריים סביב הקמת אתרים עדיין מכבידים על החברות. מצד שני, ישראל כן יכולה להשתלב בעולמות המשלימים של 6G: שבבים, סייבר, תוכנה, רשתות פרטיות, תקשורת ביטחונית, בינה מלאכותית ויישומי קצה.

לכן השאלה הישראלית אינה אם ישראל תהיה בין המדינות הראשונות בעולם להשיק 6G לציבור הרחב. סביר יותר שהיא לא תהיה שם. השאלה האמיתית היא האם ישראל תגיע לדור השישי עם תשתית סלולרית משודרגת, תדרים מתוכננים, רגולציה שמאפשרת הקמת אתרים, ושוק שמסוגל לממן השקעות – או שתפגוש את 6G כשהיא עדיין עסוקה בסגירת פערים מהדור החמישי.