בכיר בשוק הסלולר חושף בשיחה מקיפה את המכשולים המשמעותיים העומדים בפני חברות הסלולר בישראל בהקמת אתרים חדשים ובשיפור הכיסוי הסלולרי. בשיחה ארוכה ומפורטת, הגורם הבכיר מתאר את האתגרים הבירוקרטיים והרגולטוריים המעכבים את התפתחות התשתית הסלולרית במדינה, ומציע פתרונות מעשיים לשיפור המצב, רגע לפני שהצוות הבינמשרדי מפרסם את המלצותיו.
"חלק חשוב בקיצור תהליכים בהקמת אתרים סלולריים נעשה עוד בצוות הקודם דרך חוק ההסדרים", פותח הבכיר. "קיבלנו כמה דברים שמאוד עוזרים לנו ומוערכים היום בתעשייה, כמו פטור מהיתר וקיצור תהליכים. אין ספק שזה מאוד עוזר, אבל זה לא מספיק".
הבכיר מסביר כי הפטורים הקיימים מאפשרים הקמת אתרים בגובה של עד 6 מטרים על גגות, ללא צורך בהגשת בקשה להיתר לוועדה המקומית. "זה קיצור משמעותי של הליכי תכנון ובנייה, ואנחנו מאוד מוקירים את זה", הוא אומר. "אבל הפטורים האלה פשוט לא מספיקים".
אחת הבעיות המרכזיות שעלו בשיחה היא חוסר הנגישות למבני הדיור הממשלתי. "יש אבסורד מאוד גדול", טוען הבכיר. "המדינה מאלצת ומעודדת אותנו להקים אתרים, אך לא מעמידה לרשות חברות הסלולר את התשתית הלאומית. כל המבנים של הדיור הממשלתי יכולים לתת פתרון נפלא בתוך הערים, שזה המקומות שבהם עיקר הבעיות שלנו".
הבכיר מתאר מקרה קונקרטי בבני ברק: "הדיור הממשלתי רוצה לשכור שטח והתנאי הוא שיפרקו את האנטנה מהגג. הגשנו למשטרה רשימות מפורטות היכן אנחנו רוצים להקים אתרים והם פשוט לא מתייחסים גם כשהם מקבלים הוראה מפורשת ממינהל הדיור הממשלתי ויש החלטת ממשלה מפורשת".
בנוסף, הבכיר מצביע על הצורך בהרחבת הפטורים הקיימים. "אנחנו מבקשים פטור מהיתר להשתלבות בתשתית עירונית קיימת", הוא מסביר. "היום, אם יש עמוד של העירייה או נתיבי ישראל ואני רוצה להשתלב עליו, מעבר להסכמה של הגורם הרלוונטי, אני צריך ללכת להליך של היתר בנייה. אלה הליכים ארוכים ומסורבלים, וזה מיותר".
הבכיר מציע גם לחייב הקצאת מקומות לאתרים סלולריים כבר בשלב התכנון של שכונות חדשות. "כמו שהיום חובה לתכנן איפה עובר הביוב והחשמל כשבונים שכונה חדשה, לדעתנו צריך כבר מראש לקבוע שחובה לציין מיקומים של אנטנות סלולריות", הוא אומר.
אחד הנושאים המטרידים ביותר, לדברי הבכיר, הוא פירוק אתרים קיימים. "החברות מפרקות ביחד עשרות אתרים בשנה לפי דרישות של בעלי נכסים פרטיים וגופים ציבוריים", הוא מתריע. "היום מנהל מקרקעי ישראל או כל גוף ציבורי יכול לבקש מאיתנו לפרק אתר בלי להציע לנו חלופה. זאת אומרת שהיה לי שירות, ויכול להיות שאני אשאר בלי שירות ואף אחד לא חייב לתת לי חלופה".
הבכיר מבקר בחריפות את הרעיון להשתמש בעמודי חברת החשמל כפתרון. "זו הבדיחה הכי גרועה בכל הדיבור על תשתיות סלולר", הוא אומר. "יש לנו אתרים על עמודי חשמל, זה לא איזו המצאה חדשה. אבל זו הצרה הכי גדולה שיש לחברות הסלולר – אלה אתרים שלא ניתן לטפל בהם בשוטף".
הוא מסביר כי הטיפול באתרים אלה תלוי בלוחות הזמנים של חברת החשמל, ולעתים נדרשת המתנה של שנה וחצי להשבתת קו חשמל כדי לבצע עבודה. "חוץ מזה אין לנו שום שליטה במחירונים של חברת חשמל", הוא מוסיף. "הם שלחו לנו השנה הודעה חד צדדית שמעלים את כל התעריפים של הטיפול באתרים, בחלק מהאתרים ב-50% ובחלק ביותר. יש לנו מקרים שהקמנו אתרים על עמודי חשמל, אבל לחבר אותם לחשמל לקח לנו חודשים".
בהתייחס לסוגיה זו אמר גורם המקורב לפרוייקט חח"י כי "התוכנית של חח"י בתחום הסלולר מתייחסת לרשת החלוקה ולא לרשת ההולכה ששם התחזוקה והתפעול יותר מורכבים. רשת החלוקה נמצאת תחת שליטה של חח"י וניתן לעבוד בה גם תחת מתח ולכן חשובה ההבחנה".
הבכיר מדגיש כי הוצאת היתר בנייה לאתר סלולרי בישראל היא תהליך ארוך במיוחד. "להוציא היתר בנייה במדינת ישראל זה תהליך שלוקח בממוצע בסלולר בין שנה וחצי לשנתיים וחצי", הוא אומר. "זה לא עולה בקנה אחד עם הקצב של התפתחות המצופה מאיתנו ברשתות".
בהשוואה לעולם, הבכיר טוען כי ישראל חריגה בכמה היבטים. "למשל, בבריטניה יש פיקוח ממש, בלי קשר אם זה נכס פרטי או נכס של המדינה, על נושא עלויות השכירות של אתרים סלולריים", הוא מסביר. "באירופה, באנגליה במיוחד, זה ברור שאתה משתלב בתשתית של המדינה".
















