ההכרעה מתקרבת: במשרד התקשורת נוטים להקלה משמעותית בהפרדה המבנית בבזק
לאחר פרסום הקול הקורא ולאחר שבזק הציגה למשרד את עמדתה, בליווי חוות דעת, מסתמן כי הכיוון הנבחן קרוב יותר להקלה רחבה במודל ההפרדה המבנית מאשר למודל של הפרדה פונקציונלית. עם זאת, במשרד לא צפויים לוותר על מגבלות ופיקוח, בניסיון לצמצם את החשש מפגיעה בתחרות
לאחר פרסום הקול הקורא של משרד התקשורת ולאחר שבזק הציגה בפניו את עמדתה, בליווי חוות דעת, מסתמן שינוי מסוים בעמדת המשרד, ונראה כי בשלב זה הוא נוטה להקלה משמעותית בחובת ההפרדה המבנית, במתווה הקרוב יותר לחלופה של ביטול ההפרדה מאשר למודל של הפרדה פונקציונלית. עם זאת, ההערכה היא כי המשרד לא יאמץ ביטול מלא של המגבלות, אלא ינסה לעצב מנגנון פיקוח חלופי שיכלול חובות אי-אפליה והגבלות נוספות, כדי לצמצם את החשש מפגיעה בתחרות.
נזכיר כי הדרג המקצועי במשרד https://zmanavir.co.il/article/32039 נטה להעדיף את מודל ההפרדה הפונקציונלית, אולם כעת מסתמן כי המתווה שהוצע ליישומו נתפס כמרחיק לכת, וכי אם יוחלט להמשיך בכיוון זה, יידרשו בו התאמות מסוימות.
בקול הקורא שפרסם המשרד הוצגו שלוש חלופות מרכזיות לבחינה מחודשת של המודל הקיים: ביטול מלא של ההפרדה המבנית, הפרדה פונקציונלית והפרדת בעלות על התשתית הפסיבית. במשרד מבהירים כי הבחינה המחודשת נעשית על רקע השינויים שחלו בשוק התקשורת הנייחת, המעבר לסיבים אופטיים והשאיפה לעבור מתחרות המבוססת על רגולציה סיטונאית לתחרות מבוססת תשתיות.
שלוש חלופות על השולחן, אך לא כולן שוות בעיני בזק
חלופה א' היא ביטול מלא של ההפרדה המבנית, מהלך שלפי המסמך עשוי לאפשר אינטגרציה מלאה בין חברות הקבוצה, חיסכון תפעולי וייעול ארגוני. מנגד, גם במשרד מזהירים כי מהלך כזה עלול להגדיל את כוח השוק של בזק והוט, לפגוע במתחרים ולחייב חובות אי-אפליה ופיקוח מחמיר על התשומות הסיטונאיות.
חלופה ב', ההפרדה הפונקציונלית, מוגדרת במסמך כמודל מחמיר יותר מהמצב הקיים. היא כוללת יצירת יחידה או תאגיד סיטונאי נפרד לחלוטין בתוך הקבוצה, עם הנהלה נפרדת, מערכות תמריצים נפרדות, מערכות IT נפרדות, כוח אדם נפרד ומגבלות על העברת מידע בין המקטע הסיטונאי למקטע הקמעונאי. במשרד עצמם מציינים כי מדובר במודל עתיר מורכבות, הדורש השקעה רגולטורית גבוהה ומשאבים משמעותיים לאכיפה.
בזק, מצדה, הבהירה למשרד כי מבחינתה חלופה ב' אינה ריאלית ואף מהווה צעד לאחור ביחס למצב הקיים. אחת הנקודות המרכזיות שלפי ההערכות הצליחה החברה להמחיש למשרד היא המורכבות הרבה הכרוכה במהלך כזה: הקמת יחידה או חברה נפרדת, על כלל מערכות המידע, תהליכי העבודה, כוח האדם וממשקי התפעול הנדרשים, עשויה להימשך שנים ולחייב התמודדות עם אתגרי IT כבדים במיוחד.
חלופה ג', הפרדת בעלות על התשתית הפסיבית, היא המהלך הדרמטי ביותר מבין שלוש החלופות שהוצגו. לפי המסמך, מדובר בהפרדת הבעלות על נכסי התשתית הפסיבית – בהם גובים, עמודים, תעלות וקנים – והעברתם לגוף עצמאי שאינו קשור לבעלים הנוכחיים. במשרד מציינים כי היתרון המרכזי של חלופה זו הוא עידוד תחרות מבוססת תשתית באופן מיטבי, משום שהיא אמורה להבטיח גישה שווה למפעילים ולנטרל את התמריץ הכלכלי להפליה מצד קבוצת האם. מנגד, גם המשרד מבהיר כי מדובר בחלופה מורכבת במיוחד, הכרוכה בעלויות גבוהות, בהערכת שווי, בסיכון לפגיעה בתמריצי השקעה בטווח הקצר ובצורך בפיקוח על הגוף החדש.
השאלה כבר אינה אם לשנות, אלא כיצד לפקח לאחר השינוי
המשמעות היא שהדיון במשרד התקשורת הולך ומתמקד לא רק בעצם שאלת ביטול ההפרדה, אלא בעיקר במבנה הפיקוח שיחליף אותה אם אכן תתקבל החלטה להקל במודל הקיים. גם במסמך הרשמי של המשרד נכתב במפורש כי אם ההפרדה המבנית תבוטל, יהיה צורך לבחון אילו חובות רגולטוריות חלופיות יש להטיל, ובהן חובות אי-אפליה, הפרדה חשבונאית מורחבת או מנגנונים תפעוליים דומים, כדי למנוע ניצול כוח שוק.
לכן, לפחות בשלב הזה, נראה כי הכיוון שנבחן אינו אימוץ של חלופה א' במלואה ובגרסתה הנקייה, אלא מתווה ביניים: הקלה רחבה יותר בהפרדה המבנית, לצד מנגנוני פיקוח רכים יותר מאלה הגלומים במודל של הפרדה פונקציונלית.
אחת הסוגיות המרכזיות שעולות מן הדיונים היא האם התחרות בשוק אכן משוכללת דיה והאם בזק מנצלת את כוחה לרעה במסגרת מדיניות השוק הסיטונאי. זו כבר שאלה מורכבת יותר מבחינת המשרד. על פני הדברים, לא נראה כי בזק מפרה באופן בוטה את כללי הרגולציה או פועלת באופן ישיר נגד מתחרותיה, ולכן נשאלת השאלה אם נכון לבחור במהלך כבד ומורכב כמו הפרדה פונקציונלית, שהחזרה ממנו קשה ומסובכת, או שמא עדיף ללכת למתווה מרוכך יותר, הקרוב לחלופה א', שאותו ניתן יהיה להקשיח בעתיד אם יתברר כי תנאי השוק השתנו לרעה.
