הרפורמה בתעריפים הסיטונאיים של הסיבים (כולל מחירי השימוש בתשתיות הקרקעיות של בזק) הצפויה להתפרסם בשבועות הקרובים, היא אולי הרפורמה המשמעותית ביותר בשוק התקשורת מזה שנים ארוכות. השוק הנייח שעיקר הפעילות בו בשנים האחרונות היא סביב חדירת הסיבים האופטיים למשקי הבית בישראל, מתנהל למעשה כסוג של אוליגופול מנומנם. שלוש תשתיות אופטיות נפרשו בישראל, רשת בזק, רשת IBC ורשת פרטנר. האחרונה הייתה זו שהחלה לפרוס באופן משמעותי ראשונה, אך כיום היא בעלת הפריסה הנמוכה ביותר, ורשת בזק שהחלה לפרוס האחרונה היא הגדולה בישראל כיום.
בשוק הקמעונאי פועלות למעשה ארבע חברות – בזק הפועלת על גבי הרשת שפרסה ויש לה יתרון מהותי בעיקר באזורים צמודי הקרקע, פרטנר הפועלת על גבי הרשת שלה ובשנה האחרונה גם על גבי רשת בזק, וסלקום והוט הפועלות על גבי רשת IBC. ישנם עוד 2-3 שחקנים קטנים הפועלים בעיקר על גבי רשת בזק בשוק הסיטונאי ואולם מדובר בפעילות זניחה שכמעט ואינה משפיעה על ההתרחשות בשוק.
מחירי הסיבים בישראל דומים בין כל השחקנים בשוק, עם פערים של כ – 20 שקל, בין בזק והוט היקרות יותר, לפרטנר וסלקום, ורמת התחרות נמוכה מאד – אין מבצעי מכירות אגרסיביים, אין מחירי שימור מיוחדים, ובעיקר כמעט ואין מעבר לקוחות משמעותי משחקן לשחקן. כתוצאה מכך ה – ARPU (הכנסה ממוצעת מלקוח) ללקוח סיבים גבוה משמעותית מזה של לקוח נחושת, למרות שבצד העלות לקוח סיבים זול משמעותית למפעיל – היקף התחזוקה נמוך משמעותית ביחס ללקוח נחושת ומופע התקלות נמוך משמעותית, בעיקר בימי החורף הגשומים בהם רשת הנחושת הייתה סובלת מהיקף תקלות עצום. המשמעות היא תרומה משמעותית ביותר לרווחיות העודפת של בזק, עד כדי כך שההשפעה של הרפורמה בטלפונייה ממנה חששו כל כך בבזק נבלעה וקוזזה לחלוטין ע"י המשך חדירת הסיבים ברווחיות עצומה.
אחת הסיבות העיקריות לרמת התחרות הנמוכה היא היעדרם של שחקנים קטנים מחוללי תחרות בתחום. בזק פעלה בחכמה עם השקת רשת הסיבים שלה, והצליחה לייצר מול המשרד מחירים סיטונאיים גבוהים מאד – כ- 82 שקל ללקוח לפני מע"מ, כשהמחיר הקמעונאי עמד בבזק על כ – 100 שקל לפני מע"מ, דהיינו הותיר בידי מפעיל חדש מרווח סיטונאי גולמי של כ – 20 שקל לחודש, כל זאת לפני העלויות שלו (המחיר סיטונאי בנחושת, לשם המחשה, עמד על כ – 45 שקל). לא פלא שלא ראינו כניסה של שחקנים חדשים, וגם אלו שנכנסו נאלצו לגבות מחירים לא תחרותיים, ולספוג הפסדים מהפעילות בתחום.
לפני למעלה שנתיים שכר משרד התקשורת את חברת הייעוץ אקסון במטרה לבחון מחדש את תעריפי השוק הסיטונאי בסיבים ובנחושת. מדובר בעבודה מורכבת, עם אינספור מניפולציות שיכול המפעיל המבוקר להפעיל, כפי שראינו בעבר. אם בזק הייתה מתמידה באסטרטגיות בהן פעלה בעבר יכול להיות שהתוצאה הייתה שונה, אבל למזלנו בזק מצמצה, ומצמצה חזק.
בהסכם סיטונאי וולונטרי שחתמה בזק עם פרטנר, קבעה בזק, לראשונה בהיסטוריה, מחירים הנמוכים משמעותית מהמחירים המפוקחים בשוק הסיטונאי. המחיר בהסכם נקבע על כ – 45 שקל בחודש ללקוח (תחת התחייבות ארוכה וגם לכמויות), כשהמחיר המפוקח באותה עת עמד על 82 שקל. נזכיר כי משרד התקשורת ביקש מיד לקבל לידיו את ההסכם, ובזק נאלצה, כדי להימנע מהתערבות רגולטורית, להפחית וולונטרית גם את המחיר המפוקח ל – 72 שקל לחודש.
המהלך של בזק, הפיח רוח חזקה במפרשים של עבודת אקסון ומשרד התקשורת, ובזמן הקרוב צפויים להתפרסם המחירים החדשים שנקבעו לשימוע. במשרד גם הודיעו שהמחירים החדשים יאומצו מייד ואם יהיה צורך בעקבות השימוע הם יתוקנו בהמשך. הפעם, כך נראה, נגמרו לבזק התרגילים והיא מתנהלת כמעט בהכנעה, ללא עבודה מקדימה מאחורי הקלעים, בהמתנה לפרסום השימוע. אם אכן ההערכות המוקדמות נכונות, והמחירים הצפויים להתפרסם יהיו נמוכים משמעותית מהמחיר המפוקח כיום, וכנראה קרובים מאוד למחירים הסיטונאיים בנחושת, צפויה רעידת אדמה משמעותית בתחרות בתחום הסיבים. בזק אמנם תאבד רק כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה כתוצאה ישירה של ההפחתה של המחיר הסיטונאי, ואולם הדרמה האמיתית צפויה דווקא בשוק הקמעונאי.
הפחתה משמעותית של המחיר הסיטונאי תפיח רוח חדשה בתחרות המנוונת הקיימת היום בתחום הסיבים. ההפחתה תדחוף חזק מאוד את הפעילות של השחקנים הקיימים המשחקים על רשת בזק, אבל יש בה גם לראשונה פוטנציאל משמעותי להביא לכניסה של שחקנים חדשים כפי שראינו בשוק הסיטונאי בנחושת. נזכיר כי בתקופת השיא, היו למעלה מ – 600 אלף קווי נחושת סיטונאיים על גבי רשת בזק, ובשלב מסוים חששו בבזק כי יהיו יותר לקוחות סיטונאיים מקמעונאיים על הרשת.
בסיטואציה כזו, השחקנים הקיימים, ובראשם בזק, לא יוכלו להיות אדישים יותר לתחרות המתפתחת ואין ספק שנראה ירידת מחירים, אפילו דרמטית גם בבזק וגם אצל האחרים. אם לקוח סיבים קיים משלם היום בבזק 160 שקל לחודש על קו ברוחב פס 1 גיגה כולל רכיב ה – ISP, מחיר סיטונאי של 40-45 שקל עשוי להביא למחירים קמעונאיים של 60-70 שקל בחודש אצל שחקנים קטנים שישחקו על גבי רשת בזק – מחיר המשקף הנחה של 60% אחוז ויותר ביחס למחיר הקמעונאי של בזק כיום. בזק, ויתר השחקנים, יאלצו לשחק באופן אגרסיבי יותר גם בזירת ההרכשה וגם בזירת השימור, וירידת מחירים גורפת תהיה בלתי נמנעת. בנוסף, צפוי שנראה שינויים מהותיים במפת השוק, כשבזק והוט יתחילו לאבד נתחי שוק משמעותיים לטובת השחקנים הקטנים, בדומה למה שראינו בשוק האינטרנט המהיר על גבי נחושת עד לפני מספר שנים. ההשפעה של התחרות בתחום הקמעונאי על בזק תהיה משמעותית הרבה יותר מההשפעה הישירה של הפחתת המחירים הסיטונאיים. אם אמרנו שההשפעה הישירה על הכנסות בזק צפויה להסתכם בכמה עשרות מיליוני שקלים בשנה בלבד, הרי שההשפעה העקיפה על המחירים הקמעונאיים בבזק עשויה להביא לפגיעה משמעותית הרבה יותר בהכנסות בזק ולצמצם את הרווחיות העודפת של החברה.
הפעם נראה שמשרד התקשורת, ובעיקר שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי, נחוש להביא את בשורת התחרות לשוק הסיבים בישראל. קרעי מבין שהפחתת המחירים בשוק הסיטונאי היא הדבר היחידי שנותר לו ביד אם הוא רוצה לסיים את הקדנציה הראשונה שלו כשר בהצלחה.
בשעה שיוקר המחייה בישראל מרקיע שחקים, וכל יתר משרדי הממשלה נכשלים בהתמודדות עם התופעה, במשרד התקשורת לא מתכוונים הפעם לפספס את ההזדמנות המשמעותית להביא להגברת התחרות ולירידת מחירים משמעותית. הכישלון של המשרד בהתמודדות עם הרווחיות העודפת של בזק עד כה, רק מגביר עוד את המוטיבציה במשרד להשלים את המהלך בהצלחה הפעם.
















