כפר עקב, שכונה פלסטינית בצפון ירושלים, הפכה לסמל הבולט ביותר לאתגרים העומדים בפני פרויקט התמרוץ של משרד התקשורת לפריסת סיבים אופטיים. למרות המאמצים הממשלתיים, הסיכויים שחברות קבלניות יגשו למכרז לפריסת תשתיות תקשורת מתקדמות באזור זה נמוכים ביותר. מבחינת המשרד, הדרך היחידה לבדוק זאת היא באמצעות מכרז שיוכיח כי אין קבלנים המוכנים להיכנס לשכונה.
כפר עקב הפך לסמל מכיוון שבשני המכרזים האחרונים לתמרוץ, איש לא רצה להתקרב לשם. כלומר, אף קבלן או מפעיל אינו מעוניין להיכנס לאזור זה. פורמלית, הכפר מסופח לירושלים, אך בפועל הוא נשלט על ידי מהגרים ומשפחות ערביות מכל רחבי יהודה ושומרון. בהמשך נסביר את המציאות המורכבת ומדוע אין סיכוי שמישהו יתמודד שם, אך למשרד התקשורת אין אפשרות לוותר על האזור. המשרד מקווה שאולי קבלן ערבי כלשהו יסכים לקחת את הפריסה באזור, גם אם יציע הצעה גבוהה במכרז.
בכל מקרה, המשרד זקוק להוכחה שאיש אינו רוצה להתמודד על האזור, אך הסיכוי שיהיו מתמודדים הוא נמוך מאוד. להבדיל, הסיכוי להתמודדות בכפר כמעט ואינו קיים, אך הוא דומה לאזורים כמו שכונת מאה שערים למשל, או שכונות חרדיות באשדוד, שגם בהם הסיכוי להיכנס ולפרוס הוא אפסי בשל התנגדות התושבים.
מה יעשה המשרד במצב שבו יישארו לו כמה אלפי משקי בית שלא ניתן לפרוס בהם? אחת החלופות הרלוונטיות היא לאפשר חיבור באמצעות פתרונות אלחוטיים רחבי פס. לקוח שירצה אינטרנט מהיר יוכל לקבל אותו באמצעות נתב הפועל על דור 5 בסלולר או פתרונות כמו של חברת סיקלו באמצעות גלים מילימטריים. פריסת סיבים בכוח במאה שערים או בכפר עקב לא תצלח. ללא פתרון כזה, האזורים יישארו ללא אינטרנט רחב פס, או שיישארו על תשתית הנחושת בלבד.
במשרד התקשורת התעקשו בעבר שלא לאפשר פריסה באמצעות פתרונות אלחוטיים. בהתחלה זה היה מובן וברור, כי המשרד רצה שהפריסה תהיה מבוססת סיבים אופטיים. אולם במציאות של היום, ספק אם תהיה דרך אחרת.
החדשות הטובות הן שבאזורים שנותרו, בזק מוכנה להמשיך ולפרוס אם רק המשרד יתיר לה. זה יחייב גם פתרון יצירתי משפטי, כי המדיניות היא להעדיף שחקנים מתחרים על חשבון בזק. לאחר המכרז, ובהתאם לתוצאותיו, המשרד יצטרך להחליט כיצד הוא ממשיך והאם יאפשר פתרון לאינטרנט רחב פס באמצעות פתרונות אלחוטיים במקומות שייוותרו, ומה מתוך האזורים שנותרו תוכל לקחת בזק.
הסיבות לאי-רצון הקבלנים להיכנס לכפר עקב מורכבות ומשקפות את המציאות הסבוכה של ירושלים המזרחית. מדובר במיקום גיאוגרפי בעייתי; כפר עקב ממוקם מעבר לגדר ההפרדה, מה שמקשה על הגישה ומעלה את עלויות הביצוע. המתיחות הביטחונית באזור מרתיעה חברות מלשלוח עובדים ולהשקיע בתשתיות. בנוסף, חלק ניכר מהבנייה בכפר עקב נעשה ללא היתרים מסודרים, מה שמקשה על תכנון ופריסה של תשתיות.
נוסף על כך, המעמד המשפטי המורכב של השכונה מעלה חששות בקרב חברות לגבי ההשקעה ארוכת הטווח, וכמובן גם מקשה על גביית תשלומים עבור שירותי אינטרנט באזור זה.
















