בזק מציבה יעדים ל-2029 – אבל מתנערת מהם מראש
לא תחזית, לא התחייבות, לא אחריות: אז למה בכלל לפרסם יעדים?
קבוצת בזק עשתה מהלך חריג ביום חמישי האחרון. יש שיאמרו שזה מהלך יחצנ"י של אחיזת עיניים פיננסית, אחרים יגדירו אותו כמהלך לגיטימי של שקיפות. החברה פרסמה את יעדיה לשנת 2029, ופירטה מהם יעדי ההכנסות שלה, ה-EBITDA וההשקעות, ארבע שנים מהיום.
היעדים נדמים לרגע כתחזית של החברה, אבל, ופה האבל הגדול, זו לא תחזית אלא יעדים. בתחתית העמוד ציינה בזק כי "אין כל ודאות כי יעדי הקבוצה יתקיימו באופן מלא או חלקי, והסטייה בין התוצאות וביצועי הקבוצה בפועל ליעדים עשויה להיות משמעותית ומהותית". עוד הוסיפה החברה כי "יעדים אינם מתיימרים להיות תחזיות ויש לקוראם ככאלה".
נשאלת השאלה, אם זו לא תחזית אלא רק יעדים, איזה ערך יש בפרסומם. מה יקרה אם החברה לא תעמוד ביעדים האלה? מה אם יש מי שיבחרו להשקיע בחברה על סמך היעדים ויתאכזבו?
ובכן, התשובה היא שלא יקרה כלום, מכיוון שאלו יעדים – מונח חסר משמעות בדיני ניירות ערך. האם יש פה בעיה? כנראה שבמובן המשפטי הצר לא, אבל אם כך, למה לפרסם אותם מלכתחילה.
היעדים עצמם: צמיחה צנועה מול ציפיות גדולות
נניח לרגע בצד את השאלות המשפטיות והמוסריות ונסתכל על היעדים עצמם. בזק קובעת כי היעד שלה הוא לצמוח בארבע השנים הקרובות בכ-800 מיליון שקלים בהכנסות הליבה, צמיחה של 2.4% לשנה, ולצמוח ברווחיות (EBITDA) בכ-600 מיליון שקלים, צמיחה של כ-3.8% בשנה.
אם זו הצמיחה, אז על מה כל המהומה? פקדון או קרן כספית צפויים, ככל הנראה, להניב תשואה גבוהה יותר בארבע השנים הקרובות. עניין זה מחדד עוד יותר את השאלה מדוע היה חשוב לבזק לפרסם יעדים כל כך לא מרשימים.
לאחרונה הופיע יו"ר החברה, תומר ראב"ד, בכנס כלכליסט ואמר כי להערכתו מניית בזק תכפיל את עצמה בשנים הקרובות. אם נאמין ליעדיה של בזק, ה-EBITDA של החברה יצמח בארבע השנים הקרובות בכ-16% במצטבר.
בזק נסחרת כיום בשווי של כ-21 מיליארד שקלים, ואם תכפיל את עצמה תגיע לשווי של 42 מיליארד שקלים. כלומר, על פי יו"ר החברה, עלייה של 16%, או 600 מיליון שקלים, ב-EBITDA תביא לעלייה של 21 מיליארד שקלים בשווי החברה.
אין ספק שאם זה יקרה, מדובר יהיה בלא פחות מנס כלכלי. בזק מייצרת כיום EBITDA של כ-3.7 מיליארד שקלים, והם הביאו אותה לשווי של 21 מיליארד שקלים, אבל מכאן והלאה יספיקו רק 600 מיליון שקלים נוספים ב-EBITDA כדי לייצר שווי נוסף של 21 מיליארד שקלים.
נס פח השמן אאוט. מעכשיו אמרו נס פח ה-EBITDA.
















