ההחלטה על סגירת רשת הנחושת של בזק אינה צפויה להשפיע באופן משמעותי על הדוחות הכספיים של החברה. רשת הנחושת כבר מופחתת באופן קבוע מדי שנה, וההפחתה אמורה להסתיים פחות או יותר במקביל למתווה שקבע משרד התקשורת. מבחינה זו, בזק כבר נערכה למהלך זה מבעוד מועד.
לגבי חברת הוט, קשה לקבוע את ההשפעה המדויקת, היות שהחברה אינה ציבורית. עם זאת, מבחינה חשבונאית, סביר להניח כי גם היא תידרש לבצע מהלך דומה של הפחתת רשת הנחושת שלה.
סוגיית שליפת הרשת הישנה מעוררת שאלות משמעותיות. סביר להניח כי בזק והוט יעלו השגות על כך במסגרת השימוע שפורסם אתמול. נזכיר כי שתי החברות יידרשו לשלוף את תשתית הנחושת (או הקואקס בכבלים) הישנה כתנאי לסגירתה. משרד התקשורת אינו מוכן להתיר השארת כבלי נחושת ברחובות שלא לצורך. משמעות הדבר היא שבזק תצטרך לשלוף נחושת לא רק מהאדמה, אלא גם מעמודים. העמודים יוכלו להישאר רק אם הם משמשים לפריסת סיבים אופטיים.
המשרד מעוניין שבזק תסיר את העמודים במקביל, בדומה למה שמתרחש עם חברת החשמל, אשר ברשויות מקומיות מטמינה באדמה קווי חשמל ככל הניתן, בתיאום עם הרשות המקומית. זהו פרויקט מורכב שטומן בחובו אתגרים לוגיסטיים וכלכליים משמעותיים עבור בזק.
אמנם בזק עשויה ליהנות ממכירת הנחושת, אך היות שמדובר בכבלים ישנים למרחקים קצרים יחסית, כמות הנחושת שתישלף אינה משתווה לכמויות שבזק שלפה בעת המעבר לרשת ה-NGN (Next Generation Network). לפיכך, התמורה הכספית מהמכירה תהיה מבורכת, אך בבזק אין מתייחסים אליה כרגע כאל מקור הכנסה משמעותי.
נקודה חשובה נוספת היא ההחלטה של משרד התקשורת שלא להתערב בתעריפים של לקוחות העוברים מנחושת לסיב באינטרנט. בעוד שלקוחות טלפוניה לא יחוו שינוי בתעריפים, לקוחות אינטרנט שיעברו או ייאלצו לעבור לסיב, עשויים לשלם כמה עשרות שקלים יותר.
עולה השאלה מדוע המשרד אינו מחייב את בזק למכור חבילת אינטרנט של 100 מגה-ביט לשנייה על גבי סיב במחירים זהים לאלו של הנחושת. ההסבר לכך הוא שהפער במחיר בין הנחושת לסיב אינו גדול, ובזק מציעה קצבים של עד 300 מגה-ביט לשנייה על גבי סיב. לפיכך, לכאורה אין טעם בהתערבות רגולטורית. יתרה מזאת, מעבר כזה עשוי לעודד צרכנים לשקול מחדש את בחירת ספק האינטרנט שלהם, דבר התורם לתחרות בשוק.
בנוסף, המשרד החליט שלא לחייב את בזק לשאת בעלות ההתקנה ולחבר את הלקוחות המנותקים מנחושת העוברים לסיב על חשבונה. גם כאן, המשרד העדיף להשאיר זאת לכוחות השוק. אילו היה מחייב את בזק לשאת בעלויות אלו, היה הדבר עלול לכבול את הלקוחות לחברה. במקרה שהלקוח ייאלץ לשאת בעלות ההתקנה, הוא יהיה פתוח לקבל הצעות מחברות אחרות שאינן גובות דמי התקנה, או שהתחרות כבר הייתה גורמת לבזק להציע את ההתקנה בחינם.
לפי נתוני משרד התקשורת, נכון להיום, כ-86% מהבתים בישראל כבר מחוברים לרשת סיבים אופטיים. המעבר המלא לסיבים אופטיים צפוי להסתיים עד שנת 2026, בהתאם למתווה שקבע המשרד.
מבחינה סביבתית, המעבר לסיבים אופטיים צפוי להפחית את צריכת האנרגיה של רשתות התקשורת בכ-30% עד 40%, לפי הערכות של המשרד להגנת הסביבה. זאת בשל היעילות האנרגטית הגבוהה יותר של הסיבים האופטיים לעומת כבלי הנחושת.
















