הביקוש לחוות שרתים תת קרקעיות יימשך גם לאחר המלחמה אך הביקוש יהיה בעיקר מצד גופים ביטחוניים ופיננסיים, כך מעריכים מנהלי חוות בארץ בשיחות עם zmanavir. לדבריהם ישנה התפכחות מנושא תת קרקע בשנים האחרונות. לאחרונה פרסמנו על התעוררות ביקושים לחוות שרתים תת קרקעיות בעקבות המלחמה אך ניכר שככל שעובר הזמן הביקוש מתברר כממוקד לסקטורים מסוימים ויש המעריכים שחלה התפכחות בעניין ככל שהטכנולוגיה מתקדמת ומערכות הגיבוי משתכללות.
"חוות שרתים תת-קרקעיות נתפסות כפתרון מיגון מועדף עבור ארגונים המעוניינים ברמת שרידות גבוהה של המערכות שלהם. עם זאת, בשנים האחרונות חלה התפכחות מגישה זו, שכן היתרונות של תת-קרקע אינם מובהקים כפי שנהגו לחשוב", אומר גורם בכיר בשוק.
"ראשית, חשוב לזכור שאף אחת מחוות השרתים של חברות הענן הציבורי אינן תת-קרקעיות. חברות אלה משקיעות רבות בשרידות מערכות ומסתמכות על ארכיטקטורות מבוזרות ומערכות גיבוי".
"שנית, תת-קרקע אינו בהכרח מעניק שרידות טובה יותר. כל מערכות הליבה של חוות תת-קרקעיות נמצאות מעל הקרקע – גנרטורים, מיזוג אוויר, חשמל וכדומה. פגיעה במערכות אלה תשבית את החווה לחלוטין, אפילו אם השרתים עצמם ממוקמים עמוק מתחת לפני הקרקע".
הוא הדגיש כי "במקום זאת, שרידות נובעת מארכיטקטורת המערכות ורמת הגיבוי שלהן. חוות מודרניות כוללות מערכי גיבוי כפולים לכל המערכות הקריטיות, כך שאם אחד נפגע, השני ממשיך לתפקד. זו הדרך הטובה ביותר להבטיח שרידות".
"שלישית, מחוץ לישראל כמעט ואין ביקוש לחוות תת-קרקעיות. המגמה העולמית היא דווקא לעבור לענן, שמאפשר גיבויים ושחזור אוטומטי בין אתרים שונים".
גורמים נוספים ציינו כי טכנולוגיות חדשות, כגון מערכות כפולות ומגובות, מאפשרות לשפר את השרידות של חוות שרתים רגילות, וגם מגמת המחשוב בענן – מעבר לחוות שרתים בענן מפחית את הצורך במתקנים פיזיים מקומיים, כולל חוות שרתים תת קרקעיות. כך שלמרות שאיום הטילים מגביר את הצורך בשרידות מערכות, אין זה בהכרח מחייב חוות תת-קרקעיות. פתרונות מודרניים כמו ארכיטקטורות מבוזרות, שכבות גיבוי כפולות וענן יכולים לספק שרידות טובה יותר, בעלות נמוכה יותר וגמישות תפעולית גבוהה יותר".
















