מקורות בתעשייה טוענים שמה שעומד מאחורי הסירוב של חברות הסלולר בישראל לחבר אתרים סלולריים ב – XGS-PON (הגרסה המשודרגת של ה – GPON שמסוגלת לספק 10 גיגה סימטרי), הוא לא אחר מאשר הרצון שלהם להבטיח שהשירותים ללקוחות הפרטיים לא ייפגעו כתוצאה מעומס יתר. לדברי אותם מקורות ככל שהמפעילים הסלולריים יחברו אתרים ב – XGS-PON המשמעות היא השקעות הרבה יותר גדולות ברשת הפרטית כדי שתוכל לעמוד בעומסים, וכרגע הן לא ממוקדות בכך.
לדברי מקורות בשוק, חברות התשתית וחברות הסלולר ממוקדות כרגע בפריסת סיבים בשוק הפרטי היות וזה השוק שצומח ובו יש כרגע הכי הרבה ביקוש. כניסה לשוק העסקי מחייבת אותם בהיערכות נפרדת ולפני שהם יבצעו את ההשקעות, הם יעדיפו להשקיע בדברים אחרים לפני שישקיעו ב – XGS-PON לאתרים. אבל בחשיבה לטווח ארוך, נראה יותר ויותר מפעילים שעוברים לטכנולוגיה מפני שהיא הרבה יותר כדאית כלכלית, ומבחינת ביצועים אינה נופלת מטכנולוגיות מתחרות כמו אתרנט. בהיבט הטכנולוגי אין שוני בין חיבור לקוחות עסקיים ואתרים סלולריים באמצעות XGS-PON או באמצעות רשת תקשורת IP.
בטכנולוגיית XGS-PON קיימים מנגנוני QOS הדומים למנגנונים הקיימים ברשתות IP מבוססי ראוטרים. קיימים 3 צרכים לחברות התקשורת: חיבור לקוחות פרטיים, חיבור לקוחות עסקיים, וחיבור אתרים סלולריים. כמו כן, קיימים שיתופי מסחר בין החברות.
חברת בזק מחברת לקוחות פרטיים של פרטנר ושל כל השחקנים הפועלים בשוק הסיטונאי, וחברת IBC מחברת ללקוחות של סלקום והוט. בזק תשיק רק בשנה הבאה רשת XGS-PON בקצב של 25 גיגה ולא ברור האם בכוונתה לספק את השירות ללקוחות עסקיים ולחברות סלולריות. IBC לעומת זאת בונה את הרשת כדי לספק בעתיד הקרוב שירותים גם ללקוחות עסקיים. מתברר שהחברות מחברות רק לקוחות פרטיים באמצעות טכנולוגיית XGS-PON, אבל לא לקוחות עסקיים ואתרים סלולריים.
קיים מעבר מסיבי של לקוחות מנחושת לסיבים, ומעבר לטלוויזיה על האינטרנט. במצב נורמלי, החברות היו מחברות גם לקוחות עסקיים ואתרים סלולריים לרשת XGS-PON, אבל במעבר הנ"ל, החברות לא היו מספקות את הרוחב הנדרש ללקוחות, והיו פוגעות באיכות של לקוחות קיימים. זו הסיבה שהחברות מעדיפות כרגע לא לערבב בין "חלב ובשר" ולהתמקד בשוק הפרטי.
