אירועי השבת השחורה של 7 באוקטובר היו תזכורת חריפה לזלזול בכוונות וביכולות של האויב, בין היתר בשימוש בטכנולוגיות מתקדמות וביכולות סייבר גבוהות שהפגין החמאס.
לדברי גורמי אבטחה עמם שוחחנו, בהגנה על מאגרי המידע, אתגר חדש עומד לפתחנו והוא נוגע לפרצות שמייצר העידן הקוונטי בהגנה על צינורות העברת המידע ומרכזי המחשוב (DATA CENTERS) – אתגר שצפוי להוות נקודת תורפה משמעותית בהגנת הסייבר על המידע ומרכזי האחסון והעיבוד.
מחשוב קוונטי הוא ניצול של תהליכים כימיים בחלקיקי אור להפקת פעולות מחשוביות בקצב ובעוצמה גדולים פי מיליונים או מיליארדים ממחשבי-על, הנחשבים כמחשבים חזקים במיוחד. הוא עשוי לחסוך פעולות מחשוב רבות, להוזיל תהליכי מחשוב יקרים ואיטיים ולהאיץ באופן משמעותי תהליכי פיתוח של מוצרים חדשים.
התעשייה נמצאת בראשית דרכה, אך בשנים האחרונות אנו עדים לפריצות דרך ולמספר הולך וגדל של חברות מחשוב קוונטי שקמות במטרה ליצור מעבדים תפעוליים, חומרה ותוכנה המאפשרים אותם. במגזרים כגון שירותי בריאות, אבטחת סייבר ופיננסים, מחשוב קוונטי יידרש כדי להציג דרכים חדשות להתמודדות עם אתגרים חישוביים, שלא כמו תחומים טכנולוגיים מורכבים אחרים כגון בינה מלאכותית או מציאות מדומה.
מומחי סייבר אומרים כי לטכנולוגיה יש עדיין חבלי לידה רבים בטרם ניתן יהיה לממש אותה. המכשול הגדול ביותר הוא פיתוחן וייצורן של יחידות החישוב הקוונטיות, הפועלות בטמפרטורה נמוכה מאפס מעלות ודורשות מערכות קירור יקרות. בנוסף, שיעור האמינות שלהן נמוך ומתבטא בשגיאות רבות.
ניתן להבין את הפוטנציאל העצום הגלום ביכולות העיבוד הגבוהות של הטכנולוגיה, מהעיסוק הרב של חברות הענן הענקיות בתחום. בין הגופים הבולטים בזירת המחשוב הקוונטי נמצאות חברות כגון גוגל, IBM, מיקרוסופט ו-AWS של אמזון. לדוגמה, ביוני 2023 חשפה IBM אבן דרך משמעותית כאשר הוכיחה לראשונה שמחשבים קוונטיים יכולים לייצר תוצאות מדויקות בסדר גודל של למעלה מ-100 קיוביט, העולות על השיטות הקלאסיות המובילות.
אין ספק בקרב המדענים העוסקים בתחום שפריצת הדרך תגיע בקרוב מאוד. אולם, במקביל להתממשות הטכנולוגיה, צפויה להתרחש גם פרצת אבטחה משמעותית. כיום שכבת ההצפנה המסורתית מבוססת על הצפנה מתמטית, והיא צפויה להיפרץ עם המעבר לעידן הקוונטי. דבר זה עלול להעמיד מדינות ותעשיות רבות בפני מצב קשה, מכיוון שכרגע זו שכבת ההגנה המרכזית עליה מבוססת הגנת הסייבר.
מערכות הצפנה והגנה קוונטיות יידרשו על מנת ליצור שכבת הגנה חדשה שתחליף את השיטה המתמטית, ולשכבת ההגנה תתווסף מערכת הפצת מפתחות הנקראת QKD. זוהי שכבה המבוססת על פיזור של רכיבים פיזיים לאורך פריסת התשתית על גבי סיבים אופטיים, כאשר המפתח נוצר בו-זמנית בשני הצדדים. כך שכניסה של רכיב באמצע משמעה שיש מי שניסה להתחבר לתוואי ולאסוף את המידע.
האתגר המרכזי מחייב פיזור של רכיבים פיזיים לאורך תוואי רשת הסיבים, מה שהופך את חברות התשתית למי שימכרו ללקוחות מערך הפצת מפתחות לשכבת הצפנה שמהווה למעשה את שכבת ההגנה הראשונית. ובכך יווצר שוק חדש תחת הכותרת "מערך הפצת מפתחות לצורך הגנת סייבר על גבי רשת התקשורת האופטית".
מדינות המערב דוהרות קדימה ממהרות להאיץ בחברות התשתית המקומיים לסגור את הפרצה, הן באמצעות קביעת מדיניות רגולטורית, הכתבה רגולטורית ודחיפה להקמת תשתיות לאומיות לצורך הפצת המפתחות, והן באמצעות הקצאת משאבים ותקציבים. כמו גם על ידי החמרת תנאי הרישיונות של ספקי התקשורת במדינה.
בראש המובילים במערב ניצבות סינגפור ודרום קוריאה שפרסה רשת טבעות אופטיות באורך של למעלה מ-850 ק"מ, ואחריהן – מדינות האיחוד האירופי, בריטניה וארצות הברית.
בישראל פועלים מספר שחקני תשתיות תקשורת, ובראשן חברת "בזק" המהווה את צינור ההולכה הגדול ביותר במדינה. עליו רוכבות גם ספקיות תשתית קטנות יותר במסגרת "השוק הסיטונאי". אחריה נמצאות חברות כמו HOT, IBC ופרטנר, שכולן ימצאו את עצמן בפני אתגר חדש, הן כדי להגן על עצמן, כחלק מהמענה אותו הן מספקות ללקוחות, והן בעקבות החמרת תנאי הרישיון שלפיהן הן פועלות.
ככל שגופי הביטחון, ובראשם צה"ל, השב"כ והמוסד, מזהים את האיום והסכנה המתקרבת ופועלים כבר עתה למניעתה, כך ייטב. המומחים בתחום יודעים לזהות שכבר היום יש מי שפועל בשיטה של "הקלט עתה – פענח בעתיד", שבה התוקף אוסף את הנתונים כעת ועתיד לפענח אותם בהמשך. דבר שמחזק את הדחיפות במימוש יישומי QKD.
בישראל, כמו במקומות אחרים, סביר להניח שהגוף הממשלתי שיהיה אמון על הטיפול בנושא ימצא עצמו תחת לחץ בין משרד התקשורת, האחראי על תשתיות התקשורת, לבין רשות הסייבר הלאומית וגופי הביטחון. והכל על מנת להגן הן על המידע שברשותם והן על מאגרי מידע לאומיים ועסקיים.
מסלקום נמסר בתגובה: "סלקום בוחנת את החידושים האחרונים בתחום וערוכה טכנולוגית לכל אתגר כפי שיידרש".
דובר צה"ל מסר: "צה"ל, בהובלת חטיבת ההגנה בסייבר, נערך אל מול התפתחות הטכנולוגיה הקוונטית ועוסק בגיבוש פתרונות טכנולוגיים ודרכי פעולה אל מול ההזדמנויות והסיכונים בעידן המחשוב הקוונטי".
בזק ו – IBC לא מסרו תגובה.
















