בשבוע שעבר פרסם משרד התקשורת שימוע בנושא המחירים הסיטונאיים בשוק התקשורת ורצונו למנוע העלאת מחירים בשוק זה. הסיבה לשימוע היא שכל שנה המחירים הסיטונאיים כולל סיטונאי פסיבי מתעדכנים אוטומטית על בסיס מדד המחירים לצרכן, ועל בסיס תחזית ביקושים. המשרד החליט שהשנה כדי למנוע העלאה במחירים הסיטונאיים הוא מצמיד אותם רק למדד ולא לתחזית הביקושים היות והוא צופה שיעודכנו עד תום הרבעון הראשון 2024 אז הוא אמור לפרסם את המחירים הסיטונאיים המעודכנים כולל שוק סיטונאי פסיבי.
מבלי להיכנס לדקויות, נגיד שהתנהלות שבה אגף כלכלה מוציא שימוע ודורש תשובה תוך פחות מ – 5 ימים, היא לא פחות מתמוהה. המחירים מעוכבים על ידי המשרד כבר למעלה משנה, אז מה קרה פתאום? רק באגף כלכלה חסרים מילואימניקים? אבל זה סיפור נפרד, הקשור לחלק מהדמויות המובילות את אגף הכלכלה.
כפי שניתן להבין השימוע הכעיס מאוד חלק מספקיות האינטרנט המתחרות בבזק והתגובות שנשלחו למשרד חריפות ומשקפות תסכול עמוק. הן מבקרות בחריפות את העיכוב המתמשך בקביעת מחיר סיטונאי חדש לשירותי תשתית האינטרנט בסיבים אופטיים.
בחלק מהתגובות נכתב כי חלף כמעט שלוש שנים מאז השיקה בזק את שירותי הסיבים האופטיים המתקדמים שלה, אולם משרד התקשורת טרם עדכן את התעריפים הסיטונאיים בהתאם. לא סביר שלוקח כל כך הרבה זמן לקבוע מחיר חדש, כתבו.
עוד טוענים כי מחדל זה תרם ליצירת אוליגופול חסר תקדים בשוק התקשורת הישראלי, בו השתלטו ארבע חברות גדולות – בזק, פרטנר, סלקום והוט – על השוק באופן מוחלט.
זאת ועוד, נחשפו הסכמים בין בזק לפרטנר ובין בזק לסלקום, הקובעים מחירים סיטונאיים נמוכים בהרבה מהמחירים הרשמיים בתקנות, ויש אינדיקציות שהסכם סלקום-IBC נמוך בהרבה, כנראה בשל עובדה זו.
לטענת הספקיות, מצב זה יוצר יתרון תחרותי בלתי הוגן עבור החברות הגדולות, ופוגע קשות הן בצרכנים והן ביכולתם של ספקי תקשורת קטנים יותר להתחרות. הסכם בזק פרטנר שנחתם ופורסם לפני כשנה, קבע מחיר של 42 שקל לחודש לקו. המחיר הסיטונאי החל כרגע בתקנות הוא 82 שקל לקו, בזק הורידה אותו ביוזמתה ל – 72 שקל – הוזלה שולית מבחינתה. פרטנר משלמת 42% פחות מהמחיר שבזק קבעה לשאר הספקים – המתחרים האמיתיים. וזאת לפני שלוקחים בחשבון שלפרטנר תשתית עצמאית בבניה הרוויה. ברור לכל שפרטנר תשתמש בתשתיות בזק רק באיזורים שאינם בניה רוויה ולמעשה המחיר שנקבע בהסכם, מתאים לעלות ייצור גבוהה מהממוצע – לכן ברור שהמחיר הסיטונאי הממוצע צריך להיות עוד נמוך בהרבה.
בנוסף הם אינם יכולים להסכים לכך שהמשרד בוחר דווקא עכשיו לטפל בנושא הפחות חשוב, הרשת המסורתית ולא להרחיב את התיקון לשירותי ה – BSA בסיבים, תוך המשך התבססות על מנגנון ה – Benchmark שהוא קבע בעצמו כמנגנון שחל בקביעת המחיר בנקודת המוצא.
לשיטתם יש לבצע את הדבר המתבקש ולקבוע שהמחיר הסיטונאי לסיבים יעמוד על מחירי הסכם פרטנר בזק עד אשר יקבע אחרת בשימוע. שכן בינתיים הציבור בישראל משלם הרבה יותר ממה שצריך היה, בזק מרוויחה רווח עצום ובעיקר משום שיש מחיר שוק סיטונאי של קונה מרצון ומוכר מרצון. הסכמים בזק פרטנר וסלקום IBC. אין Benchmark טוב מזה.
משרד התקשורת הגיב לפניות וטען כי אכן מתוכנן שימוע בנושא עדכון המחירים הסיטונאיים לסיבים, אולם הדבר נדחה בשל המצב הביטחוני והמחסור בכוח אדם.
יחד עם זאת, המשרד לא הסביר מדוע בחר דווקא עכשיו לעדכן את המחירים הסיטונאיים לשירותים ברשת הנחושת הישנה והפחות רלוונטית, במקום לתקן קודם את המצב הבעייתי בשוק שירותי הסיבים.
נדגיש בשולי הדברים שבזק הודיעה לספקיות האינטרנט ולמשרד התקשורת שאין בכוונתה לעדכן את מחירי השוק הסיטונאי כולל בשוק הסיטונאי פסיבי.
