בזק מאותתת לשוק: הרכישה העצמית כבר אינה מהלך חד-פעמי
אחרי שהשלימה השנה רכישה עצמית של 150 מיליון שקל, בזק מאמצת מסגרת עקרונית של עד 800 מיליון שקל עד סוף 2029. האם החברה מזהה הזדמנות ערך, או שלמרות היציבות בתוצאות והמשך ההתחזקות בפעילות הסיבים, חלק משמעותי מהשיפור כבר מגולם במחיר המניה
בזק מאותתת לשוק ההון כי רכישה עצמית של מניותיה כבר אינה אירוע חד-פעמי מבחינתה, אלא כלי נוסף להחזרת ערך לבעלי המניות לצד מדיניות הדיבידנד הקיימת. אלא שמאחורי האיתות החיובי מסתתרת גם השאלה האם למרות היציבות בתוצאות והמשך ההתחזקות בפעילות הסיבים, חלק משמעותי מהשיפור כבר מגולם במחיר המניה כפי שמאותתים האנליסטים.
החברה הודיעה כי דירקטוריון בזק אימץ מתווה עקרוני לרכישות עצמיות של מניות בהיקף מצטבר של עד 800 מיליון שקל, שיהיה בתוקף עד 31 בדצמבר 2029. המתווה מגיע לאחר שבזק כבר השלימה השנה תוכנית רכישה עצמית בהיקף של 150 מיליון שקל – תוכנית שהוכרזה לצד חלוקת דיבידנד של כ-550 מיליון שקל, והוצגה בזמנו כחלק מהחזר כולל של כ-700 מיליון שקל לבעלי המניות.
בזק אינה מודיעה בשלב זה על רכישה עצמית חדשה בפועל. מדובר במסגרת עקרונית בלבד, וכל רכישה עתידית תדרוש אישורים נוספים ותהיה כפופה, בין היתר, לקיומם של עודפים ראויים לחלוקה, למבחני החלוקה בחוק החברות, למצבה העסקי והפיננסי של החברה, לצורכי המימון שלה ולתנאי השוק. בדיווח עצמו בזק מבהירה כי טרם אושרו תוכניות רכישה חדשות וכי לא התקבלו החלטות לביצוע רכישות כלשהן.
מבחינת שוק ההון, רכישה עצמית היא כלי שבאמצעותו חברה יכולה לשדר כי היא מאמינה שהמניה שלה אינה משקפת את מלוא השווי הכלכלי של הפעילות. במקום לחלק את כל הכסף כדיבידנד, החברה רוכשת מניות מהשוק, מקטינה את מספר המניות הצפות, ובכך עשויה לשפר את הרווח למניה ואת חלקם היחסי של בעלי המניות שנותרים בחברה.
במקרה של בזק, המהלך מתיישב עם הצהרות ראשי החברה ולפיהן בזק נמצאת אחרי תקופה של השקעות כבדות בפריסת הסיבים, נהנית מתזרים חזק יותר, וממשיכה להציג את עצמה כחברת תשתיות יציבה עם מדיניות החזר הון נדיבה. בדיווח החדש היא מדגישה כי המתווה לרכישה עצמית אמור לפעול לצד מדיניות חלוקת הדיבידנד הקיימת, של 80% מהרווחים החצי שנתיים, ולצד המשך השקעות בתשתיות תקשורת מתקדמות, שירותים דיגיטליים, רכישות סינרגטיות ותשתיות לאומיות ובינלאומיות, ובהן הכבל התת-ימי.
אבל זה רק צד אחד של הסיפור. רכישה עצמית אינה מנוע צמיחה. היא יכולה לתמוך במניה, לשפר מדדים פיננסיים מסוימים ולייצר ערך אם היא מבוצעת במחיר נכון, אך היא אינה מחליפה צמיחה בהכנסות, חדשנות עסקית או הרחבת פעילות. כאשר חברת תקשורת בוגרת מחזירה יותר כסף לבעלי המניות, השוק עשוי לפרש זאת גם כסימן לכך שאין לה מספיק הזדמנויות השקעה אטרקטיביות בתוך העסק.
נזכיר כי על רקע הדו"ח האחרון של בזק אמרו בבית ההשקעות IBI כי הם סבורים שהמניה כבר מגלמת חלק גדול מהציפיות החיוביות לעתיד, כולל השיפור בתזרים והאפשרות לביטול ההפרדה המבנית. לירן לובלין מנהל מחלקת המחקר ציין כי "במכפיל EV/EBITDA של 7 על תחזיות 2027, "תרחיש של אפסייד נוסף הוא קצת רחוק".
ב-IBI שומרים על המלצת "תשואת שוק" למניית בזק ומותירים את מחיר היעד על 7.8 שקל למניה. המסר המרכזי מבחינתם הוא ש-2026 תהיה "שנת מבחן" עבור החברה: השוק כבר אינו מסתפק ביציבות, ומצפה לראות שיפור נוסף במספרים מרבעון לרבעון.
תומר ראב"ד יו"ר קבוצת בזק: "המתווה משקף את האמון שלנו בחוסנה הפיננסי של הקבוצה וביכולתנו לייצר וודאות ושקיפות לבעלי המניות בשנים הקרובות בזכות צמיחה משמעותית בתזרים החופשי ותוך שמירה על האיזון בין תגמול בעלי המניות והמשך השקעה במנועי הצמיחה".
